1. אין גיל מוקדם מדי לצייר. ילדים יכולים לצייר בכל גיל, גם אם זה רק שני קווים לא ישרים, גם אם זה קשקוש גמור וגם אם זה אומר סתם להחזיק צבעים ולחוש את הדבר החדש הזה. "ילדים שיש להם אחים גדולים ניגשים לציור בעצמם: פשוט מוצאים צבעים ומחקים את האחים הגדולים. אין גיל מוקדם מדי לתת לילד להתנסות בציור, אפילו לפני גיל שנה, רק חשוב להקפיד שכל עוד הילד נמצא בשלב שבו הוא מכניס הכל לפה לתת לו צבעים לא רעילים, וכאלו שלא ישאירו אותו בפרצוף מצוייר".
2. אל תתערבו להם בציור. הורים רבים מתלבטים האם להדריך את הילד בזמן הציור או פשוט לתת לו לצייר לבדו. "זה כמובן מאוד תלוי באופי של הילד וההורים, אבל אם ההורה לא מצליח שלא להתערב – מומלץ שלא יישב עם הילד, במיוחד אם הציור מיועד לא רק לכיף אלא גם לאבחון. התערבות הורית בציור יכולה להיות כל דבר – החל מלקבוע לילד מה לצייר, דרך הנחיות במהלך הציור ועד ציור קווים שהילד צריך להשלים או לצבוע, וזה כמובן, דבר לא רצוי, שלא נותן לילד להתנסות באמת בחוויה. הילד צריך לצייר לפי יכולתו ורצונותיו, ואין הרבה טעם שההורה 'יתחיל' את הקו בשביל הילד או יצייר עבורו חלקים מורכבים בציור. מצד שני, יש הורים וילדים שמתקשרים היטב דרך הציורים, ובמקרה כזה מומלץ להפוך את הפעילות למשפחתית, כמובן תוך שמירה על הגבולות שציינתי באשר לעצמאות הציור של הילד".
3. אל תעבירו ביקורת על הציור – וגם אל תבקשו פרשנות. הורים מגיבים בדרכים שונות לציורי ילדיהם, וחשוב מאוד לשים לב למה שאתם אומרים. "אפשר כמובן לדבר על הציור, לשאול בדרך עקיפה למה המתכוון המשורר. למשל, 'מה אתה חושב על הציור שלך', או 'מה אתה רואה בציור', אבל לא לתת ציונים או לבקש פרשנויות, גם אם הציור לא מאוד ברור. כדאי להימנע ממחמאות כמו 'זה הציור הכי יפה בעולם', שרק מלחיצות את הילד ומתייחסות לתוצר הסופי ולא לעבודה שהושקעה. מחמאות כמו 'אני שמחה שציירת בשבילי', 'אני רואה כמה אתה נהנה לצייר, זה נהדר', או אפילו 'זה ציור נהדר בשבילי' - משדרות לילד מסר הרבה יותר נכון".
4. גוונו את סוגי הצבעים. חשוב שהילדים יתנסו בסוגים שונים של צבעים: גואש, פנדה, טושים ועוד. אולי תתפלאו לשמוע, אבל לכל אחד מהם יש תפקיד אחר בהתפתחות הילד. "לכל סוג צבע יש יתרונות וחסרונות, וכל סוג מתאים לצרכים אחרים. גואש מזמן חוויה של שחרור שליטה ולכלוך, ויכול להתאים דווקא לילדים שמתקשים קצת בנושא, נגעלים מדברים שונים או מאוד פרפקציוניסטים. צבעי פנדה מאפשרים עבודה בשכבות, ולכן מתאימים לעבודה רגשית סביב נושא של סודות, מכיוון שהם מאפשרים חשיפה מדורגת והסתרה לפי רצון הילד. טושים מזמנים חוויה של דיוק וסדר, ומתאימים במיוחד לילדים עם טונוס שרירים נמוך, שמתקשים ללחוץ על צבעי פנדה או עפרונות. עפרונות צבעוניים מאפשרים תחושת ביטחון לילדים שחוששים מטעויות, ומתאימים לילדים רגישים, שזקוקים להרבה תתי גוונים ואפשרויות להתחרט ולתקן בזמן ציור מבלי להתחיל הכל מהתחלה".
