כשאנו נזכרים בילדותנו, סביר שאצל רובנו הזכרונות החזקים ביותר קשורים לילדים נוספים, למשחקים משותפים ולהווי החברתי. מחקר חדש וגדול חושף שהילדים של היום הם לא מה שהיה פעם, בעיקר כי הם פשוט לא משחקים מספיק יחד. המחקר הנרחב מצא שכמחצית מהילדים לא משחקים עם אדם נוסף באופן יומיומי, דבר שעל פי המומחים עשוי להוביל לדיכאון וחרדות.
"ילדים זקוקים לכך שיראו את התגובות הרגשיות שלהם"
במסגרת המחקר, שנערך באוסטרליה וניו זילנד על ידי חברת המחקר סוויני, רואיינו 1,397 איש - ילדים בני 8-12 וההורים שלהם. למרבה הצער וההפתעה, כ-40 אחוזים מכל הילדים התלוננו על כך שאין להם עם מי לשחק. 55 אחוזים הודו שהיו רוצים שהוריהם ישחקו איתם ויקדישו להם יותר זמן. 45 אחוזים, כאמור, סיפרו שלא בכל יום הם משחקים עם אדם נוסף.
"למרות שמרבית ההורים, הסבים והמטפלים יודעים עד כמה חשוב לשחק עם הילדים, ושישחקו בחברה, העניין עדיין נדחק בסדרי העדיפויות", מסבירה הפסיכולוגית פאולה בארט, מצוות החוקרים. "94 אחוזים מהמבוגרים אמרו שהם מודעים למשמעות הנושא, ועדיין זהו המצב. ככל שהם ימשיכו להתעלם מכך הסיכוי שילדיהם יהיו עצובים, חרדים ודכאוניים גבוה יותר. בהמשך, התחושות הקשות הללו יכולות להפוך לבעיות חברתיות של ממש. משחק אקטיבי, עם אדם נוסף, חיוני על מנת ללמד את הילדים כישורי חיים, לפתח דמיון ויצירתיות.
"המחקר חושף דבר בעייתי – ההורים מאמינים שאחרי גיל שמונה הילד כבר לא זקוק לאינטראקציה קבועה במשחק, אבל זה פשוט לא נכון. בגיל הזה העניין חשוב מאי פעם, זהו שלב התפתחותי קריטי. כמו כן, הורים שמוותרים על זה מפספסים הזדמנות לחיבור עמוק עם ילדם שמתאפשר רק דרך אווירה של משחק. הילדים חשים בכך, והמחקר חושף את הצורך הגדול שלהם. הם קוראים להורים שישחקו איתם".
מסקנות המחקר מראות שהילדים שלא משחקים מספיק סובלים ממחסור בהשראה והתלהבות, חשים לחץ וסטרס ומסתמכים יתר על המידה על עזרים חיצוניים כמו טלוויזיה, מחשב ומשחקי וידאו על מנת לשעשע את עצמם. ארבעים אחוזים מהילדים אמרו שכשנגמרים להם הרעיונות למשחקים הם מיד פונים למכשירים האלקטרוניים השונים, וכמובן שהרעיונות נגמרים מהר יותר כאשר נמצאים לבד. הילדים האלה, שאין להם עם מי לשחק, מעבירים כחמישים אחוזים מהזמן הפנוי מול המסך המרצד.
"צריך לזכור שהרבה מהאינטראקציה החברתית היום אצל ילדים מתנהלת במחשב ובפייסבוק", אומרת אביטל יעקובי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית. "ולא בהכרח, כשאנחנו רואים את הילד יושב לבדו מול המחשב, הוא חווה תחושה של בדידות. אך בכל זאת מאוד חשוב לראות חברים גם בחיים, לראות פנים, להיות באינטראקציה עם תגובות חיות, עם חיוכים. ילדים מאוד זקוקים לחיוכים ולכך שיראו את התגובות הרגשיות שלהם. משחק משותף מזמן התמודדות עם סיטואציות שונות ולמידה. ההורים היום מאוד עסוקים, הם מותשים ולא רואים את החשיבות של האינטראקציה הזאת עם הילד. אלה השנים בהן הוא מתעצב, בהן נבנה הדימוי העצמי שלו, והן מאוד חשובות, לכן כדאי לשים לב, לבלות עם הילד ולדאוג שהוא רואה חברים בשר ודם".