סיפורה של שרון בלוך, אם לבת 10, שהכניסה לביתה את רם, פעוט שננטש על הוריו, פורסם בתכנית עובדה לפני מספר חודשים וריגש עשרות אלפי צופים. שרון שימשה אם אומנה לרם, אולם אז הגיעה סבתו הביולוגית, נינג'ו, ותבעה את זכותה לגדל אותו באוסטרליה שם היא חיה. היום בערב (שני), ישודר המפגש המחודש בין שרון לרם באוסטרליה, לשם נסעה כדי לבקר אותו. הסיפור המרגש גרם לרבים לתהות מהי בעצם משפחת אומנה, מהן הזכויות שלה, מהם הקריטריונים להפוך למשפחה כזאת ומה ההבדל בין משפחת אומנה לאימוץ.
גם חד-הוריים יכולים
נכון להיום ישנם בארץ עשרות ילדים ובני נוער שזקוקים למשפחות אומנה משום שהוריהם נטשו אותם שמשרד הרווחה קבע כי הם אינם מסוגלים לטפל בהם. מדובר בילדים בגילים אפס עד שמונה, בעלי פוטנציאל להתפתחות תקינה, חלקם עם צרכים מיוחדים, חלקם אחים, והם מגיעים מכל קצוות הארץ: יהודים, ערבים, ילדים לעולים חדשים, ילדים זרים, חילונים וחרדים.
הילד עובר לגור עם משפחת האומנה, הוא ישן שם בכל ימות השבוע והופך לחלק אינטגרלי מהמשפחה. הוא מבקר את הוריו הביולוגיים אחת לשבוע או שבועיים, מלבד מקרים יוצאי דופן בהם הוא גם מתארח בבית המשפחה הביולוגית בסופי שבוע, או במקרים אחרים, לבקשת ההורים הביולוגיים, הוא אינו נפגש איתם כלל. כמו כן, ייתכן כי הוריו הביולוגיים של הילד יעברו שיקום ויבקשו בשלב מסויים את הילד בחזרה.
משפחה שמבקשת להיות משפחת אומנה עוברת תהליך הכולל מבדקים פסיכולוגיים, ביקור בית ומפגש עם ילדי המשפחה על ידי העובדים הסוציאליים של העמותות השונות, במטרה לבדוק האם באמת המשפחה מתאימה לכך. "ישנם מספר קריטריונים בסיסיים שצריך לעמוד בהם כדי להיות משפחת אומנה, נתחיל בכך שהם חייבים להיות בני 25-55", אומרת רחל צמח, מנהלת המרכז לגיוס והכשרה של משפחות אומנה והורי בית בעמותת אור שלום. "זוג שמבקש לשמש כמשפחת אומנה לא חייב להיות זוג נשוי אבל צריך להיות זוג שחי כבר כמה שנים ביחד ויש לו קביעות מסויימת של יחסים. אלו יכולות להיות גם משפחות חד הוריות, וגם משפחות שכבר יש להם ילדים. גם זוגות חד מיניים יכולים להיות משפחות אומנה, אולם לעיתים זה לוקח קצת יותר זמן, משום שהמשפחות הביולוגיות הן חלק מהתהליך ויכולות להתנגד לכך".
בנוסף לכך, נדרשים אישורים רפואיים שמוכיחים כי הורי האומנה הם אנשים בריאים באופן כללי, ועל המשפחה להיות בעלת הכנסה קבועה. "למרות שאנחנו לא מבקשים את זה ישירות מהם כי אסור לנו, משפחות צריכות לדעת שייבדק הנושא של אי רישום פלילי", מוסיפה צמח. "לאחר הקריטריונים הבסיסיים אנחנו עוברים תהליך בדיקה פרטני על מנת למנוע פגיעה נוספת בילד שחווה נזקים וחוויות טראומטיות בחייו. העמותה יוצאת מנקודת הנחה שלמשפחה שפותחת את דלתה לילד יהיו הכוחות ללוות אותו תקופה ארוכה, והיא לא תבוא אחרי חצי שנה אלינו ותבקש 'להחזיר' אותו".
טלי חלף, מנהלת אומנה בעמותה, מציינת גם שמשפחה כזאת חייבת להיות גמישה ואופטימית. "אתה אף פעם לא יודע איך הדברים יתפתחו ואף אחד לא יכול להבטיח לך זאת", היא אומרת. "צריך להיות מספיק גמיש כדי להתאים עצמך למציאות המשתנה, וכן צריך להיות אופטימי עבור הילד ולהאמין שיהיה לכם את הכח יחד להתגבר על הקשיים".
קבוצות תמיכה ומלווה צמודה
כדי שמשפחות האומנה יוכלו לצלוח את התהליך ואת הקשיים שהוא טומן בחובו, העמותות המתווכות מלוות ומדריכות אותן לאורכו. המשפחה עוברת קורס הכנה לאומנה שנמשך יומיים מרוכזים ועד שהילד מגיע לגיל 18 מלווה את המשפחה מנחת אומנה (עובדת סוציאלית בהכשרתה) אשר אחראית לעזור לה בכל הנוגע לטיפול בילד ולתכנית הטיפולית שלו, היא בקשר עם גורמי הקהילה, מסייעת במידה ומתעוררות בעיות עם הילדים הביולוגיים של המשפחה, מעניקה הדרכת הורים ועוד. כמו כן, ישנן קבוצות תמיכה המתקיימות אחת לחודש, במסגרתן נפגשים ההורים עם הורי אומנה אחרים ומשוחחים על דברים דומים שהם חווים.
מה ההבדלים בין אומנה לאימוץ?
"באומנה, הילד לא עובר למשמורתם של ההורים האומנים והאפוטרופוס שלו הם עדיין הוריו הביולוגיים", מסבירה צמח. "הוא עובר לגדול במשפחה אחרת שמשלימה את התפקיד של ההורים שלא יכולים לטפל בו בשלב זה, אבל שם משפחתו נשאר כמו שם הוריו, נשמר הקשר עם הוריו הביולוגיים והוא מבקר אותם על פי תכנית שנקבעה בינו לבין הוריו. אם הוא רוצה לנסוע לחו"ל, הוריו הביולוגיים צריכים לחתום על כך. באימוץ לעומת זאת, האפוטרופוס עובר להורים המאמצים. הם אמנם לא מקבלים דמי אחזקה, אך הילד שלהם לכל דבר והם לא יכולים 'להחזיר' אותו".
אם גם אתם מעוניינים להיות למשפחת אומנה, צרו קשר עם עמותת "אור שלום" דרך האתר או בטלפון 02-9936925.
>> תיעוד הפגישה המרגשת של שרון ורם הערב ב"עובדה"