הורות בעידן המודרני היא קצת כמו הליכה על חבל דק עם חמישה כדורי ג׳אגלינג, מול קהל צופים משולהב שנדמה שרק מחכה להתרסקות שתגיע. רוב ההורים לא מצליחים לספק את הסחורה מאה אחוזים מהזמן, אבל איכשהו, כמו בדרך נס, רובם מצליחים להעמיד צאצאים שלמים ובריאים בגופם ובנפשם. טוב, יחסית. אתר קואורה, שמגדיר את עצמו כ"התשובה הטובה ביותר לכל שאלה" שואל שאלות ומזמין את משתמשיו לענות עליהן, שאל: ״מה הדבר הכי מזיק פסיכולוגית שאמרו לך כילד?״ התשובות הכנות והחושפניות מגלות שיש הורים הרבה פחות מוצלחים מהיתר, ולא משנה איך הם נראים מבחוץ.
״רוב ההורים יודעים מה לא אומרים לילדים, אפילו בזמן שהם אומרים את זה״, מספרת המטפלת המשפחתית והזוגית איריס ישראלי. ״אנחנו חיים בעולם מאוד מודע, שכבר לא נהוג לומר בו ׳חכה חכה שאבא שלך יגיע הביתה׳, או ׳הלוואי שלא היית נולד׳, אלה נחשבים היום כבר להתעללות רגשית לכל דבר. כל דבר שחותר תחת הביטחון של הילד הוא לא מוצלח. גם כשכועסים על הילד ומאוכזבים ממנו, ואלה רגשות לגיטימיים עבור הורה, למרות שהם לא תמיד פשוטים להכלה, המשימה היא לאפשר לו לצמוח, ולא לכרות תחתיו בור. להרבה הורים ׳בורחות׳ מילים לא יפות, גם בין ההורים וגם מול הילדים, וחשוב שההורים, שבסופו של דבר מעוניינים שהילד שלהם ישגשג, לא יאשימו אותו בקשיים שלו, ויעבדו על תקשורת טובה איתו, בגובה העיניים, ללא הפחדות, וכך יוכלו לעבוד יחד, כצוות, על הקשיים, אם זה משקל עודף, ציונים נמוכים, מחסור בחברים או בעיות התנהגות. אלה דברים שלפעמים להורים קשה לראות ולקבל״.
אבל כאמור לא כולם קיבלו את הממו של המטפלת. בין התשובות הקשות שעלו באתר, ניתן למצוא את ציטוטי ההורים המטרידים והאיומים האלה, שיגרמו לכל הורה לחשוב פעמיים לפני שהוא משחרר לעולם הצהרה זועמת בשעת איבוד עשתונות:
גולשת בשם רידימה שיתפה: ״אחרי שעשיתי טעות, נאמרו לי הדברים הבאים: 'אם זה היה תלוי בי, ואף אחד לא היה שואל שאלות, הייתי כבר מזמן הורגת אותך, ואת הסיבה שבגללה הסינים הורגים את הבנות שלהם עוד לפני שהן נולדות. מי מעוניין להגיע ליום הזה בחייו?' אני לא בטוחה מה הכי מזיק פה, אבל מילים כאלה פוגעות, ובגדול. האם הן נאמרו בשעת כעס? כן. האם זו הצדקה? לא. ילדים מתוכנתים לאהוב. הם תמיד יניחו שהכל באשמתם. זו האחריות שלנו לתת להם תחושת ביטחון ואהבה".
גם פילומנה ספגה מאמא שלה לא מעט חיצים מורעלים. ״את טפשה! אמא שלי תמיד אמרה את זה, ואני האמנתי. הסתפקתי במועט כי חשבתי שזה מה שמגיע לי. את לא יפה! היא אמרה את זה תמיד. אני דומה לאבא שלי. את בן! תמיד היא טענה שאני הבן שלה ולא בתה. לכן תמיד סיפרה אותי קצר. עד היום כשאני לבושה ברישול היא אומרת שאני נראית כמו גבר. כשהייתי קטנה גמגמתי הרבה. כיום זה קורה רק בשעת כעס או בכי. אני לא מאשימה אותה. היא לא מומחית בגידול ילדים. אבל לא אתן לה לנהוג ככה בילדיי, ולא אנהג כך בעצמי. הכי קשה לשכוח משהו שלימדו אותך".
״לקרוא לבן שלך ילד-שד זה די מזיק״, מספר מגיב בשם לוק, אב לשלושה בעצמו. ״וגם להקטין בכישורים של הילד וללגלג עליהם, למשל, אם הילד מנגן כינור, וכל הזמן אומרים לו להשתיק את הדבר הזה וללכת לצפות בטלוויזיה, הוא לא יתגבר על זה בקלות. הדבר הכי מזיק שאני חוויתי ושאפשר לעשות לילד זה לשקר לו. לומר משהו שבהמשך יתברר כלא נכון. אם הדפוס הזה חוזר על עצמו מספיק פעמים, זה יעשה לילד נזק גדול״.