לסנדוויץ' שלי קראתי רביד. לא על שם רביד הזהב המוזכר בבראשית ולא על שם קיבוץ רביד, אלא על שמו של ילד שלמד עם אחותי בבית הספר היסודי. הוא היה ילד בובה - קטנצ'יק ורזה עם עיני דבש ותלתלים בלונדיניים. בהפסקה הייתי בולשת אחריו ומדמיינת איך הוא מרכיב אותי על האופניים המצ'וקמקים שהיו לו. כיום, בכל פעם שאני מספרת לרביד שלי את הסיפור שמאחורי בחירת שמו, אישוניו מתרחבים בהנאה והוא מבקש לשמוע עוד ועוד על אותה אהבת ילדות ששמו נקשר אליה.
לכל סיבה יש שם
"שם הוא למעשה זהות. כהורים, אנו בוחרים להעניק לילדינו שמות מתוך שיקולי טעם, אופנות מתחלפות, משמעות תנ"כית או רצון להנציח את היקרים לנו, ולא פעם יש מאחוריו סיפור", מסביר מאיר נדב, מנהל השירות הפסיכולוגי במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע וממחברי הספר 'העצמי במראה השם' (סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד). "ללא קשר לסיבת הבחירה, על הצאצא לחיות בשלום עם אותה זהות, אולם לא תמיד זה קורה. לעיתים הילד אינו מיודד עם שמו, ובמקרים קיצוניים הוא מבקש להחליפו".
יש כמובן סיבות רבות לכך שילדים לא אוהבים את שמם. ד"ר עדנה כצנלסון, פסיכולוגית קלינית, מפרטת:
1. שמות גלותיים: ילדים עם שמות לא ישראליים המבטאים חוסר שייכות למקום בדרך כלל חשים ששמם בעייתי. "הילד רוצה להיות 'אחד מהחבר'ה", היא מציינת, "אך השם הגלותי מעיד על נבדלותו ומהווה עבורו מכשול חברתי".
2. תכונה הפוכה: לעיתים הילד חש שהוריו עשו לו עוול בבחירת השם, מכיוון ששמו מצביע על תכונה הפוכה להופעתו החיצונית, כמו ילד נמוך הנושא את השם ארז, או ילדה לא יפה בשם חן.
3. הצקות: הרצון להחלפת השם יכול גם לנבוע מהצקות חוזרות ונשנות של הילדים, כמו הדבקת חרוז לא מחמיא.
4. מודל לחיקוי: לעיתים הרצון להחליף את השם נובע מהצורך של הילד להידמות לגיבור המוערץ עליו. "יש ילדים שמזוהים מאוד עם הדמות המוערצת עליהם עד שהם מבקשים לאמץ את שמה, מתוך מחשבה שאולי כך ידבק בהם אבק הכוכבים".
5. מרד בהורים: במקרים קיצוניים יותר, ההתרסה של הילד כלפי שמו מבטאת מערכת יחסים בעייתית בבית. "מתן שם לילד הוא אקט פטרנליסטי. אין כאן שוויון ולא דמוקרטיה. ילד המצוי במערכת יחסים קשה עם הוריו יכול להחליט שהוא מפקיע מהם את בחירתם הסמכותית לקרוא לו בשמו כאקט של 'הענשה' נגד ההורים והחלטותיהם".
6. משנה מזל: ד"ר כצנלסון סבורה כי גם ילד בעל דימוי עצמי נמוך יכול לבקש להחליף את שמו מתוך אמונה כי שינוי השם ישפר את תדמיתו. "לילדים יש צורך עז בהשתייכות חברתית, ולעיתים ילד שאינו מוקף בחברים מבקש להחליף את שמו לשם של ילד מקובל מהכיתה או מהשכונה, מתוך מחשבה שעם שינוי השם יהיו לו כישורים חברתיים זהים".
טוב שם משמן טוב
"נכון שלהורים יש זכות מלאה לבחור שם מקורי ומעניין", אומר נדב. "אולם עליהם לזכור שאם הילד סובל מהשם, יש לשפר את הרגשתו. בהקשר זה, חשוב לזכור כי השפעת השם על הילד תלויה גם ביחס של נותני השם, וכשהסביבה הקרובה מתייחסת אל השם ואל הילד באופן חיובי - פוחת חוסר ההשלמה עם השם".
נדב מציע ליזום שיחה עם הילד על מקור שמו ועל החוויה הקשורה בבחירת השם. באותה שיחה, חשוב שההורים יספרו על המשמעות החיובית של השם, על השמות שבהם התחבטו ועל הסיבה לבחירה בשם הספציפי שלו. אם שיחה זו עדיין לא מביאה להשלמה עם השם, אפשר לציין בפני הילד שהוא יכול לשנות את שמו כשיגיע לגיל 18, ועד אז אפשר לחשוב ביחד על שם חיבה ולפעול להטמעתו בקרב הסביבה.
ד"ר כצנלסון מוסיפה כי במקרה שמדובר בשם גלותי שנחשב ליוצא דופן בהיבט החברתי, רצוי שההורים יעניקו לילד שם נוסף, ישראלי. כאשר הילד מבקש לשנות את שמו מתוך הזדהות יתר עם גיבור שהוא מעריץ, היא סבורה כי ההורים צריכים להסביר לילד שמשאלה זו קיצונית למדי. הם יכולים להציע לילד ללכת להופעה של אותו זמר או לקנות דיסק שלו, אבל עליהם להבהיר לו כי החלפת השם אינה באה בחשבון. אם הרצון להחלפת השם נובע מהצקות של חבריו לכיתה, ההורים צריכים לספק לילד כלים להתמודד עם ההצקות.
"אם הכינוי 'יובל המבולבל' פוגע בילד, ההורים צריכים ללמד אותו להתעלם ולהסביר לו כי תגובה מתעלמת מצידו תגרום לכך שהילדים יפסיקו להציק לו", מדגימה ד"ר כצנלסון. דרך נוספת היא ללמד את הילד לומר למציקים: "יובל המבולבל הוא מישהו אחר, וגם אני יכול לקרוא לך ירון המבולבל". כדאי במקביל לפנות למורה כדי לברר מדוע מציקים לילד, האם רק בשל שמו או שקיימות סיבות נוספות.
הילד רוצה שינוי
ילדים יכולים לעיתים לשתף את ההורים בחוסר שביעות רצונם משמם. "אם סוגיה זו עולה לעיתים רחוקות, אין צורך להילחץ", מסביר נדב, "אך במקרה שחל שינוי התנהגותי: הילד מצוברח בגלל השם, מסרב ללכת לבית הספר ומנמק זאת בכך שחבריו לכיתה לועגים לו בשל שמו, או מבקש מהוריו כל הזמן להחליף את שמו - יש לבדוק את העניין לעומק".
גם ד"ר כצנלסון מסכימה כי לעיתים חוסר השלמה עם השם הוא סימפטום של בעיה קשה יותר של דימוי עצמי נמוך או בעיות חברתיות אחרות. "אם הילד שואל ללא הרף את הוריו מדוע בחרו לו שם שאינו מוצא חן בעיניו, ממציא לעצמו שמות אחרים או מציג אמירות קיצוניות של קשירת החלפת השם בשינוי גורלו - יש להתייחס ברצינות לבעייתיות הכרוכה בשם. אם לחוסר שביעות הרצון מהשם מצטרפות גם בעיות חברתיות, דימוי עצמי נמוך ומערכת יחסים טעונה עם ההורים, יש לערוך ברור יסודי בליווי איש מקצוע".
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, ספטמבר 2010.