בחדר החשוך מעל אולם הקולנוע היחיד בדימונה, ניקו ציבילבסקי מכין את המקרן הישן לפני שהסרט מתחיל. ניקו הוא אחד משבעה בני נוער בגיל 16 שהחליטו להחיות מחדש את בית הקולנוע בעיר. הקולנוע הוקם בשנות החמישים, ולמרות פתיחות מחודשות מדי כמה שנים, לא הצליח למשוך את תושבי האזור. כעת, נראה שהנערים מצליחים להחזיר עטרה ליושנה.
20 שקלים לכרטיס, 5 שקלים לפופקורן
הם באים לכאן כל יום אחרי הלימודים ועובדים. הכל, כמובן, בהתנדבות. אריאל אחראי על פרסום הסרטים בפייסבוק, הדר על הפוסטרים, דורון על ההפצה. אפילו התושבים בעיר כבר הדביקו להם כינוי משלהם "עכברי סינמטק".
"זה בגלל שאנחנו תמיד שורצים פה", אומר ניקו. "אנחנו תמיד פה, גם כשאין הקרנות וגם כשאין מה לעשות".
אל הקולנוע באים לא רק מדימונה, אלא גם מערד, ירוחם והאזור. 20 שקלים לכרטיס, 5 שקלים לפופקורן ואתם מסודרים. "זאת הפעם הראשונה שאני נכנסת לכאן וזה ממש מדהים", אומרת אם שהביאה את ילדיה לצפות בסרט.
"לפני שאנחנו נכנסנו לסינמטק הוא היה ממש שונה ומעט מאוד אנשים הגיעו לכאן", אומרת הדר בן שבת, מתנדבת בסינמטק. "ועכשיו, כשאני רואה שיותר ויותר אנשים באים לראות סרטים, זה סמל גאווה לעיר ולנו".
אבל למרות ההצלחה יש מה שמאיים על המשך קיום הקולנוע. "אנחנו משתמשים במקרן של 35 מילימטר", אומר עודד הרוש, מנהל הסינמטק. "זה מקרן שכבר לא מייצרים עבורו סרטים. אנחנו חייבים בהקדם לרכוש או להשיג מקרן דיגיטלי. זאת האפשרות של סינמטק דימונה להישאר רלוונטי, אחרת אנחנו גם ניסגר".
יש לקוות שהיוזמה המבורכת של בני הנוער בעיר תזכה לסיוע, והקולנוע בדימונה לא ייסגר שוב בקרוב.
