כמו תהליכים משמעותיים רבים, הליך פונדקאות הוא תהליך מורכב הן מבחינה רגשית והן מבחינה כלכלית. נחשפנו לחלק מהמורכבות בפרק הבכורה של "גוף שלישי" (פרק חדש הערב, אחרי החדשות, קשת 12), במהלכו ראינו את אלי ועידו אברהמי מקבלים סיכוי אמיתי להקים משפחה - אחרי שנים של טיפולי פוריות.
כבר 27 שנים שמינה יולזרי, מטפלת משפחתית מוסכמת ומנהלת "המרכז להורות באמצעות פונדקאות", מלווה יחד עם שותפתה עדה אטיאס זוגות בדרך להגשת חלום ההורות ועוזרת להם לצלוח את המהמורות השונות. בשיחה עם mako יולזרי מסבירה מה ההבדלים בין פונדקאות ארץ לחו"ל, אילו בירוקרטיות זוג צריך לעבור טרם תחילת התהליך ומדוע יש הבדל כל כך מהותי בזמני ההמתנה בין ישראל למדינות מעבר לים כגון גיאורגיה.
בירוקרטיה התחלתית
תהליך הפונדקאות בישראל מתחיל בהגשת אישור עקרוני ל"ועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים" במשרד הבריאות. "יש פה המון בירוקרטיה", אומרת יוזלרי ומסבירה: "אחרי שמגישים את כל המסמכים לוועדה בדרך כלל מקבלים תוך שבועיים-שלושה אישור עקרוני".
בני זוג המעוניינים בהליך פונדקאות, צריכים לעבור טרם הוועדה שיחה עם פסיכולוג, בדיקות רפואיות שונות וכמו כן להציג אישור מרופא הממליץ על פונדקאות. "רוב האנשים שעושים תהליכי פונדקאות באמת צריכים אותם, ולרוב אין מצבים בהם אישה תעדיף פונדקאות בגלל שהיא לא רוצה לקלקל את הבריאות ומבנה הגוף שלה".
לאחר קבלת האישור העקרוני
הליך הפונדקאות בעצם מתחיל ברגע שההורים המיועדים מקבלים את האישור העקרוני. אז הם נכנסים להמתנה שאורכה כשנה ובסופה הם מקבלים פונדקאית. לעומת זאת, זמן ההמתנה לפונדקאית בגיאורגיה לא עולה על שלושה חודשים על פי דבריה של יוזלרי. "אורכה של המתנה לפונדקאית בארץ הוא כשנה - ועוד חודשיים המתנה לועדה", אומרת.
בשלב זה ההורים המיועדים והפונדקאית, צריכים להציג מסמכים שונים - כולל אבחונים פסיכולוגיים. "הפונדקאית היא היחידה שעושה אבחון פסיכלוגי אמיתי", אומרת, "היא עושה את כל הטסטים שצריך לעשות, קוראים לזה מבחן אישיות. ההורים המיועדים לא צריכים לעשות אבחון מלא, הם עושים אבחון קליני שזה יותר שיחה. בטסטים מאוד מעמיקים ביכולת שלהם לעשות אבחון אישיותי".
את המסמכים מעבירים לאותה ועדה המעניקה את האישור העקרוני. "ברגע שהועדה מחליטה שהיא ממשיכה לדון בתיק היא מזמנת את הפונדקאית לריאיון ואם היא נשואה גם את בעלה", אומרת, "רק אחרי זה ההורים המיועדים מוזמנים יחד עם הפונדקאית לחתום על ההסכם ומתחילים את התהליך".
מחשבת תחילה
יוזלרי ממליצה להכין את העוברים טרם הפנייה לועדה. "אני תמיד ממליצה לזוגות להכין קודם כל את העוברים", אומרת, "שיטת ההקפאה היום היא שיטה מאוד טובה. עם זאת, אם האם המיועדת בת 30 ואין לה בעיות פריון, אלא בעיות אחרות, היא יכולה לחכות ולעשות את העוברים רק אחרי הועדה. אבל היא בת 35 ומעלה הייתי אומרת לה להכין את העוברים".
