בעוד אמהות רבות מנסות לג'נגל בין הקריירה לילדים, וחלקן אף נשברות ומחפשות עבודות שלא הולמות את כישוריהן, השכילו חברות רבות להנות מהמשאב האנושי הזה. הרבה לפני שקמה ההתארגנות החדשה שדורשת ממעסיקים לאפשר להורים לצאת מוקדם יותר מהעבודה, חברות אלו הבינו את חשיבות העניין, והן מציעות לעובדים גמישות רבה יותר בשעות העבודה, כזאת שבעזרתה יוכלו לשלב בין קריירה מוצלחת לחיי משפחה. מבחינתן, העובדה שאת אמא לא אומרת שאת עובדת פחות טובה. להפך.
יום אחד בשבוע כולם עובדים מהבית
איש יחסי הציבור רני רהב, נחשב לאוהד גדול של העסקת נשים. למעשה, הנשים מהוות רוב מובהק במשרדי החברה – מתוך 45 עובדים במשרדו, 40 מהם נשים. "העבודה אצלנו היא סביב השעון, ולמרות זאת, הנשים עושות בה חיל ומצליחות לעמוד בכל המשימות שלהן גם במשרד וגם בבית", הוא אומר. "בעולם הטכנולוגי של היום, שבו ניתן להיות זמין 24 שעות, אין סיבה שאמהות לא יקחו חלק בעולם העבודה בגלל אילוצים כמו ילדים. הן רוצות להתפרנס ולממש את עצמן, ואני בהחלט מאפשר להן לעשות את זה. אמהות הן אסרטיביות, חזקות, עובדות הרבה יותר מהר מגברים, ולא הייתי מוותר על העסקתן בשום פנים ואופן".
ומה קורה בחופשות לידה?
"יש במשרדי נשים שלקחו גם חופשת לידה של שנה ונערכנו לכך מראש. יתרה מזאת, השארנו לרשותן את הרכב הפרטי ואיפשרנו להן לחזור לאותו התפקיד עם סיום חופשת הלידה".
אתה מייצג לקוחות חשובים במשק הישראלי, האם אתה מייעץ להם להעסיק אמהות?
"אני בהחלט מדבר על כך בכל הזדמנות שהנושא עולה, ומדגיש את היתרונות שיש להן כעובדות".
למרות שנשים רבות עדיין מדירות רגליהן מעולם ההייטק, מתוך חשש שהאופי התובעני שלו לא יאפשר להן שילוב הולם בין העבודה למשפחה, נראה שישנן חברות מצליחות שמעודדות אותן להצטרף לשורותיהן. חברת קיידנס ישראל היא אחת מהן.
לדברי עמוס זיו, מנהל מרכז הפיתוח של החברה, נשים מהוות אחוז גבוה מבין העובדים בחברה ורבות מהן מנהלות בתפקידים בכירים, בשל התרבות הארגונית שהחברה מנהיגה. תרבות זו כוללת מזה 10 שנים, יום בשבוע בו כל העובדים (נשים וגברים) לא מגיעים למקום העבודה ועושים את עבודתם מהבית. גם שעות העבודה בשאר הימים הן גמישות: ישנם עובדים שמגיעים בשעה שבע בבוקר ואחרים בשעה עשר, וזה בהחלט מקובל.
"אנחנו מבינים שלפעמים צריך לקחת את הילד לגן או לחכות לטכנאי שיתקן דבר מה בבית, ורוצים שהעובדים ירגישו נוח עם זה ויתרכזו בתפוקה ולא בשעות ההגעה", אומר זיו. "כחברה מצליחה אנו מודדים תפוקות ולא תשומות, וזה מוכיח את עצמו. העובדים מעריכים את הגמישות ומרגישים שייכות ורצון לתרום להצלחת החברה. זו גם הסיבה שגם ביום בו הילדים חולים, העובדים שלנו מנסים לבדוק מיילים מהבית ולטפל בדברים הדחופים. זה לא משהו שהחוק מחייב, אבל זה הרצון של העובדים לתת את המקסימום להצלחת החברה.
"אחוז העזיבה בחברה שלנו הוא נמוך מאוד ורק לאחרונה ילדה אחת מראשי הצוות שלנו את ילדה הרביעי וחזרה לתפקידה. זו ההוכחה לכך שכאשר מקום העבודה גמיש, האנשים נשארים לאורך זמן. לא היינו רוצים לאבד כוח אדם איכותי ומקצועי כמו נשים, בגלל התעקשות על דברים שלא באמת חשובים לנו. ברגע שמעסיקים יבינו את זה הם ישנו את התרבות הארגונית שלהם".
