לילו פיניקס שלו, בת 30, גרושה, מגבעתיים ("לא עזבתי מעולם את השכונה") היא מעצבת שיער, מאפרת ועובדת בחנות קסומה לעיצוב וצעצועים בגבעתיים. פעילה פמיניסטית ברשת ומחוצה לה, אמא לאלמה, אוטוטו בת 4 ושתיהן גרות ביחד עם החתולה לולה, ועד לא מזמן הכלבה סווארלי שעברה לבית של אבא של אלמה. היא גם משיקה לנו מדור חדש שייתן הצצה לאמהות 2017.
כשרואים אותך בפעם הראשונה, מה חושבים עלייך? "הרבה אנשים אומרים לי שאני לא נראית בת גילי, שאני נראית חסרת גיל וזה נחמד לשמוע. אם כי יהיה עוד יותר נחמד לשמוע את זה בעתיד. זה גם מתחבר לפטיש שיש לי: אני סופרת חצאי שנים. כבר שנים. זה טיפשי, אני יודעת, אבל זה כאילו משאיר אותי בחצי שנה יותר צעירה. תנסו".
זה קשור לשיער שלך שמשתנה כל כמה זמן, נניח?
"יכול להיות אבל איך שלא יהיה, אני מניחה שאני טעם נרכש. יש אנשים שלמשל לא אוהבים קעקועים, או לא מתחברים לצבעוניות שלי ולדעתניות שלי בנושאים מסוימים. ברור לי שאני לא משהו שבהכרח יורד בקלות בגרון. וזה בסדר. לא כולם חייבים לאהוב".
שוקעת או משקיעה: "בגדול, חצי שוקעת וחצי משקיעה, תלוי באיזה יום תופסים אותי ובאיזה תחום".
מה הגילטי פלז'ר שלך? "חופשי מרתונים מתגלגלים (אחד נגמר והשני מיד מתחיל) של 'האנטומיה של גריי'. ופחמימות מטוגנות לכדי פריכות מקסימלית בשמן עמוק".
לאן יוצאת עם חברות? "ברים חביבים פה בגבעתיים, ברים שכונתיים בת״א, ארוחות אחת אצל השנייה, ים".
ביקיני או שלם? "יש לי גם וגם, אבל אני מעדיפה מאז ההיריון שלם ושחור. קלאסי".
מה הצבע הבא בשיער שלך? "חדת קרן לעולם לא מתכננת ומגלה".
מה הקעקוע האחרון שעשית? "כמה ימים לפני יומולדת 30, ממש לפני כמה חודשים, הבת שלי חיברה שיר קצרצר מהמם, מתחרז, ועמוק: 'לשמש יש יום ולירח יש חלום'. כמובן שמיד ידעתי שאני אקעקע לי אותו כמתנת יומולדת שלי לעצמי. איזה שיר מופלא?! מיד קבעתי תור, המקעקע שלי, אבי, התרגש, ומצא תור למרות שהוא ממש עמוס, ואפילו אמא שלי, שממש שונאת קעקועים, התרגשה עד דמעות כשראתה אותו. ואלמה מתה עליו!".
מה אוהבת ללבוש? "פעם לבשתי כמעט אך ורק וינטג׳, ורק רק רק צבעוני אבל היום הלבוש שלי הרבה יותר מונוכרומטי, אם כי אני עדיין ממש צבעונית. היום, הצבעים באים לידי ביטוי קודם כל בקעקועים (שהולכים ומתרבים עם השנים, ותודה למקעקע המוכשר שלי, אבי), באקססוריז, ומן הסתם בתקופות שבהן הוא צבעוני כמו עכשיו - גם בשיער".
מה ההערה הכי מגניבה שקיבלת על האמהות שלך? "אני מפרסמת הרבה פוסטים בפייסבוק עם ציטוטי שיחות של אלמה ושלי, וקרה כמה פעמים שחברות שהן אל הוריות אמרו לי שדווקא הקשר בין שתינו 'גורם להן לבייץ'. וזה הכי ריגש אותי. למרות שאני הכי תומכת באל הורות כמובן, ובחיים לא הייתי מנסה לשכנע אף אחד ואחת להפוך להורה כי זה מאתגר מאוד מכל בחינה. אבל התרגשתי".
