זה התחיל לפני חמש שנים. הכרנו אז בעבודה, הקליק היה מיידי. הוא היה הטעם שלי, אני הייתי הטעם שלו, והתשוקה הפכה לאהבה גדולה. אבל לפני הכל היינו חברים. שנינו דיברנו על כמה לא טוב לנו בבית, ההבדל הוא שאני כבר הייתי אז על סף גירושים, והוא אפילו לא חשב על זה. בגלל הילדים. כלומר, מתברר שגם היום הוא לא חושב על זה.
השיחות בינינו התחילו מזה שראיתי במשרד שלו תמונה משפחתית ואמרתי לו משהו כמו – איזה משפחה יפה יש לך. אחרי כמה ימים בארוחת הצהריים, סיפרתי לו שכנראה אני מתגרשת ושכל החברים שלנו המומים, והוא אמר – כן, התמונות באלבומים לא תמיד משקפות את המציאות.
ואז התחלנו לדבר קצת על המציאות שלו.
התחלתי בהליכי גירושים, והגשתי שהוא מקנא בי קצת, שגם הוא היה מאוד רוצה להתגרש, ושהוא מעריץ אותי על האומץ. בשבילי זאת הייתה תקופה קשה, והוא תמך, היה שם לצדי. תמיד כשהייתי צריכה לדבר ידעתי שיש לי כתובת.
פירגנתי לו נסיעות עם אשתו
נפתחנו, וגם המפגשים בינינו הפכו לתכופים. השיחות היו עמוקות, הסקס מדהים, שנינו פרחנו זה לצד זו.
ולשנינו היה ברור שהוא יעזוב את אשתו מתישהו, שזה רק עניין של זמן. זה היה באוויר בכל הפגישות שלנו, בכל השיחות. ובמהלך כל הזמן הזה אני פירגנתי לו חופשות משפחתיות, ונסיעות עם אשתו לכל מיני מקומות (היא אוהבת לטייל, הכריחה אותו).
אהבתי שתמיד כשחזר, סיפר לי כמה הייתי חסרה לו, כמה רע לו בבית וכמה אשתו לא מתאימה לו.
עד שהחלטנו שדי, אנחנו יחד כבר הרבה זמן, ואפשר להעלות הילוך. לפני כחצי שנה סיכמנו שהוא אומר לאשתו שהוא רוצה לעזוב. בלי לספר לה עלי, כי אני גם ככה לא קשורה לזה, הוא היה רוצה להתגרש בכל מקרה.
כבר הכרתי אותו לילדים שלי, כבר סיכמנו שהוא עובר לגור איתנו, ואפילו קבענו שזה יקרה באוגוסט, כשהילדים שלי יוצאים לחו"ל עם אבא שלהם.
אבל עבר שבוע, וחודש, וחודשיים, והוא השתפן. כל הזמן דחה את השיחה עם אשתו.
פתאום הוא אומר שחבל לו על הילדים שלו, שאשתו תתרסק ושהוא לא יכול לעשות לה את זה. הוא איתי כבר חמש שנים ופתאום הוא נזכר באשתו, בדיחה חזקה.
הוא אומר שכמה שלי קשה, לו קשה הרבה יותר כי הוא אוהב אותי כל כך. חוזר ואומר לי שאני אהבת חייו, אבל שהוא לא יודע מה לעשות.
אולי אם היינו יכולים להתנתק המצב שלי היה משתפר, אבל אני רואה אותו כל יום בעבודה. ולמרות שאנחנו לא עובדים צמוד, כל מבט שלו גומר לי את היום. אין לי כוונה לעזוב את העבודה, אני לא רוצה להעניש את עצמי פעמיים. אבל המצב באמת קשה.
כבר הכרתי אותו להורים
אני לא יודעת אם הוא אוהב אותי כמו שהוא מצהיר. יכול להיות אפילו שהוא מעולם לא אהב, שהייתי בשבילו באמת רק האישה מהצד.
אני כל כך מבולבלת. מה אגיד לילדים שלי, לעצמי? את השנים הכי יפות מהחיים שלי בזבזתי עליו, והוא בסוף בחר באישה שהוא בכלל לא אוהב, זאת האמת הכואבת.
הכי נורא, שכל כך היינו בטוחים שהוא כבר מתגרש, שעשיתי סבב בין החברים, הכרתי אותו לכולם ואפילו להורים שלי. הצגתי אותו בתור גרוש כמובן. ומה אני מספרת עכשיו לחברים, למשפחה, לילדים שלי, לעצמי?
יש ימים שאני מצטערת שבכלל הכרתי אותו. ויש ימים שאני חושבת שאולי זה עוד משבר, ושלאחריו אנחנו רק נצא מחוזקים.
כי ברור לי שאם הוא יגיד לי שהוא מצטער ושהוא רוצה שנחזור, אני אסכים בשמחה. כן, עד כדי כך אני אוהבת אותו.
לטנובלה הקודמת: "אני בוגדת בבעלי האלים"
כל הסיפורים במדור אמיתיים. פרטים בסיסיים משתנים על מנת למנוע זיהוי
רוצים לשפוך את הלב ולקבל תגובות? כתבו אלינו