"מעסיקים שלא מתגמשים מפספסים בגדול"
גם אילן שטרן, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת פאנאיה, שותף לדעתו. "אנו נמצאים בצמיחה מאוד משמעותית בשנים האחרונות, ומתוך 200 עובדי החברה, כ-35-40 אחוז הן נשים שעובדות במגוון תחומים בחברה. יש לנו נשים בשיווק, ניהול, פיתוח וכדומה. החברה שלנו היא מאוד מדידה ולכן ניתן לבדוק את הפעילות של כל עובד מבחינת הביצועים. ברגע שהן מספקות תוצאות, שעות העבודה פחות רלוונטיות, וכך אנו מאפשרים לאוכלוסיות רבות לקחת חלק בכח העבודה אצלנו.
"כמובן שזה נוח לאמהות, אבל זה גם נוח לאבות גרושים או לאבות שרוצים לראות את הילדים שלהם יותר במהלך השבוע ולקחת חלק פעיל בחייהם. אני יכול להגיד לך באופן אישי שיש יום בשבוע בו אני יוצא ב-15:30 על מנת לבלות עם הילדים שלי, וגם מנכ"ל החברה מקפיד לצאת יום בשבוע מוקדם יותר. אנחנו מבינים את הצרכים של האנשים ומבינים שחיי העובד מורכבים ממספר מעגלים ולא רק ממעגל העבודה. עובד מרוצה שבאים לקראתו יהיה מעוניין בהצלחת החברה ויעשה הכל על מנת לקדם אותה. אני חושב שמעסיקים שלא מתגמשים, מפספסים בגדול. ההסתכלות צריכה להיות קודם כל על היכולת והכישרון ונשים בהחלט התברכו ביכולות אלה".
והנה גם האקדמיה מתאימה את עצמה לצרכי ההורים. היום הודיעה האוניברסיטה העברית כי החל מהחודש, מועדי ההרצאות והסמינרים המחלקתיים במרבית היחידות באוניברסיטה, יסתיימו עד השעה 15:30. מטרת הנוהל החדש המכונה "נוהל 15:30", הינו לאפשר לחוקרות וחוקרים צעירים המגדלים ילדים להשתתף בהרצאות ובסמינרים מחלקתיים מבלי שהדבר יבוא על חשבון בילוי זמן עם ילדיהם.
"הסמינרים המחלקתיים מהווים מקום חשוב עבור חוקרים וחוקרות להחליף רעיונות, להיחשף לחזית המחקר המדעי ולהתוודע אחד לשני", אומרת פרופ' אורנה קופרמן, יועצת נשיא האוניברסיטה לענייני מגדר ויוזמת הנוהל. "עם זאת, סמינרים מחלקתיים רבים נערכו עד כה באופן מסורתי בשעות אחר הצהריים המאוחרות בעוד שרוב המסגרות החינוכיות לילדים מסתיימות בשעה 16:00. מכיוון שבמציאות של ימינו האחריות על טיפול בילדים עדיין נופלת בעיקר על נשים, חוקרות שהן אמהות לילדים קטנים נאלצו להחמיץ חלק מהסמינרים. הנוהל החדש נועד לפתור בעיה זו ולהבטיח את מיצוי היכולות של חוקרות וחוקרים הורים".
מסתבר שגם המחקרים האקדמיים תומכים בשילוב רב יותר של נשים, אמהות או לא, בתעסוקה. מלי אלקובי, מנכ"לית חברת דינמיקס, שעוסקת בייעוץ אירגוני, טוענת שהמחקרים מוכיחים שככל שבארגון יש שונות גדולה יותר (נשים-גברים, צעירים-מבוגרים וכדומה), כך הוא תחרותי יותר, יצירתי יותר ומסוגל להתמודד עם משברים בצורה מוצלחת יותר. "לכל ארגון כיום חשוב להכניס נשים לתפקידי הנהלה ולהיות גמיש מספיק, על מנת שהן יוכלו לבצע את תפקידן כראוי ולהנות מחיי משפחה. נשים תורמות המון בתפקידי ניהול, הן פחות ממוקדות אגו, בעלות אינטלגנציה רגשית גבוהה, וחשובים להן יותר הקשרים האישיים והאווירה מאשר היעד. ההתנהגות הזו בהחלט משפיעה על הדינמיקה באירגון".