ומה הכי מעצבנת? הערה שהגיעה מבחור שיצאתי אתו במשך שבוע, לפני כמה חודשים. העליתי לפייסבוק תמונה של הילדה אוכלת פיצה מהמקפיא, (אלוהימה שתשמור!) והיא פיזרה עליה הרבה אורגנו וזה הצחיק אותי. הוא ראה את התמונה, וכשדיברנו מאוחר יותר הוא התפלץ והעיר לי ש'איזו מין אמא אני שאני לא מאכילה אותה באוכל טרי, ושאמא שלו עד היום שולחת לו סירים של אוכל הביתה'. עכשיו בואי, הבחור בן 35 לפחות, כן? ואני חד הורית, כן?? מיותר לציין שזו הייתה שיחתנו האחרונה".
מתי הרגשת שאת אמא גרועה? "לפני בערך שנה וחצי אלמה סירבה להירדם בשעות נורמליות. היו לנו סשנים של בכי וסצנות מסרטוני מערבונים - מי תישבר קודם. היו ימים שהיא הייתה נרדמת על הספה בסלון או אפילו פעם אחת על הרצפה בסלון, ב-23:00 ואני הייתי הרוגה מעייפות כמובן. היא וגם אני היינו מתוסכלות ממש".
מתי הרגשת שאת אמא מעולה? "זה מתקשר לשאלה הקודמת כי היה יום אחד שאמרתי שחייבים לשים לזה סוף. אז היה בכי, היו מחאות מצידה, אבל ב-20:00 היא הייתה במיטה, וחמש דקות מאוחר יותר הבית היה שקט. למחרת כבר בקושי היו מחאות ושוב, כעבור 5 דקות - היא נרדמה. באותו יום טפחתי לעצמי על השכם. כמובן שזו לא הייתה הפעם האחרונה שעברנו את הסרט הזה של מחאות שינה, אבל מאז כבר למדתי לעמוד על שלי וזה לא נמשך אף פעם עד השעות הקטנות של הלילה ואין בכי כבר אף פעם).
יש דברים שלדעתך אמא כבר לא יכולה לעשות? "לחיות חיים לחלוטין נטולי דאגות כמו שחייתי לפני. כי תמיד הילדה תהיה שם. ואפילו לא במעמקי הראש. כעיקרון, אני רואה חברות לומדות ועושות תארים, פורצות תקרות זכוכית, עושות הכל. השאלה היא רק איך - פשוט צריך לתכנן מחדש סדרי עדיפויות".
איזו אמא עושה לך את זה? "סוזן סרנדון, שנראית לי סופר מקסימה, דאון טו ארת', גם חברה וגם מודל לחיקוי עבור הבת שלה. היא פמיניסטית, היא אישה חזקה, וגם בגיל 70 היא לא שוכחת מעצמה ומהמיניות שלה. זה מודל נהדר לנשים בכלל וגם ובמיוחד לבת שלה. ואמא אחת שקרובה יותר לבית היא אמא של חבר מהגן של אלמה שהפכה לקרובה חדשה מהשנה האחרונה. בעיניי היא וונדרוומן בשר ודם, אמא לשלושה, בוועד של הגן, של הצהרון ובוועד העירוני, ותוך כדי ג'ינגול מתמיד היא חברה מהממת, אמא נהדרת, בת זוג אוהבת וחברה תומכת. בחיי שאין לי מושג מאיפה הכוחות והסבלנות האינסופיים האלה, אבל אני מעריצה אותה מהיום הראשון להיכרות".
איך הולכת להעביר את החופש הגדול? "קודם כל - במזגן. אחרי שהבהרנו את הנקודה המהותית הזאת – הלו"ז הוא לעשות עם אלמה עבודות יצירה, לראות איתה סרטים, לעבוד, כמובן, ללכת ביחד לים ולחברים, וגם להתגעגע אליה לא מעט - כי ההורים שלי לוקחים אותה לטיול באירופה למשך שבוע".
חושבת שאת אמא ששווה סיפור? כתבי לנו family@mako.co.il