איך לספר לילדים שאמא ואבא מתגרשים?

זהו. סיפור האהבה שחשבתם שיימשך לעד נגמר. נהרות של דמעות כבר זרמו תחתיכם, שעות וימים של ויכוחים וצעקות עד לב שמיים, כמה נסיונות פיוס עקרים, אם לא בשבילכם אז בשביל הילדים, ואז די. הבנתם שלא נשאר עוד שום דבר לעשות חוץ מלהפריד כוחות, ולצאת לדרך חדשה. אתם מתגרשים, ברוכים הבאים לסטטיסטיקה.

עשיתם את כל הסידורים האפשריים, סיפרתם לחברים ולבני המשפחה, התחלתם להפריד חפצים ואחד מכם כבר שכר דירה חדשה. כל מה שנותר לעשות זה לספר לילדים. זה אולי דבר קטן, אבל מדובר במסמר האחרון בארון הקבורה של הנישואים שלכם. שום מסמך רשמי בבית משפט, או טקס ברבנות, לא יהיה יותר מאתגר ומכאיב מהרגע הטעון הזה. האם יש דרך נכונה לספר לילדים שהמשפחה שלהם מתפרקת?

לעודד את הילד להביע את עצמו בשיחה

"ראשית, חייבים להבין שמדובר בחלום הבלהות של כל ילד, בין אם הוא בן חמש או בן חמישים, אפילו אם המציאות היתה גרועה", אומר גדי רוזן, מאמן משפחתי זוגי ואישי, מנחה הורים וילדים. "שנית, חייבים להגיע עם החלטה סגורה לחלוטין. בלי שיהיה מקום לחרטות, אחרת הילד עלול להשתגע. בנוסף, חשוב לעשות את השיחה הראשונה והחשובה הזאת בסמוך לאירוע. לא מוקדם מדי, ולא מאוחר. כמה ימים לפני שאחד ההורים יעזוב את הבית, ורק כשיש נהלים ברורים.

"אני מציע לנהל את השיחה שני ההורים יחד, ושזאת תהיה שיחה רגשית בלבד. בלי פרטים, הסברים ארוכים או נאומים. פשוט מקום להכיל בו את רגשותיו של הילד, ואת הקושי שיופיע אצלו, והוא יופיע. חשוב, יותר מכל, אחרי שמצהירים הצהרה פשוטה, כמו 'אמא ואני לא מסתדרים', ו'החלטנו שלא טוב לנו לגור יחד באותו בית', לשאול איך הילד מרגיש. לעודד אותו להביע את עצמו. הוא עשוי להראות פחד, בלבול, תסכול או כעס. הוא עשוי גם לשאול מה הוא עשה, האם זה בגללו או לבקש מההורים שיחשבו על זה שוב. חשוב שהתגובות לכך יהיו קצרות, ענייניות, ברורות ואמיתיות. כמובן שצריך לעמוד מאוחדים מול הילד, ושאסור להשמיץ את ההורה השני בשום שלב.

להסביר באמצעות ציורים

"לא כדאי להגיד לילד ש'אמא ואבא כבר לא אוהבים אחד את השני', הרי אפילו ההורים לא יודעים להסביר לעצם לאן נעלמה האהבה הגדולה, ואנו תמיד מנסים ללמד את הילדים שריבים צריך לפתור ולתקן. הדבר החשוב ביותר פה הוא להסביר לילד שוב ושוב  שלמרות שההורים נפרדים, מהילד הם לא יפרדו לעולם. אי אפשר להדגיש יותר מדי משפטים כמו: 'זה לא קשור אליך,'  'אנחנו לא נפרד', 'לי ולך זה אף פעם לא יקרה', ו'תמיד נשאר ההורים שלך'.

"צריך להתכונן לכך שהילדים יעשו בעיות. התנהגות היא השפה הרגשית של ילדים, וזוהי תקופת משבר בשבילם. הם יזדקקו עכשיו להוריהם יותר מאי פעם, וחשוב לזכור את זה. יכולות להופיע מחלות פסיכוסומטיות וחוסר רצון ללכת לגן או ללימודים. הילד עשוי ליזום בעיות כדי לקרב בין הוריו. חשוב להכיל ולנהוג באהדה. להרגיע ולהפגין יציבות. אי הוודאות שמתלווה לעניין גם היא מאיימת על הילד, וכדאי לענות על כמה שיותר שאלות: להבהיר שאבא לא עובר לגור ברחוב. יהיה לו בית, שם יהיה לילד חדר נוסף משלו. מומלץ לשתף את הילד, להראות לו את החדר החדש ולסדר אותו יחד.

"כמה שהילד יותר קטן, כך יש פחות טעם בלהאריך את ההסבר. לילד בן שלוש אפשר לצייר שני בתים ולהסביר שכל הורה יגור בבית אחר, וילד גדול יותר, שמכיר את מציאות הגירושים מבתים של חברים מהכיתה, יכול להבין יותר. אין לצפות מהילד שיביע בגרות בשעת משבר כזה, וההורה, שגם הוא עובר משבר, חייב להתעלות על עצמו ולהיות הורה נוכח ותומך, למרות הכל".

