הידעתם שישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בשיעור המתבגרים הסובלים מעודף משקל? גיל ההתבגרות "מועד לפורענות" בכל הנוגע להשמנת יתר, אם בשל השינויים ההורמונליים ואם בשל הירידה הדרסטית בפעילות הגופנית. אז מה קורה להם בגוף ומה עושים עם זה?
שינויים הורמונליים, אבל גם הרגלי אכילה לא טובים | צילום:
istockphoto
ההשמנה הפכה בעשור האחרון למגפה עולמית, שאינה פוסחת על אף שכבת אוכלוסייה בעולם המערבי וממוקמת בראש סדר העדיפויות בתחום קידום הבריאות בעולם. אולם כאשר מתייחסים לאוכלוסיית המתבגרים, יש להביא בחשבון שני גורמים בולטים: האחד – 90 אחוז מבני הנוער (החל מגיל 15) אינם פעילים ברמה הרצויה והמומלצת. השני – גיל ההתבגרות מאופיין בהתפתחות ובצמיחה רגשית ופיזית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בתיאבון מוגבר ועלייה במשקל. מכיוון שכך, גיל ההתבגרות "מועד לפורענות" גם כשמדובר במשקל הגוף, ומה הפלא שאנו רואים לא מעט ילדים רזים שהופכים למתבגרים שמנמנים (שבהמשך עלולים, כמובן, להפוך למבוגרים הסובלים מהשמנת יתר). הוסיפו לכך את העובדה שבגיל ההתבגרות נכונות לילדים שלנו התמודדויות רבות גם ללא ההתעסקות בנושא המשקל, והרי לכם פתח למגוון בעיות אכילה – כאלה שכולנו נעדיף להשאיר מחוץ למפתן ביתנו.
מי ילד גדול של אמא?
ועכשיו למספרים: ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בשיעור המתבגרים הסובלים מעודף משקל. מדובר ב-20-15 אחוז מאוכלוסיית הגיל הזו, מה שאומר שכולנו כהורים חייבים להעלות את נושא ההשמנה לסדר היום. "מהינקות ועד לבגרות ישנם כמה שיאים של עלייה במשקל וצמיחה", מסבירה ד"ר שלומית שליטין, סגנית מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. "הראשון מתרחש בקרב פעוטות בשלב ההפיכה מינקות לילדים, ו'פיק' גדילה נוסף מתרחש בגיל ההתבגרות – הנמשך מתחילת ההתבגרות ומסתיים בהפיכת המתבגר לבוגר צעיר". לדברי ד"ר שליטין, בגיל ההתבגרות מופרשים הורמוני מין והורמון גדילה, שפעילותם הפוכה מזו של האינסולין בגוף. "עקב כך, הגוף מגביר את ייצור האינסולין – מה שגורם לרעב מוגבר ועשוי להוביל עקב כך להשמנה".
האם הסיבה העיקרית להשמנה בגיל ההתבגרות נעוצה בשינוי ההורמונלי?
"לא ניתן ולא נכון להאשים את השינויים ההורמונליים בתופעת ההשמנה שהולכת ומתרחבת", מדגישה ד"ר שליטין. "ב-95 אחוז מהמקרים, עודף המשקל הוא תוצאה של הרגלי אכילה לא נכונים, תזונה לקויה וארוחות לא מסודרות. לצד אלה, ישנה הנטייה המשפחתית-גנטית והשפעה סביבתית. ילדים ומתבגרים עם עודף משקל חיים, על פי רוב, בסביבה שבה הרגלי התזונה אינם נכונים והפעילות הגופנית אינה מספקת. אם נער או נערה העלו בשנה שלושה עד ארבעה ק"ג זה סביר, אך אם הם העלו בשנה 12-10 ק"ג זה כבר חריג. והחריג הזה קורה די הרבה".
