מרבית האמהות מחכות בכליון עיניים עד לרגע שילדן היקר יידע כבר לשלוט היטב במוטוריקה העדינה, ולשרבט דיוקן שלהן מכל הלב בצבע פנדה שלוף. אך כפי שיגלו אמהות רבות, הדיוקן שיעניק להן לבסוף הקטנצ'יק בעיניים בורקות, אותו אחד שמביט בהן בהערצה כאילו היו שילוב של בר רפאלי וסופרוומן, עשוי להיות אחד הדברים היותר מזעזעים שיראו בחייהן. הרבה פעמים, אמא נראית בציור של הזאטוט כמו מפלצת, והיא מהר מאוד תבין את המשפט: הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות.
ג'יל שמוקלר, האם-בלוגרית המצליחה ביותר בארה"ב, בעלת הבלוג 'אמא מפחידה' שחלקים ממנו אוגדו גם לספר שהיה לרב מכר, חוותה בעצמה מפולת מהסוג הזה. בעקבות החוויה המפוקפקת, היא קראה למשתמשות הפייסבוק בעמוד שלה לשלוח לה ציורים מהסוג הזה, אותם הפכה אותם לגלריה מצחיקה וגדלה תמידית, ומנחמת. כי צרת רבים, חצי נחמה.
"לא כל אמא עם שיניים חשופות היא תוקפנית"
התוצאות יכולות להביא לפרצי צחוק פרועים עד כדי כאב בטן, ומיליון וחצי הקוראות החודשיות של האתר שלה לא מפסיקות לשלוח עוד ועוד דוגמאות מביכות ביותר, כמו האם שבנה צייר אותה כבעלת תשעה שדיים, האם שצויירה כשהיא מקיאה בשירותים, והאם שפרצופה עוטר בהמוני פצעונים. "עד שאמהות לא מתנסות בתחושה של לחלוק את הדברים היותר מביכים באמהות עם אחרות, אין להן מושג כמה זה משחרר", אומרת שמוקלר. "צריך לדעת לקחת את הטוב עם הרע, ותמיד לשמור על חוש הומור בריא".
"לא כל דבר צריך לקחת ללב", אומרת טלי ירדני, בעלת מכון לגרפולוגיה ומרצה בנושא פענוח ציורי ילדים. "יכול להיות שילד יצייר, למשל, אם שמנה וגדולה, אבל זה רק מתוך משמעות האם בבית ובעיניו. זה לא ייצוג פיזי. הילד תופס את המשפחה בדרך שבה הוא חווה אותה, ולא מבחינה חיצונית. אמא שמדברת הרבה, למשל, ומאוד נוכחת, יכולה להיות מצויירת כחושפת שיניים. זה לא אומר שהיא תוקפנית. אם נולד תינוק במשפחה, פעמים רבות יציירו הילדים את האם דומה לתינוקת. ראש גדול מביע אינטלקט חזק וחוכמה שנתפסת אצל הילד, ולא חוסר פרופורציות. כמובן שיש לקחת הכל בערבון מוגבל, והציורים יכולים להעיד גם על מצוקות, אבל על מנת לבחון נושא כזה יש לקרוא בלפחות 25 ציורים".