דוד ונורית חיו על פי הכללים האלה, לפיהם חונכו. דוד עבד בעסק שהקים ימים כלילות, ונורית נשארה לטפל בילדים ובענייני הבית. העסק התרחב ושגשג ודוד נשאב לעבודה; הוא בקושי ראה את ילדיו ואת אשתו, אבל הביא כסף והרבה. חוסר תשומת הלב לזוגיות וליחסים גרם לריחוק בין בני הזוג ולאיבוד העניין זה בזו.
בעידן הנוכחי יחסים כאלה לא היו שורדים
דוד נהג לחזור הביתה כשנורית והילדים כבר ישנו. הוא היה מארגן את ענייניו ומעיר את כל הבית. לפעמים היה רוצה סקס ונתקל בסירוב עצבני. נורית ביקשה שיעבור לחדר אחר בבית - היא סידרה לו מיטה, ארון ואפילו שולחן עבודה, וכך הסתיים נתיב הזוגיות. השניים נפגשו כמעט רק בסופי שבוע ובחגים, ובארוחות ליל שישי, בהן נפגשה כל המשפחה, הציגו זוגיות טובה ומשפחה מלוכדת.
חבריהם חשבו שהם זוג משמיים; ובאמת, החיים שלהם התנהלו על מי מנוחות. הם מעולם לא רבו ולא צעקו, וכך, בלי כעס וללא משברים, הפכו למעשה לשותפים לדירה. הם חיו בחברות טובה, אך לא כזוג נשוי – ולמרות זאת, הייתה ביניהם הסכמה שבשתיקה שהם עומדים להזדקן ביחד. נושא פירוק המשפחה לא עמד מעולם על הפרק.
היום הם כבר סבים לנכדים, ועדיין ישנים בחדרים נפרדים. נורית מבלה עם חברות, הולכת למוזיאונים והצגות ונהנית מהחיים. כסף יש בשפע, המשפחה שלמה ומלוכדת וכולם בסדר. הם שמחים שלא נפרדו. כעת, עם ההזדקנות, הם זקוקים אחד לשנייה. הם נותנים ביטחון הדדי ונאחזים בהוויה המשפחתית. לטענתם, טוב להם כך והם לא זקוקים ליותר מזה. בדור של ימינו נישואים כאלה כבר מזמן היו עולים על שרטון - היום היד קלה יותר על ההדק. לא טוב? מתגרשים!
אז מה נכון יותר? להיאחז בנישואים ריקים מאינטימיות או לפרק ולחפש אהבה חדשה והרמונית? ואולי יש אפשרות שלישית - לתקן ולהתקרב? אין תשובה אחת נכונה. בעיות ביחסים הן לא שאלה במתמטיקה, ואין מי שישפוט מה נכון ומה טעות, מה מותר ומה אסור. הכל לגיטימי, אם יש הסכמות בין בני הזוג.
למצוא את הדרך זה לזו מחדש
אני, באופן אישי, לא מאמינה שיש דבר כזה זוגיות ללא סקס. סקס הוא מראה ליחסים: אם יש חברות טובה, יהיה לה גם ביטוי גופני. יחסים של זוג נשוי שאין בהם סקס, הם יחסים חסרים – רוב הזוגות נשארים ביחד במצב כזה אך ורק מהמפחד לפרק.
זוגות רבים בוחרים בדרך של נורית ודוד, גם אם לא באופן מוצהר כמותם. הם משאירים בצד את הכמיהה שלהם לזוגיות ואינטימיות ומקריבים אותה למען הערך העליון – ליכוד המשפחה. זוגות אחרים שמגיעים למצב של ריחוק מחליטים להיפרד, ומחפשים אחר זוגיות חדשה ומספקת יותר. הם בוחרים לחיות את ההווה ולא את העתיד, מתגברים על הפחדים ומתמודדים עם היציאה לדרך חדשה. הם נותנים לעצמם הזדמנות לאהוב, להיות נאהבים ולבנות פרק ב' מוצלח יותר.
ויש גם את הסוג השלישי: אלה שיגיעו לטיפול ונסו לעבוד ולשפר את הקיים. לא אצל כולם אבל זה עובד, אבל זה אפשרי. פרויקט השיקום תובע מזוגות שמוכנים להשקיע בו תשומת לב ואנרגיות רבות. הוא לא יהפוך אתכם לזוג מושלם ואוהב מהסרטים, אבל מטפל טוב יוכל להנחות אתכם בדרככם למצוא מחדש האחד את השנייה: הוא יעזור לכם להיזכר מה הביא אתכם זה אל זו מלכתחילה, מה היו התכונות שאהבתם זה בזו ואילו תכונות חדשות וטובות התווספו לכם עם השנים. הוא ילמד אתכם להביע חיבה והערכה, לשתף, לשפר את התקשורת בעזרת קצת הומור ולהתקרב שוב גם באופן פיזי. טיפול כזה יצריך אתכם לצאת מהקופסא, להיות פתוחים, לתת, לקבל ולתמוך באמת זה בזו מתוך בחירה מחודשת.
