תוצאותיו של מחקר אחרון מבית הספר למנהל עסקים בהרווארד, מוכיחות כי ילדים לאימהות קרייריסטיות עוזרים יותר בבית ומצליחים יותר בבגרותם. למרות זאת, אחרי לידה, נשים עובדות עלולות להיקלע למצב מבלבל ומתסכל באשר להגשמה העצמית שלהן בקריירה. במיוחד מי שבקריירה תובענית, שמורגלת בעבודה עד שעות מאוחרות. אני הייתי שם במקום הזה, קרייריסטית תובענית שפתאום ביום אחד, הופכת לאמא. הנה חמישה טיפים למימוש עצמי שאחרי לידה: פרי החלטות שנולדו בלילות ארוכים בלי שינה.
לפני הכל: קבלי את המצב הקיים ותני לעצמך זמן לעכל
כבעלת עסק שבבת אחת נותקה מהסביבה העסקית ונותרה בבית, להניק ולטפל בילדים- חוויתי חוויה מטלטלת. "איך אני שיצאתי כל יום לבושה יפה למשרד ומטפלת בעניינים ברומו של העסק לפתע בבית 24/7 טרוטת עיניים, כלואה בתוך פיג'מה עם תינוק קטן". בדיעבד הבנתי שהיה עליי להזכיר לעצמי להיפרד מהתדמית החקוקה בראש הזו של איך "נראיתי, נשמעתי, נתפסתי" ולקבל את המצב החדש.
ברגע שלא התנגדתי לסיטואציה, קיבלתי אותה באהבה - הפתרונות היצירתיים צפו מאליהם. לצערי, בלידה הראשונה ובשתיים שאחריה, לא מימשתי את חופשת הלידה מתוך אותו חשש מוטעה לאבד אותי, אבל ממליצה בחום לחברותיי הנשים באשר הן: חבקו את חופשת הלידה בשתי ידיים, שימרו על תקשורת במינונים נכונים עם מקום העבודה ונצלו כל זמן פנוי בין ההנקות והטיטולים למנוחה. במקרה שלנו, העצמאיות האחראיות לגורלן גם בחופשת לידה, הדבר אפשרי אם מתכוננים מראש ומפריטים משימות הלאה במהלך החופשה כדי לשמור על הלקוחות מחד ומאידך בעיקר-לשמור על בריאות גופנו ונפשנו.
מסיבת סיום לילד או פגישת עבודה?
יש מי שאולי יתרעם על משפט כזה אבל הלב תמיד יגיע לאותה מסקנה: ילד זה העבודה הכי חשובה שתהיה לנו. מרגע הלידה עברתי לחיים עתירי דילמות שעיקרן: איפה עליי להשקיע יותר אנרגיה? התשובה ברוב הפעמים, כבר הגיעה מבפנים ובאופן מוחלט. משקלם של הילדים על המאזניים תמיד יהיה משמעותי יותר מכיוון שבאהבת פרי בטננו עסקינן. מסיבת סיום לילד בגן או פגישה? הילדים שלי מנצחים ובגדול. עם השנים הבנתי, שעת לחשוב בתבונה איך לנצל נכון את המשאב שתמיד נמצא בחסר והוא הזמן, כך שיאפשר לנו לעבוד ולממש עצמנו ועם זאת ישקף את מה שחשוב לנו באמת והם כל אותם רגעי איכות עם הילדים.
תפסיקי לדבר "קריירה", תתחילי לחשוב מימוש עצמי
ברגע שעושים את המעבר מתפיסת קריירה שמגדירה אותי ל'מה יממש אותי ויאפשר לי עדיין לכלכל את ביתי וגם לבלות זמן עם משפחתי', הרי בו ברגע אנו מעבירות את מהותנו לעולם הבחירה החופשית. עולם כזה הוא נטול תפיסות חברתיות ועשיר בהחלטות אישיות על יעדים המתאימים לנו בדיוק. המשמעות היא ש"אני לא חייבת לעבוד הרבה שעות במשרד או אחרי זמן העבודה, אני יכולה לארגן את משימותיי ו/או את יעדיי העסקיים הריאליים ולתכנן זמן עבורם באופן שקול ובר מציאות".
את כן צריכה עזרה
נשים שרגילות לנהל את החיים מנהלות חוזה לא כתוב עם בן זוגם ועם סביבתם ש'עזרה זה לחלשות, "אנחנו לא צריכות". לקח לי זמן להגיד לבן זוגי היקר, שמנהל קריירה תוססת בעצמו, שאני צריכה את עזרתו. שקעתי בכעסים עליו, על עצמי, ובזבזתי זמן בהשלכת הכעסים עליו שחייו לכאורה "נמשכים בדיוק אותו הדבר", כאשר במקום זה יכולתי פשוט לבקש, הוא מיד שש לעזרה. זה קרה בגלל שחשבתי בטעות שאפשר להכניס ילד חדש ללו"ז והכל יסתדר מעצמו ובקונטרול מלא שלי. אבל המציאות לא עובדת ככה! אנחנו צריכות עזרה. עלינו לשקף לבן הזוג ולסביבה שאנחנו אמנם 'יכולות הרבה אבל לא הכל', החיים השתנו, נדרשת עזרה ובעיקר נדרש תכנון מחדש הן של מהות והן של סדר היום מול בן הזוג ו/או מול עזרה חיצונית.
קיבלת את המצב הקיים? פני זמן לאסטרטגית האימהות והקריירה שלך
כמו בקריירה גם בחיים, אחרי שמבינים את ה"רקע" צריך לכתוב בראש ורצוי גם על דף את החזון האימהי שלנו ואז את אסטרטגית הקריירה שלנו ,למצוא את נקודות ההשקה בין השניים אחרי התבוננות ריאליסטית שרואה את התמונה המלאה, את מי אנחנו באמת ולא את מי שנדמה עצמנו להיות, את המציאות הכלכלית, את נתוני משאב הזמן הכל כך סופיים.
אסטרטגית קריירה היא כל דבר שנבחר לעשות. כן. גם עצירה או הפסקה היא החלטת קריירה, כך גם הליכה קדימה, החלטה על שינוי מקצועי וכו'. כל אלו החלטות שתמיד נוכל לשנות בזמן המתאים לנו. כבר אמרו חכמים מאתנו –העיקר לא לפחד כלל.
כשהתוויתי את "המפה", והנחתי את התמונה לפניי, כל מה שנשאר לי לעשות זה להשתמש ביתרון המובהק הנשי שלנו- יעילות ,ולפעול לכתיבה ובעיקר לביצוע תכנית המתזמנת את העבודה, המשפחה, ובעיקר את הזמן לעצמנו שיהפוך את השילוב ה"כובעי" הזה למיטבי.
כשיש אג'נדה היא מאפשרת גמישות וג'ינגול גם כשיש בלת"מים כמו ילד חולה חלילה, מחאת סרדינים , או מן העבר השני פגישת עבודה מתארכת. חזון עצמי ברור מזכיר לנו במהירות לאורך השנים, שלא נותר זמן לרגשות אשמה מיותרים במשחק התפקידים בין אימהות לעבודה, ואם כבר נשאר אז במקום לכלות אותו על הלקאה עצמית תמיד נוכל ל"לקום לעשות להם סנדוויץ" או לתת עוד חיבוק.
*הכותבת היא אמא ל-3 ילדים, בעלים של משרד ליעוץ תקשורתי, מרצה ומנחה בסדנאות , מפתחת שיטת I-FACTOR, למוטיבציה ולתקשורת מקדמת בקריירה, בעסקים ובארגונים