מהי הסבירות לכך שמתבגר עם משקל עודף יהפוך למבוגר שמן? "מחקרים מראים כי 30-20 אחוז מהתינוקות השמנים יהפכו לילדים שמנים וכי 40 אחוז מהילדים השמנים יהפכו למתבגרים שמנים", אומרת ד"ר שליטין. "משמעות הדבר היא כי 75-50 אחוז מהמתבגרים השמנים עלולים להפוך למבוגרים שמנים. מכאן החשיבות הרבה שיש להטמעת הרגלי אכילה ופעילות נכונים בגיל הילדות וההתבגרות, שכן זה מה שנשאר להמשך החיים". "לא לעשות דיאטה בגיל ההתבגרות" זה מיתוס? "דיאטה, בניגוד למה שמקובל לחשוב, אינה אסורה בגיל ההתבגרות, אך עליה להיות מאוזנת ומתוכננת. כשמדובר בעודף משקל, מעבר לכמה קילוגרמים מיותרים, אי אפשר לומר 'אנחנו לא עושים שום דבר כי הילד גדל'". אבל איך בכלל עושים דיאטה בשנים שבהן יש תיאבון מוגבר? "מכיוון שיש תיאבון מוגבר, אצל שני המינים, לא נגביל את כמות האוכל אלא את ההרכב שלו. העיקרון הוא לעשות שינוי בהרגלי החיים, לא לצמצם את צריכת המזון".
על בנים ועל בנות
ד"ר גל דובנוב רז,מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא במרכז הרפואי ע"ש שיבא (תל השומר), מדגיש כי "דיאטת קיצון" או דיאטה שבה מוותרים על מרכיב חיוני מסוים, כמו לחם, אסורה בהחלט בשנים הללו. "גיל ההתבגרות הוא תקופה חשובה בבניית העצם בגוף – בנייה הדורשת מקורות של סידן כמו מוצרי חלב. במקביל, בנות רבות מאבדות דם רב במחזור ויחד איתו גם ברזל, כך שעשרות אחוזים מהנערות כיום מסתובבות עם מחסור בברזל. לכן, בשר וקטניות צריכים להיות חלק מהתפריט וככלל נכון לאכול לפי פירמידת המזון".
כולנו נוכחנו לדעת שעל פי רוב בנות מקדימות את הבנים בקצב ההתפתחות הגופנית. כבר בכיתה ו', ילדות רבות נראות לנו כמו נשים קטנות. הן גבוהות מהבנים כמעט בראש, וגם התפתחותן המינית מתחילה לתת את אותותיה. אצל חלק מהן החזה מתחיל להתפתח, אחרות מתעגלות באגן, שיער מתחיל לבצבץ בבית השחי. ומולן עומדים הבנים, שניצני השפם הראשוני מהם והלאה. ד"ר רז מסביר כי השוני נובע מכך שבשני המינים מתרחשים תהליכים הפוכים לגמרי. הבנות נמצאות בשלב קבלת המחזור החודשי והפרשת האסטרוגן, המכין את הגוף לפריון, וכפועל יוצא מכך הגוף שלהן זקוק לאנרגיה רבה יותר. במילים אחרות, הן עוברות תהליך פיזיולוגי המסייע להן לאגור אנרגיה ולהכין את הגוף להריון אפשרי, ולכן נראה אצלן עלייה במסת השומן בגוף במהלך גיל ההתבגרות. אצל הבנים, לעומתן, מתרחש תהליך הפוך. "אצלם מופרש טסטוסטרון ברמות גבוהות יותר, מה שגורם לבנייה של שריר ולכן מאפשר פעילות ספורטיבית רבה יותר. לפיכך הבנים מתחזקים יותר בשנים האלה".
