"ידעתי שהם נפגשים מדי פעם והעלמתי עין. פעם אחר פעם, הוא חזר ואמר שהוא נשאר בבית והציע שנלך לטיפול. זה הרגיע אותי. הוא ביקש שנעשה הכל על מנת לייצב את היחסים ולהחזירם למה שהיו, ואני שמחתי. אפילו לשעמום שלנו התגעגעתי. הלכנו לטיפול זוגי ובמקביל גם הלכתי לטיפולים אישיים. הייתי מוכנה לעשות הכל, אבל שנתיים חלפו וכלום לא השתנה. רע לנו, אנחנו בדיכאון. אני רואה גבר שסובל ייסורי אהבה. הוא לא האיש שהכרתי. הוא על אוטומט. מגלה לי חיבה כמו רובוט, הסקס מכני. אני רוצה והוא כמו עושה לי טובה. אין לו חדוות חיים. ואני? אני עדיין כעוסה, מדברת אליו בציניות, מתגרה בו ומעלה את שמה של אהובתו בבית. מרוגזת, מרגישה נטושה, כואבת, נבגדת. איבדתי את הדבר הכי מוצק וחשוב – אמון. ובכל הזמן הזה, אנחנו ממשיכים להציג לכולם זוגיות אבל בפנים הכל הרוס. מה לעשות?".
אל תצפי שתתפתח אהבה גדולה פתאום
דבר טוב אחד קרה – את התעוררת ולהתעורר זו מתנה יפה. פקחת סוף סוף את עינייך למציאות. את אחת מיני רבות/ים שמוצאות את עצמן במקום הזה. השאלה היא לא מה לעשות, אלא לחיות בעירות ובמודעות, לקרוא את המצב לעומקו ולהכיל אותו מבלי לייפות. רק ברגע שאדם מבין את מקומו, הוא יכול להתחיל תהליך עם עצמו.
רבים המקרים של זוגות שבוחרים להישאר אחרי סיפור בגידה. זוגות לא נשארים ביחד כי האהבה פרצה לפתע לחייהם, או כי אחרי הכול הם מטורפים אחד על השניה ובמטה קסם התאהבו כמו בתיכון. זוגות נשארים ביחד כי הם לוקחים החלטה מושכלת שלא לפרק את המשפחה, וכי הם מפחדים משינויים וממהפכים.
רגשות הם לא כפתור שאפשר להפעיל ולכבות. היום את יודעת שזה שנשארתם ביחד, לא אומר שבעלך הפסיק לאהוב אותה ומעתה כולו שלך. זה כן אומר ששניכם מפחדים לפרק את המשפחה, ושבסיס היחסים שלכם נשען על משפחתיות, מסגרת, הורות משותפת ופחדים אישיים. על כל אלה אתם נלחמים עכשיו.
אל תחלמי על נשיקות בשקיעה וסקס פרוע. כרגע כל מגע אתו הוא מאולץ מבחינתו, ותחינתך אליו למגע רק שם אותך נמוך יותר. זה הרי ברור שלא המגע מעניין אותך, אלא האישור ממנו שאת עדיין שווה בעיניו. עיקר האכזבה שלך הוא מעצם הציפייה הגבוהה שלך. את חולמת על רומנטיקה, אבל את זקוקה לחיזוק שהקשר עדיין טוב ויציב ולכן את במועקה ואכזבה. כי זה לא יקרה.
המצב לא יחזור לעולם למה שהיה. היחסים ביניכם עברו טלטלה שמשפיעה על כל החיים ועל מהות הקשר. אולי בעוד זמן מה בעלך "ייגמל" מאהבתו לאחרת אבל לעולם לא יהיה ביניכם את מה שהיה לפני. כנראה שגם לפני הבגידה לא היה כל כך מזהיר. לכן חשוב שתנמיכי ציפיות. הביטי על המציאות כפי שהיא מבלי לטמון ראשך בחול. אזרי אומץ לראות את הניואנסים הקטנים, את כל הסימנים. מה שכן יכול להיות זו ההכרה שאתם יחד כשותפי גורל. ממשיכים לטפל בעיניני הבית והמשפחה. זו בחירה מהראש, ומפחד שגם הוא מאד טבעי. אם אינכם רוצים להיפרד וההחלטה היא להישאר ביחד. דעו את האמת מאחוריה ואל תבנו לעצמכם מגדלים באוויר.
>> רוצים להתייעץ עם יעל ברון בנושא זוגיות? שלחו לנו שאלות והיא תענה על נבחרות מהן במדור שיפורסם כאן (פרטיכם יישמרו במערכת). כתובת המייל לשאלות: family@mako.co.il