איך שלא נסתכל על זה, וגם אם חלקם עושים עבודת קודש, מומחי ההורות גוזרים קופון רציני ביותר על גבן של חרדות הוריות. המייעצים והמייעצות להורים בכל תחום תחת השמש רק מתרבים עם השנים, ולכל מומחה שני יש גם ספר, או כמה ספרים, הפורטים את משנתו הצרופה. מעניין אם כן לגלות שחלק מאותו מילייה בדיוק קורא כעת לאמהות: התעשייה הזו הופכת אתכן לחסרות ביטחון, איבדתן את היכולת לסמוך על עצמכן וכדאי שתלמדו להקשיב שוב לאינסטינקטים.
מגזין 'האפינגטון פוסט' הציג את הסוגייה למומחים להורות, והתמונה שהציגו על האמהות של היום עגומה למדי. "אמהות יהפכו למודלים הוריים טובים יותר אם ישאבו מהאינסטינקטים ויפסיקו להקשיב למידע וסיוע חיצוני", אומרת המומחית הקנדית ואישיות הטלוויזיה הפופולרית נאני רובינה. "אמהות לילד ראשון שמעכלות כמות גדולה של מידע מספרי הורות לא בונות ביטחון בהורות. העצות זמינות כל הזמן ברשת, בקבוצות האמהות, ויש נטייה להביט באינפורמציה הזאת כמו בתנ״ך. אמהות שוכחות לאזין לאינסטינקטים שבבטן ואוטומטית קוראות לעזרה חיצונית בשעת הצורך. גם ללמוד מטעויות זה חלק מההפיכה לאמא טובה יותר. כשלון הורי נותן לאמהות מושג אמיתי לגבי מה שעובד ולא עובד".
גם המטפלת המשפחתית ומאמנת האמהות הידועה ביותר בהולנד, אולגה מקינג, מאמינה בכוחם של האינסטינקטים, אבל מזהירה לקחת אותם בערבון מוגבל. "האינסטינקטים לא תמיד יובילו אתכן לתוצאה הטובה ביותר", היא מזהירה. "יש אמהות שמיד מגיעות לתשובה הנכונה, לאחרות לוקח יותר ניסוי וטעייה. אצל חלק זה אפילו יהיה כרוך בסבל, אבל אמהות חייבות להביט עמוק לתוך עצמן ולהזכר בדרך שבה גידלו אותן כדי לבסס ידע הורי רחב. לרוב יש לנו די אינפורמציה בתוכנו, במה שלמדנו כשראינו את הורינו מגדלים אותנו. זה, בשילוב עם האינסטינקטים, מייצר התחלה טובה. חייבים לזכות שכל ילד הוא שונה ולכן גישה שקראנו יכולה להיות לא מתאימה לגמרי. אף ספר הורות לא יוכל לתת תשובה מושכלת לסיטואציה המיוחדת שלכם. אמא חייבת לסמוך על עצמה. בתור מומחית להורות אני אומרת חד משמעית שיא אפשר לסמוך תמיד על מומחי ההורות".
"היכולת להקשיב לאינסטיקטים היא יכולת שצריך להתאמן עליה", אומרת טליה דור, מאמנת לאמהות ונשים בשיטת ׳גילוי לב׳. ״לחלקנו זה בא יותר בקלות ולחלקנו פחות. חלקנו למדנו לפקפק באינטואיציה שלנו. זה בסדר אם אמא טרייה לא ישר מחוברת לאינסטינקטים האמהיים שלה. גם הם, כמו התינוק - ילכו ויתפתחו. אני לא נגד לקרוא ספרים על הורות, אני לא נגד טיפים או עצות. אבל אני בעד לזכור שרוב הפעמים, יש בתוכנו את התשובות. לפעמים, כשהתינוק בוכה ללא הפסקה ומחפשים באומללות פתרונות בכל מקום: קוראים על חלונות שינה, על קפיצות גדילה, על שיטות הרדמה, לפעמים כדאי לנסות פשוט לעצור, להתבונן עליו, להרגיש אותו ואולי, רק אולי, לזהות מה בדיוק הוא צריך. אם מזהים, זה רגע מופלא בזכות התובנה שאנחנו לא תלויות באף אחד ושיש בתוכנו את כל התשובות, מתי שנרצה. ואם לא מזהים? זה גם נפלא כי ככה מתקרבים עוד צעד להבנה. יש המון חשיבות ללטעות. ללזהות לא נכון. אין לימוד בלי טעויות וזה דבר שצריך לא רק שלא לפחד ממנו, אלא לעודד אותו".