שובה של ההליכה ברגל
ד"ר רז מייחס את העלייה במשקל במהלך גיל ההתבגרות לגורם מרכזי אחד: ירידה ניכרת ברמת הפעילות הגופנית. "הירידה בכמות הפעילות הגופנית שמלווה את בני הנוער החלה כבר בשנות ה-80. משחקי המחשב הופכים כל הזמן למרתקים וסוחפים יותר ויותר, וכיום אפשר לראות ירידה בפעילות כבר בגילאי 12-10. המגמה הזו הולכת ומתעצמת, מכיוון שהמתבגרים עוברים היום תהליך של 'מסכניזציה' – כלומר נשאבים למסכים. במקביל, התכנים החברתיים שממלאים את שעות הפנאי שלהם מסתכמים במשחקים כמו פלייסטיישן סביב מגש פיצה – הבאים על חשבון משחק פיזי במגרש הכדורסל".
ד"ר רז מציין כי גם העצמאות שרוכשים בני הנוער בשנות ההתבגרות, לצד השליטה הרבה יותר על סדר יומם, משפיעות על יכולת ההשפעה של ההורים על הרגלי האכילה שלהם. "לכן חשוב להקנות להם כבר בראשית גיל ההתבגרות הרגלים רצויים, למשל, אם מרגישים רעבים בארבע אחר הצהריים אז לוקחים תפוח. אך מומלץ גם להעביר חלק מהאחריות למתבגר עצמו. התזונה צריכה להיות חשובה לו, והוא כבר יכול להיות אחראי על עצמו". לדברי ד"ר רז, ישנם כמה שינויים פשוטים שהורים יכולים להנחיל בחיי ילדיהם, כדי להתמודד עם חוסר התנועה והיעדר הפעילות הגופנית שמאפיינים את עידן המחשב והפייסבוק: "לבית הספר למשל רצוי להגיע ברגל או באופניים, מה שיכול להחליף חצי שעה של הליכה יומית", הוא אומר. "גם להשתתף בשיעורי חינוך גופני זו לא בושה. הסבירו לילדיכם עד כמה הם חשובים מההיבט הבריאותי". מעבר לכך, ד"ר רז ממליץ להצטרף למסגרת של פעילות גופנית אחר הצהריים (קבוצת כדורגל או כדורסל, הליכה לחדר כושר, חוג ריקוד וכו'). המוטו צריך להיות שלכל אחד יש את הספורט שלו, בדיוק כמו שלכל אחד יש מוזיקה שהוא אוהב. כל נער ונערה יכולים למצוא תחום ספורטיבי שמיטיב עמם בפן הגופני והנפשי.
אל תכריחו אותם לעשות דיאטה בכוח | צילום:
Maartje van Caspel, Istock
בלי רגשי אשם, עם סבלנות
ד"ר שליטין מתייחסת לסתירה הפנימית הנובעת מהעובדה שבני נוער מקדשים את פולחן הרזון והיופי, ומצד שני נגררים להרגלי אכילה מזיקים. "בגיל ההתבגרות יש מודעות עצמית גבוהה יותר למראה החיצוני, מה שפועל לטובתם בעניין התזונה. אולם מנגד קיים האפקט ההפוך, של המרד נגד הכול – גם אם הוא נגד עצמך. בנקודה הזו הם עלולים להיחסם. אם אין שיתוף פעולה מצד המתבגר, תהליך של תזונה מאוזנת נועד לכישלון".
"זה בכלל לא פשוט להיות הורה לנער/ה מתבגר/ת שסובל/ת ממשקל עודף", מוסיפה שרון דוידוביץ,דיאטנית קלינית, מנחת קבוצות הרזיה לנשים. לדבריה, מכיוון שעודף משקל בולט לעין ומושך הרבה תשומת לב שלילית, הורים רבים נאלצים להתמודד עם הערות מביישות ומתסכלות מצד הסביבה שמפנה כלפיהם אצבע מאשימה.
