סקר חדש אשר ערך ארגון ויצו העולמי לקראת יציאת המדריך שלו לעקרונות האכלה נכונים בגיל הרך, מציג מספר נתונים לגבי הדרך בה ילדינו אוכלים ולגבי תפיסתנו בנוגע לארוחות המשותפות עימם. הסקר נערך עבור הארגון על ידי חברת "דיאלוג" בקרב מדגם של 450 הורים והוא חושף תמונת מצב מדאיגה אודות היחלשות מוסד ארוחת הערב המשפחתית, ההקפדה אחר הקניית הרגלי אכילה נכונים והשפעותיו של העידן המודרני והרדיפה אחרי הזמן והקריירה על התא המשפחתי.
"בארוחה ניתן לתקשר עם הילדים"
בעבר, ארוחת ערב משפחתית הייתה נחשבת לאבן יסוד בהתנהלות התא המשפחתי. כיום, על פי הסקר, פחות ממחצית ההורים עורכים ארוחה בכל יום. שליש מההורים משתדלים להתיישב לשולחן עם ילדיהם 2-3 פעמים בשבוע, ורבע מהמשפחות מצליחות לעשות זאת רק פעם אחת במהלך השבוע, בדרך כלל בסופ"ש. גם כאשר ההורים סוף סוף מתיישבים עם ילדיהם, מופרעת הארוחה על ידי גירויים שונים: שליש מן הנשאלים דיווחו כי כמעט בכל ארוחה נעשה שימוש במכשירים סלולריים והטלוויזיה נשארת דלוקה. יש לציין, כי הנשאלים אשר ציינו זאת הראו הכנסה גבוהה מהממוצע, בעוד שאצל הורים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע מתקיימת הקפדה גדולה יותר על קיום ארוחות ערב ללא גירויים חיצוניים. ארוחות ערב משפחתיות נחשבות כהזדמנות מעולה לזמן איכותי וזמן חינוכי עם הילדים, אך למרות זאת 35 אחוז מן הנשאלים העידו כי כלל לא אוכלים עם ילדיהם ארוחת ערב, ו-40 אחוז העידו כי אינם נוהגים לשוחח עם הילדים במהלך הארוחה.
גם מיכל דליות מזהה את תחום ארוחת הערב המשפחתיות ככזה המועד לפורענות. "כל הנושא הזה מושפע ישירות מהמהפכות והתמורות שקרו בעולם לפני כמה עשורים. המהפכה הפמיניסטית, לדוגמא, הביאה את הנשים לשווין מול הגברים, אך גם יצרה עומס של מטלות נוספות עליהן. אנחנו חיים כיום בחברה מלאת שפע, והשפע הזה נותן מענה לחוסר הזמן שנוצר אצל ההורים. ארוחת הערב מעולם לא הוצגה כמשהו ממש חשוב בתא המשפחתי, היא פשוט הייתה שם. ברגע שהיא התחילה להעלם, החלו לקפוץ אצלנו נורות אדומות. היום אנחנו כבר מבינים את החשיבות שלה ולא רק בנושאים תזונתיים. הארוחה הזאת משמשת כמקום בו ניתן לבנות תשתית תקשורת טובה עם הילדים. זה זמן בו ניתן לדבר על המשפחה, לשתף חוויות, לדבר על העולם ולהעניק לילד תחושה שקיימת תקשורת קבועה וטובה במשפחה".
דליות ממליצה לעגן את ארוחת הערב בלוח הזמנים המשפחתי. "ברור שזה קשה אבל חייבים להבין שבשנים האחרונות ההורות הפכה להיות פונקציונלית לגמרי. ההורים הפכו להיות רובוטים שתפקידם הוא לגדל את הילד, הורות שכזו גם מבודדת את הילד ואת התא המשפחתי שלו מן הקהילה. כל משפחה חייבת להחליט שאוכלים ארוחת ערב ביחד לפחות שלוש פעמים בשבוע וכשאני אומרת ביחד, אני מתכוונת לזה עד הסוף. האמא לא יכולה לשבת ולצפות בילדיה אוכלים, היא חייבת להשתתף באכילה עצמה גם. הימים הללו של התכנסות משפחתית הולכים ונעלמים מן העולם אך הם חייבים לחזור למען ההתפתחות התקינה של ילדינו".
הסקר גם חשף נתונים גבוהים במיוחד הנוגעים להזמנת אוכל ממסעדות, כולל מסעדות ג'אנק פוד, בעבור הילדים. נראה כי 30 אחוז מן הנשאלים מזמינים אוכל לילדיהם כאשר אחוז זה מטפס ל-40 בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. 76 אחוז מן הנשאלים הודו כי ילדיהם אוכלים ממתקים בצורה קבועה מספר פעמים בשבוע, שליש מאחוז זה אף ציינו כי ילדיהם אוכלים ממתקים על בסיס יומיומי.
"אכן חל לאחרונה גידול בכמות המשפחות שפונות אלי בכדי שאסדר את הרגלי האכילה של ילדיהם", אומרת לנו גאיה פינקל כהן, תזונאית קלינית הוליסטית. "אנשים כיום הרבה יותר עמוסים ושמים את העבודה במקום הראשון מבחינת סדר עדיפויות ולכן אין להם זמן להקנות להם הרגלי אכילה נכונים. אישה שמעולם לא בישלה לעצמה בתור רווקה לא תתחיל לבשל אוכל ברגע שיהיו לה ילדים".
פינקל כהן גם מסבירה כי תזונה שכוללת ממתקים והכנעות לרצונם של הילדים יכולה לגרור תופעות קשות של אכילה רגשית אל תוך גיל ההתבגרות ואחריו. "ילדים לומדים לזהות את השוקולד שהם מקבלים כמילוי חסך שיש להם. טקטיקת העונש והפרס מאוד לא ממולצת מכיוון שזה מקבע הרגלים של אכילה רגשית. פונקציות של עונשים ופרסים והרגלי אכילה נכונים פשוט לא יכולים לעבוד ביחד".
ולמרות כל הפינוקים הללו נראה כי אנחנו עדיין מתקשים לשכנע את ילדינו לסיים את האוכל מן הצלחת: רבע מן הנשאלים הודו כי הם משתמשים על בסיס קבוע בפרסים או בסנקציות כדי לשכנע את ילדיהם לאכול ואצל 35 אחוז מן המשפחות מתקיים מצב של בכי או כעס לפחות פעם בשבוע במהלך הארוחה. 58 אחוז מן האבות שנשאלו ציינו כי הטקטיקה המוצלחת ביותר לשכנע ילדים לאכול היא האיום הישן ביותר בספר: "אם לא תאכל יבוא שוטר".