״אני בן 45 ועליתי לארץ מקנדה לפני 25 שנה לבד", מספר לי ג׳וני בקליניקה. "יש לי אח אחד שחי בקנדה ואין לי בכלל משפחה בארץ. לפני כ-20 שנה הכרתי את רוית שמבוגרת ממני בכמה שנים, ואחרי תקופה קצרה התחתנו. אף פעם לא הייתי שרוף עליה אבל היינו ביחד והקמנו משפחה. בלי הרבה מחשבה. אין כאן אהבה גדולה או משיכה ובכל זאת, אנחנו נשואים כל כל הרבה שנים".
״השנה זה התחיל להעסיק יותר מתמיד: אני פשוט בהלם מעצמי שאני עדיין איתה. לא יודע מה יש לי. מרגיש תקוע. רוית מלאת גוף, לא יפה, ואילו אני רזה וספורטאי ונאה. אשתי מרירת נפש ואני אדם חברותי וחיובי מאד, צמא לחיי חברה. אשתי מאוד עצבנית כלפי הילדים ואני רך איתם. אני מסתכל עליה לפעמים וממש נרתע. היא מרגיזה אותי ודוחה אותי פיזית. אנחנו לא שוכבים כבר תקופה ארוכה ומעולם לא אהבתי לשכב איתה. אני מקטר על הנישואים האלה כבר שנים ולא זז. חושב על גרושים ולא מזיז עניינים. עד מתי?"
סביר שגם אשתך לא אוהבת אותך
שלום ג'וני, יחסים שלא מבוססים על אהבה והערכה הם יחסים קשים מאד. אם אתה לא אוהב את אשתך סביר שגם היא לא אוהבת אותך ואם אחד לא מאושר, אין סיכוי שהשני כן. הסיבות שבכל זאת הקשר מתקיים ביניכם לא קשורות דווקא לאהבה גדולה אלא לצרכים אחרים, כנראה חזקים לא פחות. אתם מאלה שלא מחוברים מאהבה זוגית אלא מהצורך במסגרת יציבה. זקוקים למישהו שילווה את מסע החיים, שותף פרקטי למטלות החיים, מישהו שיפיג את הבדידות, כדי שלא תחושו לבד בעולם. בית. על זה בנוי הקשר ביניכם.
הסיבה שבער לך להקים בית מאד ברורה. היה לך צורך עז בשייכות למקום, בנטיעת שורשים בארץ, במשפחה. וגם לרוית היו את הסיבות שלה. אולי היו לה ימי רווקות רבים ואז הגעת. היא ראתה בך ׳צינור׳ להקמת בית. אולי הצימאון שלה היה גדול כל כך שהיא פשוט זרמה עם זה, כי רצית. היום אתם עם פז"ם ארוך, ילדים, רכוש משותף. בכל זאת יש ביניכם "דבק" איזה שהוא.
החיים מציעים יותר מזה
אתה מפנטז על חיי החופש, על נשים יותר יפות, על אהבה וריגושים. אתה חי מהפנטזיה הזאת, היא מזינה אותך. היא משרתת אותך ומכניסה לך עניין ותקווה בחיים, אבל אני מתרשמת שאתה עוד רחוק מגירושים ואולי עוד לא בכיוון. הצורך הקיומי העז שלך בבית ובמשפחתיות, בשילוב הפחדים שלך מליפול ולטעות ומכל מה שאתה עלול לאבד אם תלך, זה הדלק שממשיך להחיות את המערכת הזאת.
היום אתה בשליטה. הסכנה הגדולה שלך זה שיום אחד רוית תקום ותחליט שלה זה לא מספיק ותעזוב אותך והשליטה תעבור לידיים שלה. אי אפשר להמשיך להיות בזוגיות באותו הבית עם תחושות בלתי פוסקות של רצון לברוח, עם נתינה מינימלית, בלי סקס, עם ניכור וקור. יום אחד זה יתפוצץ בלי הודעה מוקדמת. המרירות מחלחלת ועלייך לעשות מעשה. בוודאי שבטור אחד לא יהיה לי פיתרון קסם, אבל דע שהחיים מציעים יותר מזה. אם תבין ותשלים עם העובדה שבשלב הזה אתה לא מסוגל לעזוב ומצד שני לא יכול להמשיך כך. זה הזמן שלך לטיפול ממושך: להבין את המקור לבעיה.
> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? בבקשה: Yaely_b4@walla.com