אז של מי האחריות, אם לא של ההורים? "כאשר אין שיתוף פעולה מצד המתבגר בכל הנוגע לשינוי הרגלי התזונה, התסכול של ההורים רק גובר. וכתוצאה מכך, ההורים עלולים 'ליפול בפח' ולהעביר את התסכול שלהם הלאה, אל הילד", אומרת דוידוביץ. "הנחת היסוד שלי להורים היא: לא תצליחו לגרום לילדים שסובלים ממשקל עודף לעשות דיאטה בכוח! זה לא נכון לו, וזה גם לא יוכיח את עצמו לטווח הרחוק. רוב הנשים שמגיעות אלי לקליניקה לצורך הרזייה היו כבר שמנות בתור ילדות. ההערות של ההורים והסנקציות שלהם בנוסח 'אם תאכלו יותר מדי…' לא עזר לאף אחת מהן. להיפך, זה רק דרבן אותן לעשות דווקא, להראות להוריהן שהם לא ישלטו על הגוף שלהן".
אז מה נכון לעשות? "מה שנכון הוא לחשוב על העתיד ולא רק על ההווה", משיבה דוידוביץ. "האמינו שהילד שלכם מתישהו יגדל ויבין בעצמו שכדאי לו לרדת במשקל, אם הוא אינו משתף פעולה עכשיו. בזמן הנכון הוא יפנה לקבלת עזרה הולמת להרזיה בטוחה והדרגתית – גם אם זה יקרה רק בגיל 20 או 30 פלוס. קצת פחות דאגות והרבה חשיבה חיובית יעזרו לכולכם. המתבגר שלכם ירגיש שאתם סומכים עליו, ואז אולי התהליך יקרה מעצמו".
אז איך תוכלו לעזור להם לרדת במשקל? הנה כמה טיפים:
1.אל תדברו על ההשמנה עם בני משפחה או חברים בנוכחות הילד. זה מביך ולא עוזר. 2. אל תפלו בין האחים. צמצמו את כמות הממתקים לטובת כולם. ובלי: "לך מותר ולך אסור". 3. אל תתערבו בכמות המזון שהוא מכניס לפה. זה משפיל וחסר תועלת. 4. ספקו דוגמה אישית.בני נוער לא סובלים נאומים ואיומים, הקפידו אתם לאכול בריא ובאופן מסודר ולעסוק בפעילות גופנית סדירה. 5. קבלו את הילד כפי שהוא, הראו לו שאתם אוהבים אותו בכל מצב. הימנעו לחלוטין ממשפטים כמו: "איך את רוצה שנקנה לך בגדים? שום דבר לא עולה עלייך. קודם כל תרזי". 6. אל תדלגו על ארוחת הבוקר. הכינו לילד כריך או דגני בוקר לפני שהוא יוצא מהבית, והכי חשוב, תדאגו שיהיה לו זמן לארוחה הראשונה ביום (אל תעירו בדקה התשעים). 7. ספקו לילד פירות זמינים, מוכנים לאכילה.העניקו את התנאים המרביים לכך שהפירות יחליפו את הנשנוש של החטיפים. 8. אל תאכלו מול הטלוויזיה.כלל זה צריך להיות מוטמע היטב בקרב כל בני המשפחה. 9. בבית שותים רק מים. מיצים ומשקאות מוגזים מחוץ לתחום. 10. הימנעו מקישור כל אירוע לאוכל או לארוחת שחיתות.ציינו אירועים חברתיים ומשפחתיים בדרכים אחרות. 11. תפריט משפחתי שבועי.כשהילד מגיע הביתה, הציעו לו לאכול את מה שבישלתם במקום לשאול אותו "מה להכין לך" (למנוע תשובה כמו "טוסט"). 12.הימנעו מהסיטואציה של "מטבח ללא הפסקה". הקפידו על זמני ארוחה קבועים ועל ארוחות משפחתיות.
הטיפים באדיבות שרון דוידוביץ,דיאטנית קלינית, מנחת קבוצות הרזייה לנשים ומחברת הספר "12 הצעדים למשקל גוף תקין – מדריך לעבודה עצמית"
