אבל מסתבר שאפשר גם אחרת. בארה"ב ישנם כ-60 מיליון אזרחים שאין להם חשבון בנק. ובשנים האחרונות אנחנו שומעים על עוד ועוד ישראלים שמעדיפים להתגרש מהבנק, רבים מהם מחוסר ברירה אבל חלק מהם עושים זאת מבחירה מושכלת.
מספרם של חסרי חשבון בנק בישראל אינו ידוע, משום שהבנקים אינם מפרסמים את מספר הלקוחות שלהם וכך גם בנק ישראל. אולם ההערכה היא שבישראל ישנם כ-700 אלף בני אדם שאין להם חשבון או גישה לחשבון. ככל הנראה, כמה עשרות מהם הם כאלו שהעדיפו לסגור את החשבון ולחיות עם מה שיש בכיס.
האם אפשר לחיות בלי החשבון? אם תשאלו את הבמאי המפורסם אסי דיין, אפשר גם אפשר. דיין מספר לנו היום שהוא כבר נפרד מחשבון הבנק בעשור הקודם: "סגרתי את החשבון ב-2007 או 2006, משהו כזה. הוצאתי את הכסף שלי מהבנק כי נמאס לי להתחלק בו עם כולם. אני חי אצל אמא שלי אז כמעט שאין לי הוצאות. אני לא צריך את הכסף". ומה עם התמלוגים? "את כל התמלוגים אני מקבל בצ'קים ויש כאלו שרשומים על אנשים אחרים שמעבירים לי מזומן".
"אין לך את המחשבות האלה של כל חודש איך לכסות את המינוס"
דיין לא לבד ויש כאלה שכבר בהתחלה הבינו שהם והבנק לא חייבים ללכת ביחד. אביגדור שטרן מבני ברק פתח את חשבון הבנק שלו בגיל 16 ושנים בודדות לאחר מכן החליט לסגור אותו ולהתנהל בלעדיו. כיום כשהוא בן 30 מספר שטרן, שגם מתנדב בזק"א, שאפשר בלי הבנק וגם רצוי.
"זה התחיל בגיל 16 וכשהגעתי לבנק שאלתי את הפקיד אם הוא יכול להחתים אותי מעכשיו ועד המוות שלא יתנו לי פנקס צ'קים", מספר שטרן. "הוא הסתכל עלי בצורה מוזרה כי כולם מבקשים דבר ראשון את הפנקס. באמת לא היה לי פנקס והתנהלתי עם כרטיס אשראי. חשבתי שהבנק אוהב אותי כי הוא נתן לי מסגרת מאוד גדולה. הסתבר שזה לא היה מאהבה גדולה אלי כדי לגבות ממני עמלה כמה שיותר גבוהה. ולאחר מספר שנים הבנתי שאני והבנק לא באמת חברים. שילמתי את כל מה שצריך לבנק. אמרתי להם 'קחו את הכסף ולא רוצה שום דבר', אני היום רק עם מזומן".
"החברים בבנק, המדינה, כולם לוקחים ממך אחוזים על כל דבר. אמרתי לעצמי מה, יש לי רק חובות ובלי זכויות? הכסף לא יותר בטוח בבנק, תראה מה קרה בארה"ב שם נפלו הבנקים ויש לא מעט דרכים להשקיע את הכסף, בקרקע, בצדקה לא חסר. אני גרוש ואב לילדה. את המזונות אני מעביר בזמן ואפילו מעביר את זה דרך הילדה. ככה היא רואה שאבא משלם וזה עוד חיבור. זה טרנד מאוד מקובל היום".
"בלי הבנק חסכתי בערך 2,000 שקלים"
יעל (שם בדוי) בת ה-26 החליטה לסגור את חשבון הבנק שלה לפני שנה וחצי, "אין לי אמון במערכת הבנקאית", אמרה. "החיים בלי הבנק רגועים הרבה יותר. סגרתי את החשבון בעיקר בגלל הטלפונים הבלתי פוסקים שקבלתי בתחילת כל חודש לסגור את המינוס. הייתה לי הלוואה שכיסיתי ופשוט סגרתי את החשבון. ההתנהלות שלי היא באמצעות כרטיס אשראי חוץ בנקאי. אני מכניסה לשם רק את הסכום שיש לי בכל חודש וככה אני מתנהלת עם חברות הסלולר או הכבלים. למשל כשטסתי לחו"ל אז אמא שלי רכשה את הכרטיס ואני העברתי לה באותו היום מזומן.
"אני לא מכירה עוד אנשים שאין להם חשבון, אבל אני אישית לא בוטחת בבנקים ולא מאמינה בהם. הם לא באמת שומרים על הכסף שלי. הם משקיעים אותו ואני מעולם לא קבלתי תשואה על הכסף שלי בבנק. יש גם את הצד השני של איפה להחביא את הכסף אבל מסתדרים. המעבר היה טבעי ואני מאמינה שבתקופה הזו שאני בלי הבנק חסכתי בערך 2,000 שקלים. זה לא המון אבל לא הייתי חוסכת את זה עם הבנק. בכלל אני ממליצה לאנשים לחשוב מחוץ לקופסה בכל מה שקשור לכסף שלהם. זה אומנם לא מתאים לכל אחד, במיוחד מי שקונה דברים גדולים, אבל בהחלט אפשרי".
