"לא הייתי מוכן לחיים של עקר בית"
כריס אילומינטי בן ה-36 מניו ג'רזי, שכבר כמעט ארבע שנים מבלה בבית עם בנו אוואן, וכעת עם בתו בת התשעה חודשים לולה, נזכר שהכל התחיל בפעם הראשונה שנשאר לבד עם בנו. הוא רשם לעצמו פתקית דביקה: "להאכיל את התינוק, להחליף לתינוק, לא לתת לחתול לאכול את התינוק, וכו'". הפתקית שעשעה אותו, ואילומינטי החל להשאיר לעצמו פתקיות תזכורת בכל רחבי הבית, לגבי מה צריך לעשות ומה לא לעשות כשמגדלים ילד. את הפתקיות צילם והעלה לעמוד לו קרא "מסר ובקבוק".
ההחלטה להישאר בבית עם הילד היתה משותפת לבני הזוג. "במקום לקחת משכורת שלמה ולתת אותה לגן, החלטנו שאשאר בבית עם בננו, ובלילות אעבוד", מספר אילומינטי. "אבל ממש לא הייתי ערוך לחיים של עקר בית. אפילו כמה שנים מאוחר יותר, אני עדיין לא בטוח שאני מוכן לזה. החיים, והילדים, זורקים לך כדורים מסובבים. היום לעולם לא הולך בדיוק על פי התוכנית, לא משנה כמה תרצה ותשתדל".
אילומינטי מעיד על עצמו שהוא בחור מאוד שכחן, והוא רושם לעצמו כמאה פתקיות תזכורת אמיתיות ולא קומיות בכלל, כל יום. הוא יוצר בממוצע פתקית מצחיקה אחת או שתיים כל שבוע ומעלה אותן לעמוד. "זו דרך טיפה מוזרה, אבל כיפית, לתעד את חיי הילדים שלנו", הוא אומר.
אילומינטי, שכותב טורים קומיים למגזינים רבים, ביניהם מקסים, קוסמופוליטן ופנטהאוס, אינו מעוניין לפרסם את הפתקאות מחוץ לרשת. "בינתיים טוב לי עם איך שהדברים קורים. אני כן שוקל לאגד אותן בעתיד אולי לספר, אין לדעת. הכל אפשרי". החשיפה עליה מעיד אילומינטי אינה קטנה כלל. לעמוד של אילומינטי יש אלפי עוקבים נאמנים, ובשבוע האחרון כתבות על הפתקיות שלו הופיעו בכל רחבי הרשת וזכו להצלחה כבירה ושיתופים המוניים, בעיקר על ידי הורים מזדהים. ובכל זאת, הוא מתייחס אל הפרוייקט כאל דבר אינטימי של משפחתו. "אשתי עובדת במשרד ביטוח, ובגלל שאני כזה שכחן, אני משאיר הרבה פעמים את הפתקיות תלויות אחרי שצילמתי אותן, והיא נהנית לחזור ולמצוא אותן בכל רחבי הבית", הוא מספר. "במקום אלבום תמונות, יש לנו פתקיות".