מידע מיותר יכול להעמיס ולהכביד

"ככל שההורים יעשו יותר עבודת הכנה לקראת השיחה הזאת, כך היא תתנהל טוב יותר", אומרת אלי זוהר ניב, יועצת משפחתית מוסמכת ומנחת קבוצות הורים בכירה מהמרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים. "הרבה פעמים הורים ירגישו צורך להיוועץ באדם שלישי שיעשה סדר ברגשות, יבנה איתם את השיחה הזאת ויבהיר עבורם את מה שמטריד אותם. יש כאן ניגודי אינטרסים, ורגשות קשים. חשוב למצוא אדם מומחה שיתן פרספקטיבה של החיים אחרי הגירושים, שיסביר מה חשוב לילדים לשמוע ואיך הם רואים את הדברים.

"אם יש ילדים בגילאים שונים בבית, אין טעם לעשות להם שיחה משותפת, כי ילד בן 16 וילד בגיל גן לא זקוקים לאותה שיחה. את הילדים הגדולים יש לשתף קודם. ילדים עשויים להתעניין תחילה בדברים טכניים מאוד, כמו איפה יגור הכלב, או מי יקח אותם לחוג, וכדאי פשוט להיות קשובים ולתת להם מענה. אין מה להכנס לפירוט יתר אלא לחכות לשאלות שיגיעו. מידע מיותר יכול להעמיס ולהכביד. זוהי שיחה משותפת אחת, ואחריה חשוב להמשיך לנהל שיחות ספונטניות. לנצל  את כל ההזדמנויות הקטנות.

לפנות לייעוץ אם צריך

"כדאי לזכור שעבור ההורים מדובר בתהליך שעיכלו, אך עבור הילדים הבשורה מגיעה בפתאומיות, והם לא באמת יבינו מיד מה זה אומר. הם יגיבו בצורות שונות. תגובות צפויות יכולות להיות: כעסים גדולים, האשמות, לרוב כלפי האם, שהיא המקום הבטוח יותר מהשנים, רגרסיה בהתפתחות, חזרה להרטבה, לשינה במיטת ההורים, אגרסיביות מוגברת אצל מתבגרים, שבין כה חושבים שהוריהם עושים הכל לא נכון, ועכשיו מקבלים תחמושת חדשה, תפקוד לא תקין במסגרות, בעיות חברתיות, חוסר רצון להזמין חברים הביתה. המשבר הזה בדרך כלל משפריץ מכל הכיוונים.

"כשרואים שזה ממש מפריע לתפקוד ומופיע באופן קבוע לאורך תקופה, כדאי מאוד ללכת לייעוץ אצל איש מקצוע. אם רואים הדרדרות רגשית ותפקודית במשך תקופה, ולהורה אין כוחות להרים גם את עצמו וגם את ילדו מהקרשים,  גורם מקצועי בהחלט יכול לתת כלים ותמיכה. להוות מקום בטוח עבור הילד להביע כעס ולהאשים. אין מה לפחד ללכת לייעוץ. זה לא חייב להיות דבר ארוך. לפעמים מדובר בטיפול קצר וממוקד, שיעניק כח וכלים להתמודדות.

"בגירושים, לרוב, האבות משחקים בקלף הכסף, והאמהות בקלף הילדים, וזו טעות שאין לתקן אותה אחר כך. אין תחליף להורה השני. עם כמה שכועסים עליו, מדובר באב או באם הטובים ביותר שיהיו לאותו ילד אי פעם, והם היחידים שיש לו, אז חשוב לא לגזול אותם מהילד. גייסו את כל הכוחות על מנת שתוכלו לשתף פעולה עבור הילדים".

לסיכום, הנה רשימת הטיפים שיוכלו לסייע לכם לצלוח את השיחה הקשה והחשובה הזאת:

1. הגיעו לשיחה סגורים בהחלטתכם.

2. את השיחה הראשונה יש לנהל יחד, כזוג.

3. עשו עבודת הכנה, אם צריך, בעזרת מומחה, על מנת להגיע מאוחדים לשיחה.

4. ערכו את השיחה בסמוך למועד עזיבת אחד ההורים מהבית. לא מוקדם ולא מאוחר מדי.

5. ספרו לילדים הגדולים לפני הקטנים, וערכו להם שיחה המתאימה לגילם.

6. אל תנאמו ואל תציפו את הילדים באינפורמציה. היו קצרים, קונקרטיים וברורים.

7. עודדו שאלות והפגנת רגשות מצד הילדים.

8. הבהירו לילדים שאינכם נפרדים מהם, ושתהיו לצידם תמיד.

9. צפו להתנהגויות חריגות מצד הילדים, והכילו אותן.

10. המשיכו לנהל עם הילדים שיחות קטנות על הנושא בהזדמנויות שונות.

11. שתפו פעולה, למרות הקושי, על מנת להעניק לילדיכם כוחות להתמודד עם הבשורה המטלטלת.

12. אם הילד מראה הידרדרות בתפקוד לאורך זמן, אל תהססו ללכת לייעוץ.

>> רוצים לדעת עוד? צפו בתכניתה של מיכל דליות "תמיד נישאר אבא ואמא", הערב ב- 21:15. צפו בהצצה לפרק הראשון

• גירושין
• תמיד נישאר אבא ואמא