הסיבה המרכזית לבעיות בקשר ולגירושים אצל זוגות שנשואים מעל עשור שנים איך שהוא תמיד מתקשרת לסקס. גם אם לא באופן גלוי וישיר בסוף זה מתנקז לשם, לאינטימיות שאיננה עוד, לתשוקה שאבדה, למוטיבציה הנמוכה למגע הדדי, ללב שהתקרר ולריגוש שנעלם מזמן. זה לא בא סתם ככה מכלום יש לזה הסבר נפשי ואפילו מדעי.
הפסקת הסקס ביחסים זוגיים יכולה להתקיים בשלווה רק בהסכמת שני הצדדים. כשזה באופן חד צדדי (בטווח גילאי הפוריות) זה יביא בהדרגה להתפוררותו של הקשר. זה יהיה תחילת הסוף.
כשצד אחד לא רוצה סקס באופן מוחלט זה מיד מדליק את אזעקת הדחייה בצד השני ומאדם מנומנם מינית הוא הופך לאובססיבי על מגע וקירבה. השאיפה להחזיר את המצב לקודמו מביאה אותו להתרפסות ולבקשות לא אפשריות לאהבה, נשיקות וחיבוקים ממי שממש לא רוצה.
דרשת קירבה וחום? קיבלת ריחוק.
לאיבוד התשוקה יש סיבות רבות. שחיקה טבעית של הזמן ביחד, יחסים עכורים, כעסים, ריבים, שעמום כללי ומיני, כמיהה לריגושים חדשים, ורומן לוהט (דגש על לוהט) מחוץ לבית בהווה או בעבר הלא רחוק.
יש מי שיגידו שיש להם להט מיני גם אחרי 20 שנה ביחד. אז או שהם משכנעים את עצמם כי זה מה יש או שהם מאד נדירים. מבחינה כימית במוח ריגוש מחזיק עד שלוש שנים. הדופמין וכל החומרים הנעימים שמופרשים מהמוח יש להם דד ליין. הם לא נצחיים ואחרי תקופה הם פגים ואז מחפשים (לפעמים לא במודע) את התחושה הזאת במקומות אחרים.
יחסים של שנים רבות ביחד כשהכל מובן מאליו לא יכולים לספק ריגוש ועניין כמו בשנה הראשונה להיווסדם.
זוגות שמגיעים לטיפול זוגי עם תסכול על כך שאחד/ת מבני הזוג מיצה את החלק המיני של הקשר, (לא נמשך/ת לצד השני, מסרב ליוזמות אינטימיות באופן קבוע וכו') מצפים אולי שהמטפל יעשה קסם והכל יהיה כמו פעם, כמו לפני החתונה, כשהיינו צעירים, שהתרגשנו אחד מהשנייה. אז זהו שלא. לא יהיה קסם ומטרת הטיפול מקבלת תפנית.
הזוגות שמגיעים לטיפול זוגי אחרי תקופה ארוכה של יובש מיני מוחלט. החלק הזה ביחסים שלהם כבר מזמן לא קיים. וחשוב להבין: זה קורה גם לגברים וגם לנשים.
שני זוגות, שני מקרים של התרחקות
ענת ויוסי הגיעו אלי מיואשים ומתוסכלים. במשך שנה וחצי לא היה ביניהם שום קטע אינטימי. ענת לא רוצה לשכב עם יוסי. לא רוצה באופן מוחלט. היא נשבעת שאין לה רומן מחוץ לבית ואחרי תקופה ארוכה בלי סקס זה גם בכלל לא בראש שלה. היא מוטרדת מחיי היומיום: ילדים, עבודה, מצב כלכלי. סקס לא מעניין אותה ובמיוחד לא עם בעלה ב-15 שנה האחרונות.
הסקס בשבילה הוא טרחה. "ממילא זה חמש דקות מיותרות היא אומרת ואין לי צורך בזה. אני לא נמשכת ליוסי כבר תקופה ארוכה וככל שהוא נדבק יותר ככה אני רוצה עוד פחות. יוסי אומר שאנחנו נשארים ביחד כי אנחנו מפחדים מפרידה. ממה יהיה אחרי. איך נסתדר? מה יהיה עם הילדים? אולי זו טעות שנתחרט עליה? ולכן אנחנו תקועים".
אצל רותי ואבי המצב הפוך. הכל היה רגיל. סקס פעם בשבוע שהפך עם הזמן לפעם בשלושה שבועות . אחר כך רק פעם בחודש ועם הזמן גם לפעם בשנה. אבי פשוט לא רוצה. לא שרותי היא מלכת מין אבל אבי הודיע לה שהוא לא רוצה ולא מסוגל לגעת בה. הוא לא רוצה להתגרש כי הוא אוהב את המשפחה ואת התכונות הטובות שלה. אבל היא מתוסכלת וכואבת. פגועה ודחויה. היא חושבת על פרידה. היא מרגישה שאין מוצא מהסיטואציה. פשוט לא בא לו. גם בעבר זה לא היה להיט אבל עכשיו זה מת לגמרי.
רותי מנסה ליזום. היא מתקשטת לכבודו, מתבשמת, מנסה להיות סקסית, מכינה את עצמה ומקבלת סירובים צורבים פעם אחר פעם. הוא ממש מנסה להתחמק ממצבים אינטימיים. החיים בבית לא נעימים אף שלכאורה הכל בסדר. אף אחד בעולם לא חושד שיש שם בעיה. הכל נראה דבש ושושנים ובפנים סערה, אי שקט ומחשבות על גט.
זוגות מגיעים לטיפול כשהצד הפגוע מצפה לשיפור מידי בקרבה האינטימית והצד הסרבן מצפה ללגיטימציה מהמטפל לחוסר החשק שלו
זוגות מגיעים לטיפול כשהצד הפגוע מצפה לשיפור מידי בקרבה האינטימית והצד הסרבן מצפה ללגיטימציה מהמטפל לחוסר החשק שלו.
נושא השיחה בקליניקה מקבל סטיה לכיוון אחר ממה שתוכנן. מטפל לא משתיל תשוקה וגם לא עושה קסמים לעידוד חרמנות. במקרים כאלה הטיפול מתמקד בחיזוק הצדדים להגיע להחלטות על יחסיהם לאן. בטיפול זוגי לא בהכרח היעד הוא שלמות המשפחה אלא חיבור של כל אחד מהצדדים לרצונותיהם העמוקים וליכולת שלהם ליישם. לראות את המציאות בלי לכבס אותה, ולא תמיד זה חזרה הביתה בלאבי דאבי.
ההחלטה היא תהליך. כלום לא קורה ברגע. אבל מה שבטוח וברור זה שצריך שינוי ושינויים תלויים בבשלות ובהתחזקות.
לעיתים הפחד מנצח וההחלטה לקבל את המציאות כפי שהיא ולהפסיק להילחם בקירות אטומים, להיכנע. לעיתים המסקנה החותכת היא "שכלו כל הקיצין" הזוגיות מתה ושצריך להפריד כוחות.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות?
בבקשה: Yaelyb4@gmail.com
הורים - כל מה שאתם צריכים לדעת