בימים האחרונים שוב עלה לכותרות הנושא הכאוב של איזון בין קריירה למשפחה, בעקבות התארגנות חדשה של הורים בישראל שקוראת למעסיקים לסיים את יום העבודה מוקדם יותר. ובאמת, אחרי הקיץ האחרון, זו כבר לא בושה להודות שאמהות וקריירה לא תמיד הולכות יחד כמו שאהבנו אולי לחשוב. מאמרה הסנסציוני של אן מארי סלוטר, מנהלת במשרד החוץ האמריקני שעזבה את משרתה הבכירה בבית הלבן לטובת טיפול בשני ילדיה, העלה למוקד את השקר הישן לפיו "אם עובדים קשה ומתאמצים אפשר ליהנות מכל העולמות". גם מאריסה מאייר, מנכ"לית גוגל שוויתרה על חופשת לידה וחזרה לעבודה במשרד עוד בטרם יבש חלב-האם על שפתיו של התינוק החדש שלה (שלא לדבר על מצב התפרים שלה עצמה) לא תרמה במיוחד לטיעון הפמיניסטי, והוכיחה גם היא שקריירה גובה מחיר יקר מחיי משפחה. והנה עכשיו מגיעה לה הגברת הראשונה לשעבר, הילארי קלינטון, ומצטרפת לדיון הטעון. למרבה ההפתעה, עושה רושם שהיא דווקא לא לטובתנו.
"יש נשים שלא יכולות לעמוד בקצב של משרות כאלה"
בראיון שפורסם עם הקלינטונית במגזין "מארי קלייר" לפני כשבועיים, צוטטה מזכירת המדינה באמירות בלתי סובלניות בעליל כלפי הקושי של נשים עובדות. הסופרת הישראלית לשעבר איילת ולדמן, שראיינה את קלינטון, העזה ושאלה אותה על סלוטר - שעבדה תחתיה ובחרה לנטוש.
"כששאלתי אותה על טענתה של סלוטר שבלתי אפשרי לג'נגל בין משרה ממשלתית בכירה ושני מתבגרים בבית, מורת הרוח של קלינטון הייתה ברורה", כותבת ולדמן במאמר. "היא הזכירה לי שהיא נאבקת למען נשים במהלך כל הקריירה שלה, ושהיא מחויבת לרעיון לפיו חיוני למקום העבודה להתגמש ולגלות יצירתיות במטרה לאפשר לנשים להמשיך ולתפקד גם במשרות מלחיצות - לא רק תוך טיפול בילדים, אלא גם בהורים מזדקנים". ובכל זאת, מוסיפה ולדמן, קלינטון בחרה להדגיש שהבעיות של סלוטר היו שלה, ושלה בלבד.
"יש נשים שלא נוח להן לעבוד בקצב ובעוצמה הנדרשת למשרות כאלה... נשים אחרות לא מזיעות אפילו. יש להן ארבעה, חמישה או שישה ילדים, הן מאוד מאורגנות ויש סביבן רשת של תמיכה", צוטטה קלינטון אומרת. אבל הציטוט המסעיר ביותר שעלה מהריאיון הוא זה בו רומזת הילארי שהקושי לאזן בין עבודה לילדים הוא לא יותר מבכיינות: "אני לא יכולה לסבול בכיינים. אני לא יכולה לסבול את סוג השיתוק שאנשים נופלים אליו בגלל שהם לא מרוצים מהבחירות שהם עשו. אתה חי בתקופה עם אינסוף של אפשרויות... אתה אפילו לא צריך כסף בשביל זה. אבל אתה צריך לעבוד על עצמך".
באופן מתבקש, עוררו הציטוטים האלה גל של תגובות נזעמות. האם הילארי קלינטון, האישה החזקה שמהווה דוגמא ומופת לנשים בכל רחבי העולם, טוענת שאפשר להשיג איזון בין הבית למשרד – אם רק מתאמצים קצת יותר? האם היא קוראת לכולנו, שמתלוננות על שעות העבודה הארוכות ועל ההכרח להכריע בין קידום לבין זמן איכות עם הילדים, בכייניות?
הבית הלבן מיהר להגיב, ולטעון שהדברים הוצאו מהקשרם – ושאת משנתה בתחום הבכיינות השיאה קלינטון דווקא כתשובה לשאלה על הולדן קולפילד, גיבור הספר "התפסן בשדה השיפון" – ובכלל לא בהקשר לסלוטר ולדיון בנשים עובדות. אין לנו את הקלטות הריאיון של ולדמן כדי להוכיח או לשלול את הטענה הזו, אבל בכל זאת נשאר לנו טעם מר בפה, ולו משום שלא שמענו את קלינטון, אישה שנהגנו לאהוב ולכבד, מפרגנת לקושי האימהי-אוניברסלי. פייר? יש לה רק ילדה אחת, אולי לא צריך לצפות ממנה להבין.
>> סקר: מחצית מהאמהות בישראל מקריבות את הקריירה לטובת המשפחה