אם את חושדת שהבחור שלצידך עלול לבגוד בך, או אם אתה תוהה אם הגברת שלצידך מספרת לך את כל האמת, ואתם לא מבינים למה, במקום לפקוח טוב טוב עיניים ולחפש סימנים, אולי כדאי שתכרו את אוזניכם. מחקר חדש מראה שכאשר בוחרים בן זוג, שני המינים מאמינים שטון הקול יודע לאותת מראש על בגידה אפשרית בעתיד. לפי המחקר, בעיני הנשים, גבר שמדבר בטון נמוך נחשב בוגדני יותר, ואצל הגברים ההפך הוא הנכון: אישה צפצפנית, המדברת בטון גבוה נתפסת כעשויה יותר לבגוד.
נורת אזהרה לבגידות עתידיות
המחקר, שנערך באוניברסיטת מקמאסטר שבאונטריו, קנדה, הוא הראשון שבודק את הקשר בין טון הקול ובוגדנות, ומציע פרשנות חדשה לדרך שבה אנו בוחרים את בן הזוג לחיים. "אנו מכנים את זה אסטרטגיה מינית", אומרת מנהלת המחקר ג'יליאן אוקונור. "מצאנו שגם גברים וגם נשים מתייחסים לגובה הקול של בן הזוג כאל נורת אזהרה לבגידות עתידיות. קול גבוה לאישה נחשב אטרקטיבי, כמו גם קול נמוך לגבר, וככל שהקול יותר אטרקטיבי בעינינו, כך גדל הסיכוי שנחשוב שהאדם שמולנו יבגוד. בגידה היא גורם מאיים מבחינה רגשית, כלכלית ומשפחתית, והמחקר מראה שעם האבולוציה, בני האדם מחפשים ומוצאים סימנים על מנת לבטח את עצמם בפניה".
המשתתפים במחקר, שפורסם בעיתון המקוון "פסיכולוגיה אבולוציונית", התבקשו להאזין לשתי גרסאות מוקלטות של קול גברי וקול נשי, אשר עברו מניפולציה ממוחשבת כך שיופיעו בגירסה גבוהה יותר ונמוכה יותר. הקבוצות, שהתחלקו לגברים ונשים, התבקשו לומר איזה מהקולות ששמעו מועד יותר, לדעתם, לבוגדנות, והתוצאות נטו באופן גורף לקולם הנמוך של הגברים, ולקולן הגבוה של הנשים.
הקשר שבין הורמונים, קול ונאמנות
"הסיבה לתפיסה הזאת שלנו קשורה כנראה לקשר שבין הורמונים, טון קול ונאמנות", אומר פרופסור דיויד פייברג שייעץ במחקר. "מוכח וידוע כי גברים בעלי רמות גבוהות של טסטוסטרון הם בעלי קול נמוך, ונשים בעלות רמות אסטרוגן גבוהות הן בעלות קול גבוה. רמות גבוהות של ההורמונים האלה מקושרות עם פעילות מינית ענפה יותר וגם עם בגידות. רוב הגברים והנשים מחפשים את הסימנים הללו בלי בכלל להיות מודעים לדבר. אני רק מקווה שהממצאים הללו לא יגרמו למניפולציות אצל אנשים בוגדניים שמעוניינים לשטות בבחורות".
"אנו לא אומרים שמישהו יבגוד יותר רק כי יש לו קול עמוק יותר", מבהירה אוקונור, "אלא רק שיש לו יותר אפשרויות חברתיות לעשות כך, כי הוא נחשב יותר אטרקטיבי בעיני הנשים. אנשים אינם עבדים לביולוגיה שלהם, ואנו לא מציעים לאף אחד לשנות את התנהגותו בעקבות המחקר, אנו פשוט שמים לב להתנהגויות של אנשים".