"חברות התקשורת לא מוכנות לחבר אותך בלי חשבון בנק"
סתיו אדם שייך לקבוצה נוספת, הגברים הגרושים. קבוצה של עשרות אלפים שסגרו את חשבון הבנק מבחירה, אולם מחוסר ברירה. "אני אבא גרוש וכל כסף שייכנס לי לבנק יעוקל. אני כבר ארבע שנים בלי חשבון בנק ומסתדר על בסיס מזומן בלבד. הרבה מאוד אבות גרושים חיים ככה. עברתי תאונה ולאחריה הרווחתי 4,500 שקלים. השופטת החליטה שאני צריך לשלם 5,300 שקלים מזונות. שאלתי אותה איך אני יכול להתנהל והיא ענתה, תמצא עוד עבודה".
מתברר שיש חברות שזיהו את הביקוש והטרנד בהם גם בנק הדואר. מי שלא רוצה להסתובב עם מזומן בכיס או מתחת לבלטות יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר ולהתנהל עם כרטיס ויזה נטען. הטרנד החדש הכניס חברות נוספות לשוק שמתמקדות בנושא הכרטיס הנטען.
הכרטיס הנטען נותן פתרון למחוסרי החשבון
"התחלנו לשווק את הכרטיס שלנו בינואר השנה", מסביר דוד אביב מחברת אקספאי גלובל. אין סטטיסטיקות בנושא הזה אבל מכרנו זיכיונות בלא מעט אזורים. יש קרוב ל-700 אלף אנשים בישראל שלא רוצים לעבוד עם הבנק". על הכרטיס הנטען אמר, "זה בעצם כרטיס אירופאי של חברת מסטרקארד. משהו שמוכר כבר בכל העולם. אנחנו מטעינים אותו מראש בכסף על פי הפקדת הלקוח, ואנחנו בעצם מתחרים על הכרטיס הנוסף שמציע דואר ישראל".
ישראלי שאין לו חשבון בנק יכול לרכוש שני כרטיסים, חד פעמי ורב פעמי. הכרטיס עצמו עולה כחמישה עד שבעה יורו. את הכרטיס ניתן להטעין בסכום מזומן וזה מה שיש לשימוש. "אנחנו עובדים עם סניפים של צ'יינג'ים אותם הכשרנו והבן אדם יכול לגשת לשם, לקנות את הכרטיס ולהטעין אותו. היתרון הוא שאין עמלות מלבד הסכום הראשונים ואין את הסכנה של מזומן בכיס או בבית. זה משהו שיגדל בישראל ולדעתי מאוד מהר. כרטיס כזה נותן לא מעט פתרונות לאנשים כאלה כמו למשל קנייה באינטרנט ואפילו שימוש בחו"ל. חוץ מזה הכרטיס החד פעמי מוגן מפני גניבה ברשת. אתה מטעין למוצר שאתה רוצה לרכוש ואין לך חשש לתת את המספר באתר קנייה. גם אם יפרצו את הדאטה הכרטיס כבר לא תקף. חוץ מזה אתה יכול ככה גם להגביל את עצמך. אגב דרך הכרטיס ניתן גם למשוך כסף מכספומט", מסביר אביב.
"כרטיס הוויזה הנטען של 'דואר ישראל' מאפשר ללקוח לשלוט בהוצאות. בעל הכרטיס קובע באיזה סכום לטעון את הכרטיס וכך להוציא בדיוק כמה שתכנן. הכרטיס מאפשר קנייה באמצעות הטלפון ובאינטרנט באופן דיסקרטי כאשר הסכום שהוטען יהיה סכום הרכישה. מדובר כרטיס אנונימי שמונפק ללא שם וכמובן שללא מספר חשבון בנק. רוכש הכרטיס אפילו לא צריך להזדהות בפני הפקיד ולמלא טפסים. יתרון נוסף זה שהכרטיס הינו בינלאומי ומאפשר עסקות בכל בית עסק בארץ ובחו"ל. מי שרוכש גם קוד סודי יכול בנוסף לבצע משיכת מזומן מכספומט.
"יתרון נוסף זה שהכרטיס מאפשר ביצוע עסקות ללא צורך בהזדהות בבית העסק מה שמגן על המחזיק מפני גניבות מספר הכרטיס. ולא פחות חשוב מאפשר שליטה בהוצאות".
כל מי ששוחחנו אתו ונפרד מהבנק, מברירה או שלא, מספר על חיסכון גדול ותחושה של הקלה. הכסף הוא שלך ואין לך שותפים סמויים כמו המדינה או מנהל הבנק. אין ספק שזה לא פשוט לחיות בלי חשבון בנק ולמרות זאת הבנק אינו גזירת גורל.