בעוד האבחונים להפרעות קשב וריכוז מתרבים בכל שנה שעוברת, הפתרונות שמציעה לעניין מערכת החינוך הם מועטים ביותר, ומסתכמים רובם בהפניה לרופא שירשום לילד תרופה שתעזור לו להתרכז. במסגרת מחקר חדשני ומעניין שמתרחש בבית ספר תיכון שלטון בדאלאס, ארה"ב, מציעים לילדים חלופה לתרופה: זוג אופני ספינינג. במסגרת התכנית הניסיונית מתבקשים התלמידים המתקשים לשבת על הטוסיק וללמוד, לבלות שעת לימודים אחת ביום על אופני כושר בכיתה מיוחדת, שם הם לומדים ועובדים על מחשבים ניידים בעודם מסובבים את הפדלים ללא הפסקה.
"הפעילות הגופנית מחדירה חמצן למח"
"אני לא מסוגלת לשבת בלי לזוז", מסבירה סופיה רודריגז בת ה-16 המשתתפת בפרוייקט. "אני לא אוהבת את זה שאני לוקחת כדורים, זה גורם לי להרגיש חלשה בעיני החברה. מגיל אפס היה לי קשה להתרכז. מאז התכנית אני משתמשת בפחות תרופות כי אני מסוגלת לשמר בראש יותר אינפורמציה בצורה יותר טובה, ולהיזכר בה יותר מהר מקודם. אני מתחילה להרגיש את השינוי גם ביתר השיעורים, לא רק בשיעור על האופניים".
הרעיון לפרוייקט נולד במוחו של מנהל בית הספר, שהציע שבמקום שסופיה תשב בכיתה ולא תפסיק לזוז במקום, פשוט יושיבו אותה על זוג אופני כושר. הוריה של סופי התלהבו מהרעיון, וגם מומחים מהאוניברסיטה המקומית, וכך הפך הרעיון לתכנית של ממש, לה הוקצה מקום וציוד, ובמסגרתה מנטרים את פעילות הלב של הילדים, מוודאים שקצב הלב הוא ב-70 אחוז סיבולת, ועוקבים אחר התקדמותם הלימודית. "אם אנו יכולים לנסות ולחקור דרכים שיעזרו לילדינו ללמוד ולהכין שיעורי בית, ומתוך כך לשפר את הציונים ולהפוך אותם לתלמידים טובים יותר, אני חושב ששווה לנסות. אני מאמין שהשיטה טובה ותעזור לילדים בכל מקום".
במשך השנתיים הקרובות ישתתפו מאה תלמידים בתכנית, והחוקרים מאמינים כי הפידול הבלתי פוסק מוריד מיידית את הסימפטומים של ADHD, ועוד קשיי למידה שונים, ללא צורך בהתערבות תרופתית. גם בבית הספר עצמו נדהמים מאפקטיביות התכנית, שהחלה רק לפני חודשיים. "מדהים לראות מה נעשה עבור ילדינו בשבועות האחרונים זה מרגש מאוד", מספרת סוזן סטל, סגנית מנהל בית הספר. "זה לא סטנדרטי, זה ללא ספק שונה, אבל זה עובד. הגוף זז, הוא עסוק, וזה מפנה מקום למח לשים לב לחומר".
החוקרים אופטימיים ונרגשים, אך לא תמימים. "אנו מאוד מקווים שהשיטה הזו לפחות תפחית את הצורך בתרופות אצל הילדים, ואצל חלקם אף תבטל את הצורך לחלוטין". אם התכנית תראה תוצאות מרשימות לאחר תקופה של שנתיים, היא מובטחת להתפרש ולגדול לבתי ספר נוספים ורבים.
"קשה לומר אם הניסוי יצליח או לא, אך נראה שהם מתבססים כאן על שילוב של שני גורמים", מסבירה מירב שקד טולדנו, עובדת סוציאלית קלינית ממכון א"מ הדרך לטיפול בהפרעות קשב וריכוז בשיטת נוירופידבק. "קודם כל, בלי קשר להפרעות קשב וריכוז, בזמן פעילות ומאמץ מגיע יותר חמצן למח. שנית, יש משהו בתנועתיות חזרתית שסוגר מעגל קשב ומאפשר לילד להתרכז. מדובר בכל תנועה מחזורית שחוזרת על עצמה, כולל תיפוף על השולחן או נדנוד של הרגל. אלא אם כן התנועתיות מפריעה להורים ולמורים, אנו ממליצים לתת לילד להמשיך לעשות את מה שהוא עושה. זה לא אומר שהוא לא מקשיב למורה, להפך. שיטות הנוירופידבק בהן אנו עוסקים הן למעשה אימון של המח לפעול בצורה אחרת, עקבית, מסודרת ומבוקרת, כך המח למד כיצד לעבוד והתוצאות נשמרות. כשעושים משהו יותר אקראי, של פחות מפעמיים-שלוש בשבוע, קשה להאמין שהמח יכול ללמוד ולהכיל את הנושא לעניינים אחרים. כמו בכל למידה צריך לתרגל, וכל שיטה שמאמנת את המח צריכה להיות מספיק עקבית".