כמה פעמים הגעתם עם הילד לקניון ושמעתם את המשפט: "תיקנו לי" או "לכל הילדים בבית ספר יש, למה לי אין?". בקרוב משרד האוצר יציג תכנית אסטרטגית לחינוך פיננסי בישראל. המטרה היא ליצור מציאות בה החברה הישראלית על כל גילאיה תהיה בעלת מיומנות פיננסית גבוהה.
אתמול הציג פרופסור עודד שריג, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון במשרד האוצר את עיקרי התכנית בכנס שנערך במכללה למנהל בראשון לציון. חלק משמעותי מממנה הוא שילוב של לימודים פיננסיים במערכת החינוך, מגיל הגן ועד התיכון. על תכנית הלימודים עובדים בימים אלה במנהלת החינוך הפיננסי באגף שוק ההון בשיתוף עם משרד החינוך. יוזמת ממשלת ישראל לתכנית החלה לפני כשנה בעקבות הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).
"אנחנו בונים יחד עם משרד החינוך תוכנית חינוך פיננסי המבוססת על שני נדבכים", אומר גורם במשרד האוצר, "הנדבך הראשון הוא שילוב תכנים של חינוך פיננסי בתוך תוכניות לימוד קיימות. במתמטיקה למשל, יש כבר קצת תכנים כאלה, אבל אנחנו רוצים לחזק את זה. אם פעם ביסודי היו לומדים עם בדידים, היום מתחילים לדבר במונחים של מטבעות ושטרות. הופכים את זה למעשי יותר. ובמקום רכבות שנוסעות ממקום למקום – נותנים דוגמאות על חיסכון, רביות או ניהול תקציב אישי ומשפחתי".
"לא מדובר על לימודי כלכלה כפי שהם נלמדים היום בבתי הספר ואפילו באוניברסיטאות", מדגישים במשרד האוצר, "מדובר על מונחים הרבה יותר רלוונטיים לחיי היום של האזרח בישראל של שנת 2012". התכנית השאפתנית של משרד האוצר לא מסתיימת בבתי הספר היסודיים. תכנים רלוונטיים ומותאמים לגיל יועברו גם בגני הילדים. "בגנים אין ממש מקצועות לימוד", אומרים במשרד האוצר, "שם מדברים יותר על ערכים ומושגים מאד בסיסיים. קצת להבין מה עושים עם כסף, מה אפשר לקנות עם כסף, להבין את החשיבות של חיסכון בצורה מאוד מופשטת. למשל: היום בגנים יש פעילות שקשורה לנושא המיחזור, המון גנים אוספים בקבוקים ומקבלים על זה כסף בתמורה. אפשר למשל לקיים דיון עם הילדים על מה הגן יכול לעשות עם הכסף שנחסך".
כבר בשנת הלימודים הקרובה חלק מהתכנים ייכנסו לבתי ספר היסודיים וחטיבות הביניים ובמשרד האוצר מקווים שתוך מספר שנים התכנים כבר יהיו חלק בלתי נפרד מחומרי הלימוד. "זאת מגמה שקיימת בכל העולם", מדגישים שם, "במדינות רבות באירופה יש תוכניות דומות. בישראל של השנים האחרונות רואים מגמה של מודעות צרכנית הולכת וגדלה. השילוב של המחאה החברתית והמשברים הפיננסים באירופה הביאו לתחושה של האנשים שהמוצרים הפיננסים הפכו למאוד מורכבים והאפשרויות הלכו וגברו, אבל אף אחד לא הכשיר אותם לעולם הזה".
