אני כותבת לכם מאמסטרדם, מביתה של הבת שלי, שם אני נמצאת בימים אלה. הגעתי לכאן להולדת נכדתי השישית, ואני מוצאת את עצמי יושבת מול הלפטופ של החתן שלי וכותבת חוויות מעיר הולנדית, מבית של אנשים אחרים
כשבתי בישרה לי על הריונה, ידעתי שאני רוצה להיות איתה כדי לעזור. היא חיה בהולנד כבר כמה שנים ובשלב זה, כאן עולמה ומשפחתה. תכננתי את לוח הזמנים שלי בצורה כזו שאוכל לקחת פסק זמן מחיי למשך כמה שבועות, ומיד אחרי הלידה טסתי אליה.
אולי הייתי מגיעה עוד קודם, אבל למדתי לקח מנכדתי הקודמת, שהגיחה לעולם שבועיים אחרי התאריך המשוער; כך, אני, שתכננתי להיות עם בתי במשך שלושה שבועות, "בזבזתי" שבועיים בטיולים בעיר היפהפייה הזו, ולבתי עזרתי רק שבוע. לכן הפעם חיכיתי לצירי הלידה ואז רכשתי כרטיס וטסתי מיד.
והנה אני כאן, בעיר היפהפייה הזו שבה מחשיך בעשר וחצי בלילה, ומזג האוויר בה הפכפך.
אני ישנה בסלון של דירה הולנדית קטנה וטיפוסית, בבית מהמאה ה-16, שחדר המדרגות שבו ברוחב חצי מטר ו-24 המדרגות עד הדירה שלנו הן גבוהות ותלולות מאוד, עקלקלות.
הילדים כאן, כולל נכדתי בת השלוש, לומדים לרדת על המדרגות המטורפות האלה בישיבה על הטוסיק.
בסלון ישנה הספה, פינת האוכל, פינת המשחקים של הנכדה הגדולה והטלוויזיה, כך שכמעט מדי ערב חתני ואני יושבים על הספה - שבלילה הופכת להיות המיטה שלי - וצופים בסרטים שהבאתי מהארץ בזמן שבתי היולדת פורשת לישון.
בשעות הקטנות של הלילה, חתני ואני נהנים מקולנוע טוב ומטיפול בתינוקת מתוקה בת כמה ימים.
ניהלנו שיחת הגדרת ציפיות
גם כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה לפני ארבע שנים בערך, גרתי בדירה של בתי ובעלה. אז עשינו את שיחת "הגדרת הציפיות" שלנו. את זה למדתי מאחת מהכלות שלי; לפני כעשר שנים, כשבני וכלתי נאלצו לגור כמה חודשים אצלנו כי הדירה שלהם עוד לא הייתה מוכנה וכסף לשכירות לא היה להם, הם הגיעו אלינו עם מעט בגדים והרבה ספרים, וכלתי קראה לנו לסלון ואמרה: "בואו נגיד אחד לשני מה אנחנו מצפים שיקרה במגורים המשותפים שלנו - שכל אחד יגיד מה מטריף אותו ומה הוא אוהב".
זו הייתה שיחה נהדרת, עניינית, עם הרבה כבוד זה לזה ולעצמנו. בשיחה הזו יכולנו להיות גלויים אחד עם השני ולדעת שגם האחרים גלויים איתנו, כי לכולנו היה אותו אינטרס: לעבור את התקופה הזו בהצלחה.
התברר, למשל, שדעתי נטרפת כאשר מחליפים את המקומות של הכלים במטבח בלי להגיד לי, וכלתי לא סובלת מייבש כביסה ומעדיפה לתלות את בגדיה לייבוש. התברר גם שבעלי הבין שאין סיכוי שהוא יוכל להסתובב בבית בתחתונים, והבן הסטודנט הודיע שהוא לחוץ מאוד מהלימודים, כך שייתכנו ימים עם מצב רוח לא בשמיים; מן דברים קטנים שכאלה שצריך לסגור מראש, שלא נשתגע
שיחה כזאת בדיוק עשינו גם באמסטרדם, בפעם שעברה שהגעתי לכאן. לכן, אנחנו ממש לא סובלים מהמגורים ביחד ואני יכולה אפילו להודות שאנחנו נהנים מהשהות המשותפת: אני לא מעיזה לעשות שינויים במטבח בלי שאני מבקשת רשות מחתני (הוא שליט המטבח; שף, נו, מה לעשות?); אני תולה את הכביסה כמו שבתי אוהבת (למרות שבבית שלי אני תולה חולצות ממש אחרת וגם יותר טוב, לדעתי); כשהם רבים אני יוצאת למרפסת ההולנדית הפצפונת ומסתכלת על השמיים ששונים מהשמיים בארץ ועל העננים שאולי יביאו מחר גשם למרות שחם פה.
זה עובד גם להיפך: החתן שלי לא מנגן את המוזיקה שהוא אוהב כי הוא יודע שאני לא סובלת אותה. הוא לא ביקש את הלפטופ שלו וענה למיילים דרך הסמארטפון, כי ידע שאני עובדת על המחשב. חוץ מזה, שניהם ויתרו, באופן זמני, על החוק לאכול רק ליד השולחן, כי ידעו שאני אוהבת לשבת בסלון על הספה ולאכול מול הטלוויזיה. והם התחילו לאכול סלטים (ההולנדים לא אוכלים סלטים, בחיי) כי אני מאוד אוהבת ורוצה להמשיך לשמור על הדיאטה שלי.
בקיצור, ויתורים הדדיים, זמניים, והתחשבות באורחת ובמארחים.
לפעמים אני רוצה קצת לברוח
על התינוקת, אני מודה, לקחתי בעלות: היא כל כך מתוקה ועם מזג נוח, כך שחוץ מלהניק אני עושה איתה הכל; מחתלת, רוחצת, מחליפה לה את הבגדים הקטנים שלה, מלטפת אותה ומסתכלת לה בתוך העיניים היפות שלה, שבכלל לא בטוח שרואות אותי כמו שצריך בשלב הזה.
אני גם אחראית על הבאת הבת הגדולה לגן ולחוג ריקוד; אנחנו נוסעות בטראם ומדברות בדרך על הנסיך רולנד והנסיכה אליזבת. על אבא הגדול ועל התינוקת הקטנה ועל אלאדין, כוכב הסרט הנערץ על נכדתי הנפלאה.
בעוד שבוע יגיע לכאן בעלי, ואני כבר מתכננת את היציאה איתו באחד הערבים לאיזו מסעדה יפה, או מועדון ג'אז אפלולי; רוצה לטייל איתו בערב ההולנדי באחד מכיכרות העיר וכנראה לברוח קצת מהטיפול בילדה צעירה ובתינוקת רכה. כי זה חלק מהכיף בלהיות סבתא: שאפשר לברוח כשרוצים.
>> בתי, משהו מציק לך? תסתדרי לבד
לכל הטורים האישיים של מיכל דליות
>> יש לכם שאלה למיכל דליות? תעלו אותה לעמוד הפייסבוק שלה או שלחו למייל family@mako.co.il והיא תשיב לשאלות נבחרות במדור מיוחד