אחרי 8 שנות נישואים ושתי בנות, איריס הודיעה לרועי שהיא רוצה להתגרש ממנו. רועי לא הופתע ואפילו היה מרוצה. מערכת היחסים ביניהם כבר מזמן איבדה את טעמה, אך לו לא היה אומץ ליזום את המהלך. הם התגרשו בתהליך קצר ורועי עזב את ביתם המשותף. שניהם הסכימו כי שתי בנותיהם תהיינה במשמורת משותפת, כלומר, ילונו אצל אביהם יומיים בשבוע וכל סוף שבוע שני.
כעבור זמן קצר איריס הכניסה גבר חדש לביתה. גם הוא אב לילד. הוא מיד ניסה לתפוס את מקום האב והתחיל לחנך את הבנות לפי ראות עיניו. הוא נהג בגישה של עונשים: החרים להן את המחשב, החביא את הפלאפונים, הכריח לסיים את הארוחה, לא איפשר להתקשר לאבא במהלך השבוע ועוד. איריס נתנה לו יד חופשית בעניין. היא לא הסכימה עם גישתו אבל חששה להתעמת איתו.
לא רק הבנות במצוקה, גם האבא
בתקופה הראשונית לאחר הגירושים, רועי לא מצא בת זוג קבועה. מהר מאוד הוא התחיל להבחין במצוקה של בנותיו. הן היו שקטות, מסוגרות ועצובות. אחת חזרה להרטיב בלילה, השנייה הידרדרה בלימודים. הן גילו סימני זעם, תסכול ובכי לעיתים קרובות. הבילוי איתן הופך לבלתי נסבל, ורועי נטה לאבד סבלנות. כל יציאה מהבית הפכה לסאגה של אי סדר, איטיות וחוסר חשק מצידן, והן התווכחו איתו על כל דבר קטן. רועי לא ידע כיצד לטפל במצב. הוא צעק עליהן, העביר ביקורת, הוא בעצמו היה במצוקה. הוא ניסה להעביר לאיריס מסר שהבנות סובלות, שהן בדיכאון, אך השיחות איתה הפכו מיד למריבה נוראית. משבוע לשבוע הוא ראה הידרדרות ועמד חסר אונים.
ואז הופיעה שירלי בחייו. הוא הכיר אותה עוד בתיכון, אך לא ראה אותה 20 שנה. הם נפגשו מחדש והיו לזוג אוהב. שירלי הייתה רווקה בת 40, אמא לילד מבנק הזרע. אישה יפה ואינטליגנטית, עם לב חם. רועי זיהה מיד את התכונות האימהיות שלה והכיר לה את בנותיו. היא הבחינה במצוקת הבנות וביחסים הבעייתים במשפחה. היא הצליחה להתקרב לבנות וקנתה את אמונן. היא ארגנה ארוחות משותפות, שיחות, משחקים, ופעילות עם כל המשפחה בשבתות. היא הרבתה לדבר על הבעיות שלהן עם רועי, ללמד אותו להכיל, להבין, לשנות דרך. שירלי דחפה מאוד לטיפול מקצועי. היא הבינה שבכאוס שכזה, טיפול זה הדבר הנכון. ובאמת, בשלב הזה הם פנו אליי.
מי המבוגר ומי הילד?
תחשבו לרגע, אילו הורים הייתם רוצים שיהיו לכם? כאלה תהיו אתם לילדיכם! זה הקו המנחה בטיפול.
הם הגיעו כל שבוע בקפדנות. היה ברור שרועי הוא אבא איכפתי ובנותיו הן משוש חייו. הוא היה נכון לשינוי וללמידה. הוא הבין שהוא צריך לפתוח ערוץ תקשורת בוגר עם הבנות, לשוחח איתן ללא ביקורת, להעניק להן תשומת לב רכה ועוטפת, להיות שם בשבילן, לחבק, לומר מילים טובות, להחמיא, לעודד ולחזק. הוא דיבר עם הבנות בפתיחות על אמא ובן זוגה ועל כך שאין לו שליטה על הכל, מבלי להיגרר להשמצות. בעידודה של שירלי הוא יזם מפגש עם גרושתו לשיחה נינוחה שבה העביר לה את תחושותיו לגבי מצב הבנות וביקש ממנה לקחת לתשומת ליבה. הוא למד להכין את הבית לקראת בואן של הבנות ולתת להן תחושה שהן רצויות ואהובות. שירלי ליוותה אותו כל הדרך בקסמיה וברכותה.