בדיקות רפואיות - טרם ההליך
הליך פונדקאות הוא תהליך שכולל מספר שלבים, חלקם מהם הוא ביצוע בדיקות שונות, ביניהן בדיקה גנטית של ההורים המיועדים. "זה צריך להיות נחלת כל הציבור, הרפואה שלנו כל כך מתקדמת וצריך לעשות בדיקה מקיפה לפני שמתחילים תהליך כזה - לא רק את מה שקופת חולים נותנת".
על פי דבריה של יוזלרי, ההורים המיועדים מבצעים את רוב הבדיקות לפני שהם מתחילים הפריה חוץ גופית (IVF). עם זאת, הם צריכים בין היתר להציג אישור מרופא משפחה, בדיקת HIV, VDRL והפטיטיס. האב צריך לבצע בדיקת זרע והאם צריכה לבדוק את סוג הדם שלה. הפונדקאית, מצידה, צריכה לעשות בדיקות גניקלוגיות, הפטיטיס, אדמת ו-HIV.
תהליך רפואי
בשלב זה, הפונדקאית מקבלת טיפול הורמונלי על מנת שרירית הרחם תשגשג ולאחר מכן יחזירו את העוברים לתוך הרחם. "בישראל מחזירים בדרך כלל עבור אחד ולא שניים", אומרת ומסבירה באילו מצבים בוחרים אחרת, "אם אישה מעל גיל 35 או אם העוברים לא נראים כל כך טוב. עם זאת, יש מצבים בהם רופאים מחזירים גם עוברים טובים - כי אני רואה שנולדים תאומים. אם היה מדובר בתאומים זהים הייתי ממבינה שמדובר בעובר אחד שהתפצל לשניים, אבל כשמדובר בתאומים לא זהים - אלו שני שקי היריון נפרדים".
שבוע 20 להיריון
בשבוע ה-20 להיריון בני הזוג צריכים לפנות לפקידת הסעד, שהיא בעצם עובדת סוציאלית שקיבלה מינוי משר הרווחה ואמונה על התפקיד של מעמד היילוד. "הפיכתו של הילוד לילד ביולוגי שרשום בדרך רגילה לגמרי במרשם התושבים", אומרת, "לא מוזכר שם עניין הפונדקאות".
בשבוע ה-30 להיריון, אותה פקידת סעד מגיעה להכיר את ההורים המיועדים. "היא נותנת להם מידע על המשך התהליך ומבקשת מהם שירימו אליה טלפון לאחר הלידה", אומרת, "היא מגיעה תוך 24 שעות מרגע הלידה, ממלאה מסמכים ומעבירה אותם לבית המשפט לענייני משפחה - בעצם מבקשת צו הורות. בישראל מבקשים צו הורות כי אין בדיקה גנטית, החוק הישראלי לא דורש ומחייב את זה. ברגע שההורים מקבלים את צו ההורות, הילד הופך להיות ילד ביולוגי של הוריו".
ומה קורה עד אז? "הוא בעצם תחת האפוטרופסות של המדינה", אומרת, "לפי החוק הישראלי כשאישה יולדת ילד היא בעצם אפוטרופוס טבעי. כשפקידת הסעד מגיעה לבית החולים היא מחתימה את ההורים ואת הפונדקאית - ובאותו רגע הפונדקאית היא כבר לא אפוטרופוס טבעי, אלא המדינה".
האתגר העיקרי בפונדקאות בישראל
על פי דבריה של יוזלרי נראה כי האתגר העיקרי בפונדקאות בישראל - הוא למצוא פונדקאית. "יש מחסור בפונדקאיות", אמרה יוזלרי, "הבנות הישראליות מתחתנות באופן יחסית מאוחר ויש לנו גם תרבות של 3-4 ילדים, אין הרבה פונדקאיות שיכולות להיכנס לתהליך. האתגר השני הוא בעצם שהיא תיקלט או שההיריון יתנהל בצורה טובה. שלא יהיו מחלוקות על דרך שמירת ההיריון".
