לקודי מק'קסלנד בן התשע מארה"ב יש ספורט בנשמה וקוצים בתחת, והעובדה שאין לו רגליים לא עוצרת אותו. להיפך, האתלט הצעיר והנחוש, כרות הרגליים, חולם כבר מגיל שלוש להשתתף באולימפיאדת הנכים, ולזכות במדליית זהב בכל המקצועות. כבר כעת, יש לקודי אוסף מרשים ומתרחב של מעל 60 מדליות שונות, בהן הוא זוכה כשהוא נישא על גבי לא פחות מעשרים זוגות שונים של רגליים תותבות.
ההורים מגייסים כספים
במקום זוג רגליים יש לקודי זוג הורים רציניים, ובעזרת אלה מצא את עצמו משתתף בשנים האחרונות באינספור תוכניות אירוח אמריקניות, ביניהן אופרה, דייטליין ואלן, במטרה להעלות את המודעות לעמותה שהם הקימו עבורו. העמותה שנקראת טים קודי, מגייסת כספים לטובת בית החולים הטקסני שמספק לו את כל זוגות הרגליים. עד היום גייסה העמותה עבור קודי ובית החולים, המתמחה בייצור רגליים תותבות ייחודיות, 93,000 דולר.
קודי, המתגורר בטקסס, נולד ללא שוקה (עצם השוק) וללא עצמות בברך, ונאלץ לעבור כריתה של שתי הרגליים כבר בגיל שנה וחצי. הוא הדהים את הוריו ואת הרופאים כאשר חודשיים בלבד לאחר הניתוח, ביום בו הרכיבו לו לראשונה את הרגליים התותבות, כבר הצליח לעמוד וללכת ביציבות.
"הסתגלות ולמידה כזו היא נדירה ביותר, בייחוד עבור מי שלא הלך קודם," מספרת אמו טינה. "זה היה פשוט מדהים. ממש כאילו שקודי חיכה שיתנו לו את הרגליים האלה כדי שיוכל כבר ללכת. והוא היה מאוד מרוצה מעצמו".
מבחר רגליים לאירועים שונים
מבחר הרגליים התותבות שעומדות לרשותו של קודי באמת מופלא, וכמעט מזכיר את מבחר הנעליים בארונה של קארי ברדשואו, אבל התענוג הזה מצריך לא מעט השקעה. מאחר שקודי כל הזמן גדל, הוא צריך ללכת לבית החולים הקרוב פעם בשבוע למשך ארבע שעות, כדי שימדדו ויבדקו שם שהרגליים מתאימות לו בדיוק ויעשו בהן תיקונים ושינויים. מידה לא נכונה אפילו במעט עלולה לסכן אותו מאוד.
"הרגליים האלה מאוד יקרות," אומרת טינה. "וכל הזמן צריך להחליף אותן כי קודי לא מפסיק לגדול, אבל אנחנו שמחים שבאמצעות העמותה שהקמנו אנחנו יכולים לספק לו אותן. לקודי יש רגליים מיוחדות לאירועים שונים: רגליים להליכה, ליום יום ולבית הספר, רגליים קצרות לישיבה ממושכת ורגלי ריצה לספרינטים. רגלי הריצה שלו הן בדיוק כמו אלה שמרכיב הרץ האולימפי הנכה הידוע אוסקר פיסטוריוס, אותו קודי מעריץ. מזמן כבר החלטנו שכל מה שקודי ירצה, ננסה לספק עבורו. הוא לא נותן למוגבלות להאט את הקצב שלו, ואנחנו עוזרים לו בכך. אצלנו בבית לא משתמשים בצמד המילים 'אי אפשר'. כשקודי אומר 'אני לא יכול' על משהו, אנחנו עושים הכל כדי להוכיח לו שהוא כן יכול, פשוט לא באופן המקובל".
מרגיש חופשי כשהוא שוחה
האהבה הגדולה ביותר של קודי, בין כל ענפי הספורט, היא השחייה, שם הוא חופשי וכלל לא צריך להשתמש בפרוטזות. עד היום הוא זכה במספר מדליות זהב וכסף בבריכה ושלוש פעמים בשבוע יוצא להתאמן בבריכה לצידם של ילדים בעלי ארבע גפיים. בשנה הבאה מתכננים קודי ואמו טיול ללונדון, כדי לצפות במשחקי אולימפיאדת הנכים בה הוא מעוניין לקחת חלק יום אחד. "אני בטוח אשתתף, ובטוח אזכה לפחות במדליית זהב אחת," קודי אומר. "אני לא אפסיק לרוץ, ואף אחד לא יוכל להפסיק אותי, כי אי אפשר להשיג אותי".