"המראה מכוונת על הילדים"
המחקר שנערך באוסטרליה ובריטניה מצא שילדים היושבים במושב האחורי ודורשים את תשומת לבו של הנהג הם פי 12 יותר מסיחי דעת ומסוכנים מאשר הטלפון הסלולרי, לדוגמא. על פי תוצאות המחקר, ב-16 דקות נהיגה של הורה עם ילדים מאחור, יסתובב הנהג, או יוריד עיניו מהכביש ללא פחות מ-3 דקות ו-22 שניות. כמעט רבע מזמן הנהיגה. תינוקות הם גורם מסכן ודורש תשומת לב במיוחד, ונמצאו כמסכנים את הנהג פי שמונה מנוסע מבוגר.
המחקר, שפורסם בכתב העת לרפואה בריטית ניתח נתונים שנאספו על ידי הרשויות בדרום וויילס שבבריטניה ובדרום אוסטרליה בין השנים 2008-2011, ואת עדויותיהם של 1,200 נהגים. הילדים נמצאו יותר מסיחי דעת ממסרונים, מוזיקה רועשת, דיבור בטלפון, אכילה ועוד, והחוקרים מציעים לקחת נתון זה בחשבון, בעיקר מאחר שההערכה היא שכיום, בעידן המולטי-טאסקינג, כ-80 אחוזים מהתאונות בכביש הן תוצאה ישירה של נהיגה לא מרוכזת והסחות דעת. הנהגים נדרשים להפריד בין ילדים רבים, ולהרגיע תינוקות ופעוטות, ואחראיים ל-12 אחוזים מכלל הסחות הדעת. על פי המחקר, הילדים מסיחים את דעתם של הגברים יותר מאת של הנשים, מאחר שלוקח להם יותר זמן להגיב ולענות על צרכיהם.
אם אמריקנית אחת, שהיא גם כתבת התכנית 'נייטליין' של רשת הטלוויזיה abc לקחה את המחקר הזה, וגם את בניה התאומים, לסיבוב נסיון, וגילתה שהוא ללא ספק תואם את המציאות. "אני מחשיבה את עצמי לנהגת זהירה, ולא היה לי מושג שאני חושפת את ילדיי לסכנה כזו", אומרת פאולה פאריס, שחיברה צמד מצלמות לאוטו שלה על מנת לתעד בוקר שבת טיפוסי ולאחר מכן לנתח את הצילומים. "המצלמה תפסה שבזמן מסויים נסעתי מעל למהירות המותרת, והורדתי את עיניי מהכביש על מנת להביט בילדיי למשך ארבע שניות. ברגע אחר דעתי היתה מוסחת מכך שהילדים הגישו לי עטיפות חטיפים ריקות, וברגע אחר חיפשתי את הטלפון הסלולרי שלי במשך שש שניות רצופות בהן לא הבטתי בדרך. עוד פעולות שעסקתי בהן בזמן שהייתי אמורה לנהוג: סידור מכשיר הדיוידי שלהם, הפרדה ביניהם והצצה שוב ושוב במראה. כמנו כן, המראה, שאמורה לשרת אותי בנהיגה, מכוונת על ילדיי".
כרגע אין הוראות בטיחות רשמיות לגבי התנהלות עם ילדים ברכב, אך צ'רלי קלאוור, מומחה להסחות נהיגה מהמכון לרכב באוניברסטת וירג'יניה לטכנולוגיה, טוען שיש ליצור רשימת כללים והתנהלות ברכב המשפחתי, ולעמוד באותם כללים. "קודם כל כדאי שכולם יידעו מהם חוקי הרכב, ושהילדים ידעו למה מצופה מהם. למשל, במידה ונופל לילד משהו על הרצפה, עליו לדעת שאין לו לצפות שהנהג ירים לו את החפץ שנפל. כמובן שחובת העמידה בכללים אלה היא קודם כל של ההורה הנוהג. אנו ממליצים להפעיל בטלפון הסלולרי אפליקציות כמו 'זום סייפר', המזהות את הנסיעה ושולחות למתקשרים והמסמסים הודעות שבעל הטלפון בנסיעה ואינו יכול לענות. המחקרים מוצאים שכל הודעת טקסט שנכתבת מורידה את עיני הנהג מהדרך ל-9 שניות שלמות. כדאי להאכיל את הילדים לפני שנכנסים לרכב, ואם אי אפשר, להכין להם שקית פשוטה לתפעול של דברים שיוכלו להסתדר איתם בעצמם. אם באמת חייבים להרים משהו שנפל על הרצפה, או להפריד בין ילדים, או להתייחס לכל מקרה שאינו סובל דיחוי, ראשית כל יש לעצור בצד הדרך".