כפי שראינו ב"גוף שלישי", ברגע המאצ' בין הפונדקאית (חן) להורים המיועדים אלי ועידו אברהמי (רותם סלע ויהודה לוי), אלי החלה לשאול אותה על ההרגלים שלה, ולזה בדיוק יוזלרי מתכוונת. "אם את מסתכלת עלייך ועל חברות שלך, וכולכן באותו מעמד סוציואקונומי, כל אחת תשמור על ההיריון אחרת. כשאישה רוצה ילד והיא נעזרת בפונדקאית היא הייתה רוצה שהפונדקאית תעשה בדיוק את הצעדים שלה, אבל אנחנו לא דומות אחת לשנייה בתפיסות שלנו - אז קודם כל צריך לעשות כמה שיותר שקט בתוך המערכת".
"התהליך בישראל הרבה פעמים חושף את ההורים המיועדים והאם הפונדקאית לסיטואציה במהלכה האם הפונדקאית צריכה להיות בקשר מאוד אינטנסיבי עם האם המיועדת", ממשיכה, "אי אפשר להימנע מקנאה, עם השאלה 'למה הילד הזה נקלט דווקא אצלך ולא אצלי', אפשר ללמוד להתמודד עם זה. צריך המון בשלות כדי לחשוב על המטרה הסופית שהיא בעצם להיות אמא ולכבד מאוד את הפונדקאית, להעריך אותה על כך שהיא מקרבת אותה למטרה הראשית".
עם זאת, יוזלרי מבהירה ייתכנו השפעות על המערכת הזוגית. "אי אפשר להימנע לגמרי מהתחושה שהילד הזה גדל בבטן של מישהי אחרת", אומרת, "מבחינה רגשית ההיריון מאפשר לנו זמן להתמודד עם השינוי שאנחנו עומדים לעבור, כי יש הבדל מאוד גדול בין להיות זוג לבין להיות זוג עם ילד. ילד שלא גדל אצלך, לא במיטה הוזגית שלכם, בינך לבין בעלך. הבטן לא הייתה שם. או אם יש ילד נוסף אז הוא לא ראה אותך מתעגלת כמו אימהות אחרות. יש כאן סוגיות רגשיות שאי אפשר להתעלם מהן".
ליווי פסיכולוגי
בתוך חשבון הנאמנות של כל פונדקאית יש כ-9,000 שקלים שהיא יכולה להיעזר בהם לצורך טיפול פסיכולוגי. "אנחנו מאוד ממליצות לפונדקאיות להיעזר בזה", מסבירה יוזלרי, "טיפול זה משהו מאוד משמעותי בתהלך הזה. לגבי ההורים המיועדים זאת החלטה שלהם, לפונדקאית יש תקציב".
עלויות - ופערים
בני זוג הפונים להליך פונדקאות בישראל צפויים להוציא מכיסם כ-255 אלף שקלים, זאת כמובן במידה ומשתמשים בביצית של האם המיועדת, תוספת של תרומת ביצית נעה בין 30-40 אלף שקלים. בגיאורגיה לעומת זאת, פונדקאות תתחיל ב-180 אלף שקלים, שוב ללא תרומת ביצית.
אך על פי יוזלרי, ישנם פרמרטים נוספים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים היכן לבצע את ההליך. "הרבה יותר קל לעשות פונדקאות בגיאורגיה, בישראל לוקח שנה וחודשיים עד שמתחילים את התהליך", אומרת, "גם אם מתחילים והפונדקאית לא יכולה להמשיך, אז צריך לאתר פונדקאית אחרת ולהיכנס שוב לתהליך. מדובר בעוד כמה חודשים טובים. בגיאורגיה הרבה יותר פשוט להחליף פונדקאיות, אין ועדות. כמו כן, יש זוגות שלא רוצים להיות בקשר אינטימי עם הפונדקאית".
