"ילדים הם לא מניות"
צ'ואה תיארה בספרה, ובאינספור הראיונות שבאו אחריו, את חייה כאם לשתי בנות, הכוללים שעות יומיות של אימוני נגינה, הגבלות חמורות, איסור על חברים או פעילויות חברתיות, עונשים רבים ואפילו השפלות פומביות ברגע שהבנות לא עמדו בציפיותיה הגבוהות של אם הנמר. עם צאת הספר, גילתה סו ינג קים, פרופסור להתפתחות האדם ומדעי המשפחה , שלמעשה יש לה מידע בתחום הכי מדובר, כחלק ממחקר ארוך טווח שניהלה באוניברסיטת טקסס. קים עקבה במשך 8 שנים אחרי 444 משפחות אסיאתיות-אמריקניות, ובדקה את שיטות החינוך בהן הן נוקטות ואת השפעתן על הילדים, זאת מתוך נסיון להפריך את המיתוס העתיק על החינוך האמריקני הקשוח.
במסגרת המחקר ענו ילדים והורים על שאלון לגבי אופי ההורות בבית. מרבית ההורים נולדו בהונג קונג או דרום סין, והיו במקור בעלות ההכנסה נמוכה והשכלה חלקית. מרבית הילדים נולדו בארה"ב. את סגנון החינוך חילקה קים לארבע סגנונות: סמכותיים, טייגר, תומכים וזורמים, וקיוותה לבדוק פרדוקס אותו כינתה "פרדוקס ההישגיות/הסתגלות". לפי הפרדוקס, ככל שילד הצליח יותר במדדים חיצוניים, כך חש יותר מדוכא וקרוע מבפנים, אולם היא הופתעה לגלות שכלל לא קיים כזה פרדוקס.
"למרות שצ'ואה הציגה את בנותיה כסיפורי הצלחה של השיטה", אומרת קים, "הממצאים שלנו מצאו שהורות כזו משיגה את התוצאה ההפוכה בדיוק, והגרועה ביותר מארבע שיטות ההורות שנבחנו, גם מבחינת דיכאון אצל הילדים וגם מבחינת הישגים. אצל הורי הטייגר וההורים הסמכותים התוצאות די דומות. אצל ההורים התומכים אפשר לראות את התוצאות הכי טובות מבחינת מצב נפשי והישגים לימודיים, וההורים הרגועים והזורמים מעט אחריהם, כשילדיהם של הזורמים פחות הישגיים".
באתרי ההורות ברשת כבר הספיקו להכריז, בעקבות תוצאות המחקר, על 'מותה של הטייגר מאם'. "בישראל שיטות חינוך קשוחות כאלה אינן דבר נפוץ", אומרת הדר מירון, מדריכת הורים. "אנו פוגשים בהן מפעם לפעם בבתים מזרח אירופאיים, והן היו שגורות יותר, ועדיין זרות בנוף המקומי, בתקופת העלייה מרוסיה. בישראל ניתן לשייך את מרבית ההורים לזן ה'זורמים' והתומכים' כפי שכונו במחקר הזה, כשהבעיה היותר נוכחת פה היא הורים לא מעורבים. אפשר בהחלט לראות מקרים בהם ילד שהוריו מתייחסים רק להישגיו החיצוניים נובל מבפנים, ועלול לפתח קשיים רבים, דיכאון ומתח נפשי גבוה. טוב לגלות שהמדע אינו תומך בהתייחסות קשה כזו לילדים ולציפייה גבוה לייצרנות מצידם. ילדים אינם עסקים או מניות עסקים בהחזקת ההורים. מנסיוני, הם זקוקים לדברים שונים לגמרי כדי לגדול חזקים ובעלי אמונה ביכולותיהם: תמיכה, מעורבות, אהבה והרבה חום".\