כל ביקור של הבנות הפך לתענוג צרוף. הן ציפו בשקיקה לימים הנעימים אצל אבא. הן השתפרו בלימודים וגם הרטבות הלילה נעלמו. בימים שהם ביחד, שירלי מבשלת להן את האוכל האהוב עליהן, הם משחקים משחקי חברה, מספרים על אירועי השבוע ושרים סביב השולחן. רועי ושירלי הראו אחד לשני איך להיות הורים טובים ואנשים טובים יותר, ובכלל, איך החיים צריכים להראות. זו הורות במיטבה.
איריס הבחינה גם היא בשינוי ושמעה מבנותיה על המתרחש אצל אבא ושירלי. לאט לאט הבינה גם היא את הנוסחה והפכה רכה יותר. זה לא אומר שאין מדי פעם חיכוך או מצב רוח רע, לא הכל מושלם, אין מושלם. אבל יש כנות וערוץ תקשורת פתוח.
הילדים לפני האגו
הילדים שלכם זקוקים לתשומת הלב שלכם, לאהבה שלכם, לחיוך, לצחוק, לשיחה על החיים, על העבר שלכם. לא לאינספור חוגים והצגות חנוכה, לא לקניות בלתי מבוקרות בקניון, לא לבגדי מותגים ולא לגאדג'טים הכי מעודכנים.
במשפחה המורכבת מילדים מנישואים קודמים, מרקם היחסים בין הילדים וההורים, ובינם לבין בני הזוג החדשים של הוריהם - הוא רגיש ושברירי. הילדים עברו טלטלה. הם צריכים להסתגל ולהתמודד עם מבוגרים חדשים שזרים להם, ועם סיפורי אהבה חדשים בחיי הוריהם. זה לא פשוט להם. עטפו אותם. נסו להבין לליבם, שימו עצמכם שם במקומם.
פעמים רבות, הילדים מפנטזים על חזרת הוריהם לזוגיות. הם מתקשים לפתח יחסי אהבה עם בן הזוג החדש מתוך תחושה שבכך הם בוגדים כביכול בהורה השני, בייחוד אם זה טרם מצא זוגיות. כאן נדרשת התעלות נפש של ההורים – עליהם לתת לילדיהם תחושה שבן הזוג החדש הוא לגיטימי ורצוי. יש לזכור שזה לא רק לטובת שיקום חייו של האקס, אלא גם לטובתם של הילדים. כך יקל עליהם יותר לקבל אותו ולחיות עימו בהרמוניה.
מעמדו של בן הזוג החדש המשתלב בתוך התא המשפחתי אינו פשוט. מצד אחד הוא אינו יכול להישאר צופה אדיש וחייב ליטול חלק בגידול הילדים שאינם שלו, ומאידך עליו להיזהר שלא לנסות לתפוס את מקומו של ההורה הביולוגי, לכבד את הגבולות והמוסכמות המקובלים במשפחה אליה הצטרף, ולא לכפות את ערכיו ואופן החינוך שבו הוא מאמין. לפעמים זה קשה מאוד ויוצר חיכוכים רבים.
אין ספק כי פירוק והרכבה מחדש של משפחה כתוצאה מגירושין הוא תהליך לא פשוט שמעלה אל פני השטח דילמות, יצרים ומאבקי כוח. אבל כשזה קורה, צריך תמיד לזכור שהילדים הם הנפגעים הראשיים, וגם ובעיקר כשקשה, יש לשים אותם לפני האגו, ולחשוב כיצד כל צעד שאתם עושים עשוי להשפיע על הנפש העדינה שלהם.
*השמות בטור בדויים
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
>> בטור הקודם: הוא ראה בה מאהבת, היא ראתה בו כסף