בשורות משמחות: מדי חודש אנו מוציאים בין עשרות למאות שקלים אשר ניתן לומר בפשטות שהם מיותרים לחלוטין. את חלקם אנו מתרצים בתירוצים שונים ומשונים, ואל אחרים אנו פשוט לא מודעים, או שלא מתחשק לנו להתעסק עם ביטולם. כוונתי אינה להוצאות גבוהות מדי בתחומים כמו ביגוד, תכשיטים, מסעדות, תחביבים וכו'. אם אלו נמצאים בסדרי העדיפויות שלכם בהוצאות, ואכן יש לכם כסף עבורם – תיהנו. הכוונה היא לדליפה כספית חודשית קבועה, שהיא כה שקטה עד שאנו לא מרגישים ומתייחסים אליה, אך יכולה למלא דלי שלם בחישוב שנתי. הנה כמה דוגמאות להוצאות כאלו, שהן בעצם דליפה מיותרת בתקציב שלכם.
חיובים חריגים. רוב ההוצאות המיותרות הללו נמצאות בתוך הוראות הקבע שאנו משלמים באמצעות כרטיסי האשראי וחשבון הבנק. כמעט כולנו עוברים על הפירוט החודשי של האשראי והבנק, לפחות ברפרוף, אך מעטים טורחים לבדוק מה עומד מאחורי השורות הקטנות והתמימות האלו. מעטים יותר פותחים ובודקים את החשבונות עצמם המגיעים בדואר או במייל. אם תעשו זאת, תופתעו ממה שתגלו. הזכרתי קודם דליפה, אז אתן דוגמא מתחום זה. חישבו על חשבון המים שלכם, שרובנו משלמים בהוראת קבע. אם אתם גרים בבניין משותף, מתי בפעם האחרונה בחנתם את סעיף הצריכה המשותפת בחשבון, והשוויתם אותה לחודשים הקודמים? אם תעשו זאת, אתם עוד עלולים לגלות עלייה עקבית בכמות המים שנצרכה בבניין. זו עשויה להיות אינדיקציה לדליפה (פיזית) בבניין שטרם אובחנה וטופלה, או אפילו גניבה של מים. כאשר קוב מים מתומחר כ-9 שקלים, כדאי לבדוק ולא להתעלם. אפרופו חשבון המים, כדאי לבדוק שמספר הנפשות בבית אכן מעודכן בחשבון ושאתם משלמים לפיו.
חבילות אינטרנט, טלוויזיה וסלולר. למרות כל הרפורמות בשוק התקשורת, לאנשים רבים עדיין יש חבילות בכבלים ובלוויין, או בסלולרי ובאינטרנט, שאינן מסוג "הכל כלול" וכוללות שירותים שבקלות ניתן לחיות בלעדיהם: ערוצים מיותרים, שירותי תוכן, תמיכה או הגנה, בהם אנו לא משתמשים או שאותם אנו לא צריכים כלל. ייתכן גם תשלום מיותר על קו טלפון ישן. זכרו שגם בחבילות "הכל כלול" לא בהכרח הכל באמת כלול, וזה עשוי להיות מקור להפתעות כמו שירותים בתשלום, לדוגמא חיווי קולי או סינוני שיחות וכו'. ראיתי כבר הכל אצל לקוחות שלי, שווה מאוד לפתוח את החשבונות האחרונים ולעבור עליהם ביסודיות.
אתם באמת צריכים את זה? ישנם סוגי הוצאות שאנו נוטים לא להתעכב עליהן, וכדאי לדעתי לעצור לרגע ולחשוב האם הם, רק אולי, מיותרים כרגע בחיינו. שתי דוגמאות קלאסיות הן הגרלות למיניהן (דמי מנוי חודשיים למפעל הפיס, למשל) ומכוני כושר. מאחורי שני אלו עומדות מטרות טובות, אך כאשר נמצאים במצב של אוברדרפט וחוסר שימוש בשירות, רצוי לשקול אותן מחדש, בצורה קצת יותר שקולה וקרה.
קנסות על איחור בתשלום. מי שלא משלם חשבונות בהוראות קבע עלול לגרום לעצמו לדליפות כספיות אם לא ידאג לשלם את החשבונות בזמן. ספקים רבים (חברת חשמל, ארנונה, ביטוח לאומי, רשות השידור לשם הדוגמא) גובים ריבית וקנסות פיגורים, אפילו על איחור של יום אחד, כמו גם דמי הפקת ושליחת מכתבי אזהרה. אלו הן באמת הוצאות מיותרות, קצת סדר ונמנעים מהן בקלות.
תשלומים ועמלות. התרגלנו לפרוס קניות כמעט מכל סוג לתשלומים, פשוט כי מאפשרים לנו. חשבתם פעם על כך שלכל "תשלום נדחה" שכזה יש עמלה חודשית בסך של חצי שקל? לדוגמא, על קנייה של 400 שקל הנפרסת על פני 4 תשלומים, תשלמו שני שקלים בעמלות לחברת האשראי. נכון שהסכום לכשעצמו אינו נתפס כגבוה (זהו מחירה של לחמנייה טרייה במאפיות רבות, אגב), אך הוא מקבל מימדים אחרים ככל שאתם פורסים יותר, וליותר תשלומים. זאת מלבד דמי הכרטיס החודשיים. חשוב שתדעו שהשקלים האלו מיותרים, במיוחד אם הקנייה שבוצעה היא קנייה שוטפת של מזון, בגדים, טואלטיקה וכדומה. אל תפרסו את אלו לתשלומים!
פוליסות ביטוח. בתחום זה יכול לברוח לנו כסף בקלות מבין הידיים. יש לכך כמה סיבות, הראשונה היא שחיובי הפרמיות בחשבון בנק מופיעים תחת שם חברת הביטוח ללא ציון מדויק של סוג הביטוח או עבור מי מבני המשפחה הכיסוי - דבר המקשה על בדיקת נכונות החיובים. כאשר יש לנו כמה תשלומים כאלו בכל חודש, אזי בקלות ניתן לפספס פרמיות קטנות שאולי מייצגות כיסוי ביטוחי מיותר או כפול. עוד עובדה המקשה על בדיקת החיובים היא שחברות הביטוח לא שולחות חשבון חודשי כפי שאנו מקבלים מספקים אחרים. לפיכך, הדרך היחידה לבדוק את החיובים היא דרך הסוכן או ישירות דרך חברת הביטוח, וכולנו יודעים כמה סבלנות צריך כדי להתקשר אליהן, להגיע למחלקה הנכונה, ולהסביר את הבעיה, אך בהחלט שווה לעשות זאת עבור כל תשלום שנראה חריג.
אולי תשימו לב? הוצאות אחרות שהינן מיותרות לגמרי אך אינן מתרחשות באופן חודשי וקבוע הן אלו המצריכות שינוי התנהגותי יסודי ולא רק בהתנהלות הכלכלית, כגון דוחות חניה ונהיגה, קנסות על הפרת חוקי איכות הסביבה ועוד. קצת יותר תשומת לב לדברים האלה ולמשמעות הכלכלית שלהם, ואולי תצליחו לחסוך לעצמכם כסף ועל הדרך להיות אזרחים טובים יותר.
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?
>> בטור הקודם: 5 טיפים לחיסכון בהוצאות החג
לכל הטורים של דבי קצב