>> לעמוד פייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
שישים שניות על חרדה ותגובות פיזיולוגית: כמו כל איבר אחר, המוח שלנו התפתח בתקופה מאוד שונה מזו שאנו חיים בה היום, והוא נאלץ להתמודד עם מציאות שבה הסכנה ארבה מאחורי כל שיח או פתח מערה. במהלך האבולוציה הזו, פיתחנו את היכולת לזהות סכנה מהר ככל האפשר ולהגיב אליה מיידית. כשהמוח שלנו מזהה מצב מסוכן (או מה שהוא חושב כמסוכן) הוא נכנס לעמדה של התגוננות ודריכות. מצב זה נקרא fight or flight, כי התגובה הטבעית לסכנה היא לברוח ממנה או להילחם בה. זה מתבטא בגוף בשלל דרכים: האישונים מתרחבים, הנשימה מהירה, השרירים נדרכים ויש לנו פרפרים בבטן (תחושה שנובעת ממשיכה של הדם ממרכז הגוף, ובעיקר מערכת העיכול, לטובת הגפיים – כדי שיהיה אפשר להתמודד עם הסכנה). זו תגובה טבעית וחשובה, אך בימינו היא מופיעה הרבה פעמים בתגובה לגירויים שמשדרים לנו סכנה גם אם אינם מסוכנים באמת. בימים כמו אלו, החרדה מציפה אותנו מכל עבר: לעתים מסיבה ממשית כמו אזעקת צבע אדום ולעתים מסיבה אחרת כמו צליל של אופנוע שחולף ברחוב.
עוד כתבות בערוץ בית ומשפחה:
- איך מסבירים לילדים על המצב הבטחוני?
- החופש הגדול: 10 טריקרים שיעסיקו את הילדים בבית
- "חשבתי שנכשלתי כשהיא בכתה כל הזמן, ואז גילינו את הסרטן"
איך אפשר להתמודד עם תחושות החרדה בימים אלו?
הדבר הראשון שכדאי לזכור הוא שתחושות הלחץ והחרדה הן נורמליות והישרדותיות, ולא צריך להרגיש לא בסדר עם הופעתן. יחד עם זאת, לעתים ובעיקר בתקופות כאלו, החרדה עלולה להפוך מאירוע נקודתי לתחושה מתמשכת ומציפה שמקשה עלינו להתרכז ולהתמודד עם היומיום. מי שסובל מחרדה שכזו באופן שממש מפריע לתפקודו יכול וכדאי שייעזר באנשי טיפול מקצועיים אך כאן אנסה לתת לכם מספר עצות להתמודדות היום יומית עם הלחץ.
מילה להורים שבינינו: אין ספק שהמצב הזה הופך למסובך כשאנחנו מול הילדים שלנו. הם לא תמיד מבינים מה קורה, אנחנו לא תמיד רוצים להסביר להם מה באמת קורה, ואנחנו מאוד מבולבלים ודואגים להם במיוחד עכשיו. אבל חשוב לזכור שהאופן שבו אתם מתמודדים משפיע מאוד על התגובות של הילדים. ככל שתפגינו גישה חיובית ורגועה יותר, כך גם ילדיכם. לכן, ממש כמו בסרטי ההדרכה במטוס, מומלץ שכהורים תוכלו להרגיע את עצמכם ואז יהיה לכם קל יותר לעזור לילד.
טכניקות הרפיה
המטרה של טכניקות הרפיה היא לתת למוח סימנים שאומרים לו שאפשר להירגע, שהכל בסדר. הרגיעה מתבטאת בשינוי בהרגשה הפיזית וגם בהרגשה הנפשית.
הדבר הראשון הוא שאפשר וכדאי לעשות הוא לנשום. במצב של מתח, אנחנו נושמים נשימות שטוחות ומהירות. במצב של לחץ נסו לעצור לרגע (אחרי שהגעתם למרחב המוגן, כמובן) וקחו נשימה עמוקה. שחררו את האוויר לאט וחזרו על כך מספר פעמים.
עצות נוספות בנוגע לילדים:
שיתוף רגשות: ילדים לא תמיד יודעים להסביר מה הם מרגישים או לתת רגש לשם. הם גם עשויים להרגיש לפעמים שאסור לבטא רגשות כמו פחד, מצוקה או דאגה. חשוב מאוד לאפשר לילד לבטא את רגשותיו ולתת להם לגיטימציה. שימו לב למה שהוא חווה ונסו לעזור לו לזהות מה הוא מרגיש. אפשר לומר לילד "אולי אתה פוחד" או "את דואגת עכשיו ממה שיקרה" ולהעביר את המסר שזה בסדר, שמותר להרגיש ככה. במקביל, כמובן, יש לומר שזה בסדר, ואתם כאן כדי לשמור ולדאוג לילדים, ולנסות להחזיר כמה שיותר בטחון.
שגרה זה לא דבר רע: ככל האפשר, נסו לחזור עם הילדים לשגרה המוכרת והבטוחה שלהם. שמרו על זמני הארוחות והשינה. השתדלו לקיים – ככל האפשר ובהתאם להוראות הרשויות – את הפעילויות הקבועות בחייהם.
בהצלחה, ובתקווה שכל זה ייגמר בקרוב.