קרינה בריל, שנאשמת ברצח שני ילדיה בירושלים, ילדה בן. השורה הזו בעמודי החדשות פשוט לא נתפסת, לא נקלטת ומכאיבה לכל הורה שמגדל את ילדיו היקרים, לכל אישה שעוברת טיפולי פוריות ומנסה להגשים את חלומה להיות אמא ולכל אדם שפוי שלא מבין איך הורה יכול להיכנס לחדרם של ילדיו בני 5 ו-7 ולדקור אותם למוות.
ואולי העניין הוא בשפיות, כי הרי ברור שלא מדובר באישה שפויה, למרות שעל-פי חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי בירושלים היא כשירה לעמוד לדין אבל אין לי דרך אחרת להגדיר אישה שעושה מעשה כזה. ברור שאי אפשר להבין אותה וכנראה גם לא לשפוט אותה, אלא את הסביבה שלה שלא הייתה ערה מספיק לקשיים ולסכנות שעלולות לצוץ. על-פי הדיווחים, אחותה הייתה באותה עת בדירה וניסתה לעצור אותה ממעשה האיימים, ללא הצלחה.
והיום היא שוב אמא. האישה שאמרה לשוטרים בזמנו שהיא רצחה את ילדיה כי לא הייתה אמא מספיק טובה. היא ילדה את בנה בניתוח קיסרי, וככל הנראה הוא יגדל אצל אחותה של האם-הרוצחת-הלא שפויה.
המחשבה הראשונה שעלתה לי לראש היא שחייבים ליזום הצעת חוק שתאסור על נשים שרצחו או אפילו “רק” התעללו בילדים שלהן, ללדת שוב אי פעם בחייהן. במחשבה שנייה כל אחת אחראית על גופה.