"כשאחותי הייתה בכיתה ה', נעשתה לה בדיקת משקל וגובה שגרתית, כמו שערכים בכל בתי הספר. כשאחותי נשקלה, האחות אמרה לה שהיא נחשבת מעל המשקל המותר ונתנה לה עלונים לירידה במשקל ולדיאטות. יכול להיות שלמקרה הזה הצטרפה עוד תקופה ארוכה של חוסר ביטחון עצמי, שביחד גרמו לה להפסיק לאכול בכלל, אבל אני מאמינה שזה הגורם העיקרי. אחותי חלתה באנורקסיה, הייתה בתת משקל, הייתה על סף מוות כשההורים שלי ראו עד כמה המצב גרוע ולקחו אותה לרופא. היא הבריאה ועכשיו היא הבחורה הכי יפה ומדהימה שאני מכירה אבל אני לא יכולה למנוע מעצמי את המחשבה שזה רק היה עניין של מזל". כך כותבת דנה (שמה האמיתי שמור במערכת), בת ה-16 מצפון הארץ, במכתב נוגע ללב שהופנה ל-mako.
השמנת היתר "זכתה" לתואר "המגפה של המאה ה-21" ותוכניות שונות מייעצות לנו כיצד להימנע ממנה. אבל איפה עובר הגבול בין חינוך ילדים מגיל צעיר לאורח חיים בריא ובין דחיפה אחת קדימה אל עבר צמיחתה של הפרעת אכילה? במכתב ששלחה מבקשת דנה להפנות את תשומת הלב הציבורית, ובעיקר את תשומת לבן של האחיות בבתי הספר, להשלכות שעלולות להיגרם מהערה אחת קטנה.
בבתי הספר כיום מבצעות "אחיות בריאות הציבור" את הבדיקות, חלקן משתייכות למשרד הבריאות וחלקן לחברת "נטלי" שזכתה במכרז בעניין, וזאת בניגוד לאחיות הקבועות שהיו מלוות את תלמידי בית הספר בעבר. אותן אחיות, מסבירים במשרד הבריאות, עוברות הכשרה מתאימה ובמקרה הצורך מפנות להמשך טיפול.
דנה מסבירה כי החליטה לפנות ל-mako לאחר שהבינה כי היא ואחותה אינן היחידות שנתקלו בסיטואציה. "למה בעצם נזכרתי בזה עכשיו?", היא שואלת וגם מסבירה: "שנה לאחר המקרה, אחרי שכבר התגברתי, חזרתי לדבר עם חברה טובה שלי שמאז המעבר לתיכון ניתקנו קשר. דיברנו קצת בפייסבוק והיא סיפרה לי שהיא חלתה בבולמיה אחרי שהאחות שקלה אותה ואמרה שהיא סובלת מהשמנת יתר. הבחורה היתה רזה יותר ממני! מאז ומתמיד היא הייתה בחורה עם ביטחון עצמי נמוך אבל היא לעולם לא הייתה מחליטה לעשות פעולה כל כך קיצונית כמו זו. אני לא יכולה לומר שלא הבנתי את ההחלטה שלה".
"ילדה שומעת מאדם 'מוסמך' שמשהו לא תקין אצלה, למרות שהשקיעה מאמצים כבר שנה כדי לרדת במשקל ואפילו הצליחה, לוקחת את זה ברצינות. כשאתה אומר לילדה בת 11 או בת 15 שהיא שמנה, אתה ישר מערער את כל עולמה. יש בנות שבכלל לא מספרות להורים על כך, והן נשארות עם המילים האלה בבטן רצות להן בראש. מליוני אנשים בעולם מתים ממחלות כמו סרטן, מאסונות טבע, מפיגועים, מתאונות דרכים. למה ילדה צריכה לבחור בדרך שמובילה למוות בגלל מילה?", היא מסכמת.
"לאיים על הילד במילים כמו 'תהייה שמן' - לא יעזור"
ד"ר איתן גור, מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר, מסביר כי למרות החשיבות של שמירה על תזונה נכונה ואורח חיים בריא, זאת בהחלט לא הדרך. "זאת בהחלט טעות לומר לנערה במשקל תקין 'כדאי שתשמרי, את עלולה להשמין'", אומר ד"ר גור, "ולמרות זאת, אנחנו רואים אמירות כאלה אצל אחיות בבתי ספר ואפילו בקרב אחיות של טיפת חלב שאומרות לאימהות שהיילוד הטרי שניזון מתזונה טבעית הוא שמן מדי. BMI תקין נע בין 19-25 ושתי הקצוות בריאים באותה מידה. אדם שבמצב הטבעי שלו נמצא ב-BMI 25 יפר את האיזון שלו אם ירד ל-BMI 19".
ד"ר גור מסביר כי אותן הערות לא נאמרות על ידי האחיות בלבד, אלא גם על ידי גורמים נוספים, שמבלי משים עלולים לגרום לנזק. "זה קיים אצל מורים ומאמני ספורט ובלט שלעיתים אומרים דברים שאינם במקום. ובכל זאת, את עיקר המסרים מקבלים בסופו של דבר בבית – לעיתים ההורים עצמם סובלים מהפרעת אכילה או שאינם נמצאים בבית ומותירים את הילדים לאכול חטיפים. גם אם אמא אומרת 'אל תאכלי, את תהייה שמנה', זה לא יעזור. הורים בדרך כלל רוצים שאנשי המקצוע יסדרו את המצב, אבל בהשמנה אין כאלה דברים. הילד בסופו של דבר הוא לא זה שבוחר את האוכל, הוא לומד ממה שקורה בבית. אם יש בעיה אמתית והילד במשקל עודף הוא צריך ללכת לטיפול, במהלכו המשפחה כולה שצריכה לגייס משטר אכילה בריא, כמו למשל ארוחות מסודרות בהם כולם יושבים סביב השולחן במקום לאכול מול הטלוויזיה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "כלל אחיות בריאות התלמיד במסגרת הכשרתן כאחיות בריאות הציבור מקבלות הכשרה וכלים לזיהוי הפרעות אכילה. האחיות המבצעות את בדיקות הגדילה בבתי הספר מקבלות הדרכה בתחום מניעת השמנה והפרעות אכילה. ההדרכה כוללת, בין היתר, הכוונה מה לומר לילדים עם עודף משקל, ובכלל זה מכתב הנשלח להורים, כדי שהדבר יעשה ברגישות הראויה. חשוב לציין כי בדיקות המשקל בבתי הספר נעשות בפרטיות לכל תלמיד בנפרד. כמו כן במסגרת התוכנית הלאומית לאורח חיים בריא האחיות מעודדות לתזונה נבונה ופעילות גופנית בריאה".