הילדים של היום הם הדור הראשון שגדל לתוך טכנולוגיה מפותחת, אינטרנט ומסכים בכל פינה. הם אשפים על המקלדת, שולטים באייפד וזריזים בקנדי קראש. אבל בעולם האמיתי הם זריזים הרבה פחות, מאחר שהם מבלים זמן מועט בהרבה מהדורות שלפניהם בחקירת הסביבה. דוקומנטריסט בריטי שהוא גם אב לשניים, שנבהל כשבתו חשפה בפניו עד כמה היא אוהבת את הטלוויזיה שלה, יצא במסע לשכנע את הילדים לצאת שוב אל הטבע. כמו כל דבר היום, הוא החליט להתייחס אל הטבע כאל מוצר ולנסות למכור אותו לילדים. התוצאה מעניינת ומעוררת מחשבה.
"זאת לא הילדות שהיתה לי"
כאשר אייבי, בתו בת השש של הקולנוען דיוויד בונד, אמרה לו שהיא אוהבת את הטלוויזיה "במאה מיליארד אחוז", ושהיא אוהבת לשבת מולה כל היום כי זה כל כך מרגיע, בונד הרגיש אכזבה עמוקה. "אני מעביר את רוב זמני מול המחשב, מביט בטלפון, אני לא מאשים את ילדיי שנוהגים באותו האופן", הוא מסביר. "אבל זה כה רחוק מהילדות שהיתה לי. כשאני גדלתי היתה לנו טלוויזיה והיה מחשב, אבל שיחקתי בחוץ הרבה יותר מכפי שאייבי ואלבי בן הארבע משחקים. ברגע שהייתי מגיע הביתה מהלימודים הייתי זורק את התיק ורץ לשחק. הילדים שלי לא עשו את זה ויצאתי לברר למה".
תוצאת הבירור הזה היא הסרט התיעודי "פרוייקט משהו פראי" ובו מנסה בונד לגרום לילדים ומבוגרים לשנות את ההתנהגות, ולהחליף אפילו חצי שעת זמן מסך ב"זמן פראי", כך הוא מכנה זאת. "הסרט הוא סיפור אישי", אומר בונד. "חיברנו בחלק מהזמן מצלמה לראשה של בתי כדי לראות איך היא מעבירה את יומה. שליש מהזמן היה מול מסכים. רק ארבעה אחוזים מהזמן בילתה בחוץ, שזה בערך כמו הזמן שבילתה בשירותים. אני מודאג עמוקות מכמה שהדור הזה מנותק מהטבע, ושלא יהיה להם אכפת מהסביבה ומשימורה".
במסגרת הסרט הוקם ארגון וקמפיין בשם "וויילד נטוורק", תחתיו איחדו כוחות למעלה מ-750 ארגונים מתחומי ההורות, הסביבה והחינוך, על מנת להעלות את האג'נדה לסדר היום ולשנות את סדרי העדיפויות. "הילדים זקוקים לטבע והטבע זקוק לילדים", אומר יו"ר הארגון, אנדי סימפסון. "אם הילדים לא יחוו את הטבע, הם לא יעשו דבר על מנת לדאוג לו ולהעריך אותו".
בונד בחר להוביל את ילדיו אל הטבע דרך דוגמה אישית. "אני מאמין שילדים מביטים בהורים והולכים בדרכם. לקחתי אותם לשחק בחוץ. לחקור גינות ופארקים, לרוץ, לחפור, להתחבא. אין כמו החוויות האלה. אייבי ואלבי למדו לראות את הסביבה. הם אוהבים להביט בציפורים, לזהות את שמותיהן, וחוץ מהחיבור לטבע נוצר גם חיבור חזק יותר ביניהם ואיתנו המבוגרים. רוב זכרונות הילדות הכי טובים שלי הם מבילויים עם אחרים בחוץ. אין פה אג'נדה אנטי-טכנולוגית, אלא קריאה לעזור לילדים לגדול במקום הכי נפלא שיש – הטבע".
הסרט נראה חשוב במיוחד לאחר שצופים בפרסומת החדשה של רשת הצעצועים טויז אר אס, שמשודרת בימי טרום חג המולד הללו בארה"ב ומקבלת לא מעט ביקורת וזעזוע מהורים. בפרסומת רואים כיתת ילדים עולה על אוטובוס שיוצא לטיול בטבע. המדריך מתחיל להסביר לילדים על עלים שונים, והילדים נראים משועממים עד סובלים. באותו רגע מוריד המדריך את הבגד העליון וחושף מדים של מוכר ברשת הצעצועים הידועה. הוא מבשר להם שבמקום לנסוע ליער המשמים, הם הולכים לטיול בחנות צעצועים. כל הילדים נעורים בבת אחת מהתרדמת וצורחים באושר. "אף אחד לא מעוניין לקחת לילדים המתוקים האלה את הצעצועים שקיבלו במתנה", כותבת לינדסי אברהמס מאתר סאלון. "אבל האם זה הגיוני שהגורל האכזר שממנו ניצלו ברגע האחרון היה יום של בילוי בטבע?".