יש לי תחביב קטן ומוזר: ניתוח תלושי שכר. בדיוק כך, אני מפיקה הנאה רבה מעיון בתיאורי התשלומים והניכויים, הקודים והמספרים הרשומים עליהם, מהשוואה לתלושים קודמים, ובעיקר ממציאת טעויות והפניית בעל התלוש לשאול שאלות "מרגיזות" את חשב השכר בחברה בה הוא עובד.
מי משלם מס על הארוחות שלכם?
במסגרת עבודתי, אחת המשימות הראשונות שאני מבקשת מהלקוחות זה לבצע "התיידדות" עם תלוש המשכורת שלהם: לקחת את 12 התלושים האחרונים ולהעביר אותם, סעיף-סעיף, לתוך טבלה באקסל. בצורה זו ניתן להשוות בקלות בין הסעיפים השונים ברמה חודשית, להבין את מחזוריות השכר שלכם על פני שנה, ולמצוא טעויות או סעיפים שאינם מובנים ודורשים בירור.
ריכזתי כאן את הדברים שהכי חשוב להכיר, להבין ואולי אפילו לבדוק בתלוש המשכורת האישי שלכם, וביאורים לאלו שמשמעותם פחות ברורה:
נקודות זיכוי - לנקודות הזיכוי משמעות כספית רבה, שכן לפיהן נקבע גובה המס שינוכה מהמשכורת שלכם. הן נקבעות על פי חוק, אך כדאי לוודא שהן ממוצות. אחד ממקורות המידע עליהם מסתמכים על מנת לקבוע את הנקודות הוא כרטיס העובד (טופס 101) אותו כל עובד מתבקש למלא בתחילת העבודה במקום, ובכל תחילה שנה אזרחית. כשאתם מקבלים את הטופס לחתימה, רוב הנתונים האישיים מודפסים בו מראש, אך חשוב לוודא את תקינותם. בנוסף, יש בו חלקים שאינם מתעדכנים אוטומטית, ביניהם סיבות לבקשה לפטור ממס, זיכוי ממס או תיאום מס, ויש לסמן אותם כל שנה מחדש. לדוגמא, הורה שהינו חד-הורי חייב לסמן את הסעיף הזה בכל שנה, כנ"ל הורה המשלם מזונות, מי שסיים לימודים לתואר אקדמי או מי שעובד ביותר ממקום עבודה אחד.
מצב משפחתי – האחריות היא שלכם להעביר לחשב השכר במקום עבודתכם מסמכים המעידים על כל שינוי במצבכם האישי: נישואים, גירושים, התאלמנות, הולדת ילד נוסף. כמובן שעליכם לבדוק בתלוש שהנתון אכן עודכן, משום שגם למצב המשפחתי יש משמעויות מבחינת גובה מס הכנסה שאתם משלמים. אל תחכו למילוי טופס 101, עשו זאת מיד כשחל השינוי במהלך השנה.
הכנסה זקופה – כל הטבה אישית אשר לה שווי כספי הניתנת על ידי המעסיק חייבת להיות רשומה בתלוש השכר ועל העובד לשלם בגינה מס. כל הטבה שכזו מופיעה בתלוש בשם "זקיפה" או "זקופה" יחד עם שווי ההטבה. לדוגמא, "זקופת רכב", "זקופת נייד", "זקופת ארוחה". לגבי זקופת הרכב, מומלץ לוודא שסכום החיוב בגין שווי רכב תואם את סוג הרכב הצמוד שיש לכם (אם יש), קורה שהרכב מוחלף אך סכום השווי אינו מעודכן בשכר או שמעודכן רטרואקטיבית, מה שיוצר "בור" לא נעים בשכר של אותו חודש.
גילום – מעסיקים לעיתים מגלמים חלק מההטבות הנ"ל, לפי הסכם קיבוצי או הסכם אישי שיש לכל עובד, כלומר החברה מחזירה לעובד את מלוא המס נטו שהעובד שילם עבור ההטבות האלו (במילים אחרות - המעסיק נושא בנטל המס). הכוונה ב"מלוא המס" זה למס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. המשמעות היא שהשכר נטו אינו מושפע כלל מהגילום. דוגמאות: השתתפות במימון לימודים אקדמאיים, תווי ביגוד, תשלום אש"ל, מתנות בחגים. חשוב להבין שסכום החזר המס הזה לא מהווה חלק מהשכר שעליו מחושבים הפרשות סוציאליות, פיצויים, חופשות מחלה, שעות נוספות וכו'.