5. יש ילדים שמעדיפים לצייר בשכיבה. "העדפה לציור (ומאוחר יותר גם לכתיבה) בשכיבה יכולה להיות ביטוי לחגורת כתפיים חלשה או לקושי במיקוד הראייה, אבל יכולה להיות גם סתם העדפה מתוך נוחות, שלא צריכה להדאיג. למעשה, יש ילדים שהשכיבה עוזרת להם להתרכז. אם אנחנו יודעים שאין לילד בעיה בטונוס השרירים או קוצר רואי, אין מניעה לאפשר לו לצייר כך, וברוב המקרים התופעה חולפת מאליה".
6. קשקושים על קירות הם לא תמיד בכוונה. אנחנו מתעצבנים בכל פעם שזה קורה, אבל מסתבר שלפעמים לא בצדק. "ככלל, עד גיל 3 נורמלי ואף סביר שהילד יצייר על הקיר, פשוט מתוך חוסר יכולת להבין מה ההבדל בין הדף לבינו. אחרי גיל 3 כבר מדובר בהפגנת כוח, והצעתי היא לא להתעמת, אלא להגיד בטון רגוע שאסור – וכמובן לתת אלטרנטיבה של דף, כתחליף".
7. לא חייבים לשמור כל ציור שהילד הפיק אי פעם. בכל פעם, כאשר המגירה שלהם כבר מתפוצצת מציורים ויצירות שהביאו מהגן או מבית הספר, אנחנו מתלבטים מה לעשות עם הציורים שלהם ומרגישים לא בנוח לזרוק אותם. "אני לא מומחית לענייני אחסון, וכל משפחה מחליטה כמה ציורים לשמור בהתאם לאופי ולגודל הבית. אבל מי שמוגבל במקום ממש לא חייב לשמור הכל, אפשר לשמור למשל ציור מכל שבוע, או ציורים 'מיוחדים', כמו ציורי משפחה שיגרמו לכם להתמוגג גם שנים אחרי שצוירו, או פעמים ראשונות שבהן הילד צייר משהו. אפשר לצלם את הציורים או לסרוק אותם, או לצלם את הילד על רקע הציורים - וממש לא חייבים לשמור את הנייר עצמו. אם רוצים לשמור ציורים לאבחון, אפשר לשמור רק ציורים בגירים וטושים (אין צורך לשמור הדבקות או ציורי גואש), אבל גם כאן אין צורך לשמור הכל, ואפשר להסתפק בדוגמאות – רק חשוב שיהיו ציורים שצוירו במקומות שונים (בבית, בגן, אצל סבתא), בציון מקום הציור והתאריך".
בימים אלה מתקיימת תערוכת אמנות שכל כולה מכוונת לילדים ואף כוללת יצירות אמנות שנעשו על ידם - "ארטלנד". זוהי תערוכה ומשחקיית אמנות המציעה פעילות יצירה בחומרים וטכניקות אמנות מגוונות ומאפשרת ללמוד על אמנות דרך התנסות, פעילות אינטראקטיבית, ושפה המובנת לילדים.
התערוכה תפעל החל מ-6 ביולי ועד 28 בספטמבר בגלריית ארטסטיישן, אשר ממוקמת במתחם התחנה בתל אביב. מידע נוסף באתר התערוכה
>> רוצים לזכות בזוג כרטיסים לתערוכה? שלחו לנו לכתובת המייל family@mako.co.il ציור של ילדיכם בו הוא מצייר את המשפחה שלו ותוכלו לזכות
*ההשתפות בהתאם לתקנון