הקבוצה, שנוסדה ומנוהלת על ידי העיתונאי אור ברנע (בעלה של מייסדת מאמאזון, אור אלתרמן ברנע) בפברואר 2012 ומונה כיום 2,508 חברים, מספקת לחבריה מקום להעצמה ודיון בכל הנושאים הכרוכים באבהות. מתקיימים שם דיונים על דרכי טיפול בילדים חולים, התייעצויות לגבי רכישות גדולות לבית וכן, כמה מפתיע, גם תלונות בצוותא על האישה.
אב אחד משתף את החברים, ומספר איך אשתו החליטה לענוד לבנו הצעיר שרשרת ענברים נגד כאבי שיניים, למרות התנגדותו החריפה. מבול התגובות לפוסט שלו מעורר התפעלות: מספר אבות מצודדים בסגולותיה המיוחדות של השרשרת, אחרים משתוממים ומודים שלא הכירו את השיטה ורבים אחרים טוענים בתוקף כי מדובר בקשקוש מוחלט. כך או כך, כולם עונים בכבוד, משתפים זה את זה בדעות ובידיעות, מנהלים שיחה.
לא רוצים נשים בקבוצה, כדי שאפשר יהיה להתמרמר על החמות
גברים? משתפים? אנשים זרים? תודו שזה לא נשמע מובן מאליו. "כשיש לך מגוון של דעות, אתה יכול לבחור מתוכן את מה שמתאים לך. כשאתה שואל חבר אחד, הוא עונה לך מתוך מהניסיון האישי שלו – אבל בקבוצה אתה מקבל את הניסיון של אלפיים אבות", אומר לנו גבריאל מירקוס, דוקטורנט למיקרוביולגייה ואב לליבי בת השנתיים וחצי.
גבריאל הוא אחד החברים הפעילים בקבוצה – הוא כותב פוסטים, מגיב ומשתתף בדיונים רבים. לפני שמצא את פאפאזון, רצה להצטרף למאמאזון – והתאכזב לגלות שהכניסה לגברים אסורה. למרות זאת, היום הוא לא סבור שיש לאחד את שתי הקבוצות. "יש הרבה פורומים של הורים באינטרנט ובפייסבוק, אלב זה, לדעתי, הייחוד של הקבוצה הזו, שהיא מאפשרת לך להתייעץ עם גברים כמוך, במצב שלך. לי, באופן אישי, לא היה מפריע אם היו בקבוצה גם נשים, אבל אני מבין שיש גברים שלא היו רוצים לשתף בבעיות עם החמות שלהם בקבוצה בה חברה גם האישה שלהם".
מעבר לקשר הווירטואלי, נדמה שהחברות בקבוצה פתחה לאבות הזדמנות להכיר אבות אחרים, וליצור קשרים שאולי לא היו מתרחשים בעולם האמיתי. "יש לי חברים שהכרתי בקבוצה, נפגשנו ונוצרה חברות עמוקה מאוד. בגלל שבפאפאזון אתה יכול לקרוא את העמדות של האדם ואת תפיסות העולם שלו בהרבה תחומים, לפעמים זה מרגיש כאילו אני מכיר את החברים שרכשתי שם יותר טוב מאת החברים הוותיקים שלי".
חבורה של כוסיות
ואכן, חברי הקבוצה סופגים מפעם לפעם הקנטות מגולשים מזדמנים. "מדי פעם נכנס מישהו שבא להסתלבט עלינו, וכותב משהו בנוסח 'איזה כוסיות אתם'. בימיה הראשונים של הקבוצה החברים היו מתקפלים ועונים לו 'אנחנו לא כוסיות, אנחנו רק מדברים', אבל היום ישר נכנסים בו ואומרים לו 'חביבי, נכנסת למקום בו אנשים בוגרים מנהלים שיחה. אם אתה רוצה אתה יכול להצטרף, אבל אם לא אנחנו לא ניפול להקנטות הילדותיות שלך'. החברה הגברית בישראל עדיין צריכה לעבוד הרבה על עצמה. פאפזון עושה צעד קטן בכיוון הנכון".
האבות של היום הם לא האבות של פעם, ופאפאזון היא הוכחה ניצחת לכך. אימבר חלפין מספר שאבא שלו, לדוגמא, מקנא בבנו על האפשרות להשתייך לקבוצת אבות וירטואלית. "אבא שלי לא זכה להיות אבא כמו שהוא היה רוצה להיות, בדיעבד. היום, כשהוא קורא את הדברים שאני כותב או רואה איך אני מתנהל עם הילדים שלי, הוא מאד מתרגש מזה. אני מאמין שהוא היה יכול למצוא את עצמו בקבוצה שלנו, אם היא הייתה קיימת בתקופתו, ואולי זה אפילו היה יכול לפתור חלק מהבעיות שהיו אצלנו בבית. הבעיות הן הרי תמיד אותן הבעיות, והפתרונות הם כמעט תמיד אותם הפתרונות".
עד לאן הולכים עם השיתוף והקרבה? רחוק מאוד, מסתבר. "מישהו העלה פוסט בנוגע לתדירות קיום יחסי המין בבית, נושא לגיטימי שחשוב שידברו עליו, לדעתי", אומר אימבר חלפין. "אבל אני לא אקח חלק בדיון הזה, כי יש דברים שהם שלי פרטיים ואני לא אכניס את כל עם ישראל פנימה".