עם זאת, ישנם גם יתרונות להליך הפונדקאות המקומי. "יש זוגות שכן רוצים להיות מעורבים בהיריון, לפנק את הפונדקאית כי היא עושה עבורם משהו שהוא יוצא דופן - כל אחד והתפיסה שלו", מסבירה, "בנוסף אחרי הלידה אתם בבית שלכם, זאת לעומת גיאורגיה שנשארים עד שמקבלים תעודת לידה. יש פלוסים ומינוסים לכל תהליך".
האם יש קופות חולים שמעניקות סבסוד כלשהו? "רק של ה-IVF, ההכנה של העוברים. בישראל הלידה היא על חשבון המדינה. בגיאורגיה כן משלמים על לידה, אבל המחיר כולל גם את הדברים האלה".
סיבות אפשריות שזוג לא יקבל אישור עקרוני
על פי דבריה של יוזלרי, ישנן מספר סיבות שבגללן יתכן כי והזוג לא יקבל אישור עקרוני לתחילת התהליך. "אם הם מעל גיל 54, או שהבעיה רפואית לא מצדיקה", אמרה, "בנוסף אם רואים שהתפקוד שלהם בגידול הילד יכול להיות בעייתי - אבל אלו מקרים באמת קיצוניים".
כמו כן, ישנם מקרים בהם הזוג משוכנע כי רק פונדקאות תפתור את הבעיות הרפואיות איתם הם מתמודדים - והועדה לא בטוחה. "היא מעכבת אותם ואומרת להם שאם המצב לא ישתנה שיפנו שוב בעוד מספר חודשים", אומרת ומסבירה, "החוק בישראל אומר שיש שתי סיבות לפונדקאות: מחלת רקע שיכולה להחריף ולפגוע באיכות או בתוחלת החיים - או מצב טכני שלא מאפשר היריון כמו הפלות חוזרות או העדר רחם".
בנוסף, בעוד שבית המשפט בישראל קבע כי צריך להתייחס לזוג עם שלושה ילדים, בדיוק כמו לזוג שנמצא בתחילת דרכו, נראה כי הם יתקלו בקושי למצוא פונדקאית. "למצוא פונדקאית לזוג כזה זה כמעט בלתי אפשרי", אמרה והסבירה, "מבחינתן יש את הצד הרגשי של 'אני הופכת זוג להורים לראשונה, הם לא יכולים להיות הורים בלעדי'. מצידה של כל נתינה יש חלקים פסיכולוגיים. הרגשה מאוד טובה של משהו עילאי. בכל פונדקאות יש משהו אלטרואיסטי, כי יודעים שהיריון פוגע בבריאות, אפילו בחלקים קוגנטיביים, יש כבר מחקר שמדבר על זה".
ולגבי הפונדקאית? על פי יוזלרי, הסיבות שבגינן יוכלו שלא לאשר פונדקאית קשורות לאבחון פסיכולוגי, עניינים רפואיים הקשורים בין היתר לסיבוכים שחוותה בהיריון האחרון כדוגמת רעלת היריון, פגיעה בצוואר הרחם, לחצי שם או סכרת היריונית. "אפילו אחרי הלידה", מבהירה.
זוגות חד מיניים
בתום מאבק של 12 שנים, בית המשפט העליון הכריע ביולי של השנה שעברה בעתירה לתיקון האפליה בחוק הפונדקאות וקבע כי ההגדרות הקבועות בחוק יבוטלו - ותאושר פונדקאות ללהט"ב בתוך שישה חודשים. בעוד שההחלטה אפשרה לזוגות בין אותו מין ולגברים יחידים להביא ילד בהליך פונדקאות בישראל, נראה על פי דבריה של יוזלרי כי זוגות חד מיניים עדיין נתקלים בקשיים בארץ. "מאוד קשה למצוא ארץ, הפונדקאיות לא רוצות זוגות חד מיניים או יחידניים", אמרה, "בגיאורגיה זה לא חוקי: רק זוג המורכב מגבר ואישה היוכלים להוכיח זוגיות של שנה לפחות".