ניכוי חובה – אלו כל הסכומים שיורדים ממשכורת הברוטו או כהוראת חוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות) או כחלק מהסכם קיבוצי, כזה שיש לכל עובד בחברה (דמי חבר בארגון עובדים, מס ארגון, ועד עובדים, ביטוח הדדי). למען הבהירות, ב"ביטוח בריאות" הכוונה לביטוח הבריאות הממלכתי. ועוד משהו: במידה ואתם משלמים "ביטוח הדדי" מומלץ שתבררו באיזה כיסוי מדובר ובאיזו חברת ביטוח. בדרך כלל מדובר בפיצוי כספי הניתן לעובד במקרה של מוות או מחלות קשות, אז חשוב לדעת אם יש כזה ולהפעילו במידת הצורך.
הפרשות לקופות גמל ("הפרשות סוציאליות") - להפרשות אלו, המיועדות לקופת גמל, תכנית פנסיה, ביטוח מנהלים או קרן השתלמות, שני מרכיבים: סכום ההשתתפות של העובד, המנוכה מהשכר, והפרשות המעסיק. בתלושי משכורת ניתן לראות את הפרשות העובד כמספר אבסולוטי, בתוך אחת מהטבלאות הקשורות לניכויים (חובה, שוטפים או אישיים). חשוב לבדוק האם הסכום האבסולוטי הזה הינו בהתאם לאחוז המוסכם עם המעסיק – חלקו את ההפרשה הספציפית בשכר ברוטו הבסיסי לקופה הרלבנטית וחשבו את האחוז. הפקדות המעסיק בקופות השונות מופיעות בנפרד, וכאן בדרך כלל (אך לא תמיד( מצוין גם אחוז ההפרשה וגם הסכום האבסולוטי. כדאי מדי פעם לבדוק שהפרשות המעסיק לקרנות נעשית בהתאם לשיעור שסוכם עליו. בכל מקרה של אחוז שאינו תואם את שהוסכם עם המעסיק בחוזה ההעסקה, בקשו הסבר ובירור מחשב השכר. חשוב לזכור שלכל העלאה במשכורת הבסיסית, גם הקטנה ביותר, יש משמעויות מבחינת הסכומים המופרשים.
ימי חופש ומחלה – חשוב לבדוק אם הזכאות השנתית לימי חופשה הם כפי שהוסכם בחוזה העבודה, ולוודא בכל חודש אתם מקבלים את החלק היחסי שלהם המגיעים לכם לפי אותו הסכם. כמו כן, צריך לשים לב האם הניצול בפועל (וכמובן היתרה), מתאימים לימי החופשה שלקחתם (או לא) בפועל באותו חודש. לפי החוק, כל עובד גלובלי העובד 5 ימים בשבוע ושצבר ותק של שנה, זכאי לפחות ל-12 ימי חופשה בשנה, אך חשוב לבדוק את הזכאות הספציפית של כל אחד לפי המאפיינים האישיים וכמובן לפי החוזה האישי. אותו דבר לגבי ימי מחלה, בדקו מה כתוב בתלוש והאם הוא תואם לחוק, להסכם שלכם ולניצול בפועל. על פי חוק, עובד זכאי ל-18 ימי מחלה בשנה (בתנאים מסוימים, כמובן), כאשר עבור היום הראשון לא תקבלו תשלום, בימים השני והשלישי תקבלו 50% משכר העבודה הרגיל, ומהיום הרביעי והלאה העובד זכאי ל-100% משכר העבודה. ישנם הסכמים קיבוציים או חוזה העסקה האישי, לפיהם התשלום יהיה גבוה יותר או אפילו מלא, החל מהיום הראשון.
דברים נוספים שחשוב לבדוק בתלוש – האם הדרגה או התואר הרשומים בתלוש הינם באמת הדרגה או התואר הנכון שלכם, והאם השכר אותו אתם מקבלים תואם אותם. כנ"ל לגבי צבירת ותק, האם הוא תואם את תאריך תחילת העבודה, והאם הוא נשמר גם עבור תקופות בהן לא עבדתם כגון חופשה, חופשת לידה או מילואים? אם מדובר במקום עבודה חדש, בדקו גם את כל פרטיכם האישיים (שם, תעודת זהות, חשבון בנק, כתובת).
ההמלצה הגורפת שלי היא לבצע בדיקה מקיפה של התלושים לפחות פעם בשנה, לכתוב רשימה של כל הדברים שאינם ברורים או שנראים כטעות (כולל בירור של כל מיני קיצורים וראשי תיבות), לקבוע פגישה עם חשב השכר, לקחת איתכם את רשימת השאלות ואת כל התלושים הדורשים בירור, ולא להרפות עד שמתקבלות תשובות מספקות וברורות. חשוב גם לתייק את כל התלושים באופן כרונולוגי בקלסר מסודר ולשמור אותם לפחות עד קבלת טופס 106 שאותו כמובן יש לשמור לתמיד.
הכותבת, דבי קצב, היא יועצת לתכנון כלכלי אישי ומומחית לכלכלת המשפחה
>> כבר עשיתם לייק לעמוד הפייסבוק שלנו?