אני בת 28, נשואה ואם לשניים. אני חיה עם בעלי כבר 7 שנים. הוא איש מקסים, אבא אוהב ודואג, אבל לצערי, לא הגבר שכל אישה חולמת עליו.
במשך כל שנות נישואינו היתה בי המון נתינה, מכל הבחינות. רציתי רק לאהוב אותו וביטלתי את עצמי. בתחילת החיים המשותפים שלנו יחד היינו במרוץ אחרי החיים: ילדים, בית, עבודה; כמו כל זוג צעיר.
עד שבשנה האחרונה עשיתי קצת שינויים בחיי: התחלתי עבודה חדשה ושיניתי את המראה החיצוני שלי. פתאום התחילו להגיע אליי המון הצעות מפתות וחיזורים מהסביבה. ואז נפתחו עיניי!
אהבה מהעבר
בשלב הזה כבר הבנתי שמגיע לי הרבה יותר ממה שאני מקבלת בבית. כמובן שניסיתי קודם לשנות את הלך הדברים. הצעתי שנלך ליועץ זוגי או לסקסולוג, פתחתי את ליבי בפניו וסיפרתי לו את כל מה שמפריע לי ופוגע בי, אך לבעלי יש אגו. הוא לא מסכים שאיש מקצוע זר ייכנס לחייו. האבסורד זה שהוא לא מבין שזה מה שפוגע בו וגורם לו לאבד אותי.
מלבד המחזרים, קרה לי דבר נוסף שהאיר את עיניי בשנה הזאת. חזר לחיי מישהו מעברי. אהבתי אותו מאוד לפני שהתחתנתי ותמיד חלמתי שיהיה לי גבר כזה. במפגש המחודש שלנו הוא סחף אותי למערבולת רגשות מטלטלת. הוא התאהב בי וגם אני התאהבתי בו מחדש. אבל הוא פחד לקחת את זה יותר מדי רחוק, כי כבוגד סדרתי הוא הציב לעצמו חוקים ותמיד שם "ברקסים" לקרבה שלנו. הוא פגע בי מאוד, ולמרות זאת, עד היום אנחנו בקשר. יש לו את כל הנתונים להיות המאהב האולטימטיבי.
לא רוצה להיות אם חד הורית
חשוב לי לציין שאני אישה של בית, אבל יחד עם זאת אני לא מרגישה אישה. בעלי לא מחזר אחריי, הוא לא מחמיא לי והסקס שלנו בינוני ומטה. אני חושבת שזאת התחושה הכי קשה שאפשר לחוות בתוך מערכת זוגית. נכון לעכשיו, אני לא אתגרש רק מטעמי נוחות, למרות שאני כבולה בתוך מערכת זוגית שאני לא מאושרת בה. בעלי הוא אבא מדהים ועושה הכל בבית, ובמידה ואתגרש אצטרך להיות אמא במשרה מלאה, דבר שיבטל אותי שוב.
אני כותבת את זה בצער רב, אבל היום אני נמצאת בנקודה שבה אני מחפשת את אותו מאהב שימלא בי את החלל הריק בחיי. אחד כזה שיחזר אחרי ויאהב אותי ללא גבולות. שיהיה שם תמיד כשאצטרך אותו כגבר וכחבר. שיעניק לי את אותו ריגוש שאף פעם לא חוויתי עם בעלי. שיעשה מערבולת בחיי ובליבי ושאני אהפוך לשלולית לידיו מרוב שאתמוגג ממנו. אני חולמת לחוות את זה!
אני מגיעה למסקנות אלו אחרי מחשבה רבה בהמון רגעים של שקט וחוסר יחס מצד בעלי. אני מרגישה שמגיע לי לאהוב באמת ולהיות נאהבת, אך גם חוששת מאוד שמא אתאהב יתר על המידה או שמא מישהו יגלה אותנו. מאוד חשוב לי לשמור על המשפחה שלנו למען ילדינו. ואולי משהו בי רוצה שזה יקרה וישים קץ לכל התסכול והמרמור שאני חווה.
אבודה ומתוסכלת, אך שואפת למאהב האמיתי שייכנס לחיי.
מחכה לו בלב פתוח שימלא אותו.
>> במדור הקודם: "עשיתי הפלה בגיל 18, עד היום אני מתחרטת"
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו