רגישות בקרב ילדים היא תכונה טבעית. הם קטנים ותמימים, וכל ריגוש חדש משפיע עליהם עמוקות. אבל לפעמים, הם עשויים להיות רגישים מדי. מה זה בדיוק אומר? התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי גם במישור הפיזי וגם במישור הנפשי, או רק באחד מהם. מבחינה פיזית הם עלולים להיות רגישים מאוד לרעש ולסרב ללבוש בגדים מבדים מסויימים, למשל. מבחינה נפשית, הם עשויים להירתע מאוד מהפתעות, ויתקשו להירדם לאחר יום מלא התרגשות. איך תדעו בדיוק אם גם ילדכם רגיש יתר על המידה או שמדובר בסף התרגשות נורמלי?
להתמודד עם גירויים והצפות
תופעה של רגישות יתר קיימת אצל 15-20 אחוז מהילדים, ומדובר בתכונה שנולדים איתה. היא גנטית ועוברת בתורשה, ולרוב במשפחתו של הילד יימצא לפחות בן משפחה קרוב נוסף בעל תכונה זו. ילדים רגישים מאוד נוטים לשקוע בהרהורים עמוקים, רגישים לדקויות ומעל לכל מוצפים בקלות. מצד שני, הודות לתכונות אלו הם התברכו באינטליגנציה גבוהה מאוד, מצפוניות גבוהה ויצירתיות.
ד"ר איליין ארון, פסיכולוגית קלינית אמריקנית ובנאדם רגיש מאוד בעצמה, ניסתה לתת מענה להורים שחוששים שמשהו שונה בילד שלהם, אבל לא מצליחים להבין מהו בדיוק הדבר. אגב, לא קשה להבין את הבלבול משום שהסימפטומים של התופעה דומים מאוד לאלו של הפרעות קשב וריכוז, וגם תסמונת אספרגר יכולה להילקח בחשבון בעת בדיקת הילד. אז איך מתחילים לזהות? תחילה מנסים להשיב על 23 שאלות פשוטות שמופיעות בספרה של ד"ר ארון, "ילד רגיש מאוד" (בהוצאת פוקוס), בתשובות של כן ולא:
האם הילד שלכם:
1. נבהל בקלות.
2. מתלונן על בגדים מגרדים, תפרים בגרביים, תוויות שמציקות לעורו.
3. לא אוהב הפתעות.
4. לומד טוב כשמתקנים אותו בעדינות, אבל לא בעזרת עונשים כבדים.
5. נדמה שהוא קורא את מחשבותיכם.
6.משתמש במילים גבוהות לגילו.
7. מבחין בשינוי בניחוח העדין ביותר.
8. יש לו חוש הומור מתוחכם.
9. מאוד אינטואיטיבי.
10. מתקשה להירדם לאחר יום מלא התרגשות.
11. קשה לו עם שינויים גדולים.
12. מחליף בגדים אם הם נרטבו או התמלאו בחול.
13. שואל הרבה שאלות.
14. פרפקציוניסט.
15. מבחין במצוקות האחר.
16. מעדיף משחקים ופעילויות שקטות.
17. שואל שאלות עמוקות ומעוררות מחשבה.
18. רגיש מאוד לכאב.
19. מוטרד במקומות רועשים וסואנים.
20. מבחין בדקויות (דברים שזזים,שינוי מראה וכו').
21. משתהה לחשוב לפני שמטפס לגובה.
22. מתפקד הכי טוב כשאין זרים נוכחים בסביבה.
23. מרגיש דברים לעומק.
לפי ד"ר ארון, אם עניתם בכן על 13 מהשאלות או שאתם מזהים תופעה אחת או שתיים באופן דומיננטי מאוד, מומלץ שתשקלו את האפשרות לקחת את הילד לאבחון לזיהוי התופעה. החדשות הטובות הן, שכאשר מגדלים ילד רגיש מאוד בהבנה ובאמפטיה, הוא יוכל להתפתח למבוגר מאושר ובריא, שיידע לנצל את התכונה הזאת לכיוונים חיוביים שיעזרו לו להצליח בחיים. אך הדרך אל האושר עוברת בטיפול.
יפה בן זאב, מטפלת ויועצת לאנשים וילדים בעלי רגישות גבוהה, מתארת את שיטת הטיפול. "קודם כל, הורה שהילד שלו רגיש מאוד מבחין בזה החל מיום היוולדו. הוא אמנם לא יכול אולי לשים את האצבע ולקרוא לתופעה בשם, אבל הוא יודע שמשהו קורה, וכשאנחנו יושבים בפגישה הראשונה וההורים מתארים לי איך נראתה הילדות של אותו ילד הם לרוב מספרים על ילד שבכה וצרח הרבה, התקשה בגן וכדומה. המודעות לתופעת הילדים הרגישים מאוד חשובה, כי לרוב, גם גורמי הטיפול לא יודעים להפנות את ההורים לבדוק את הנושא.
"ההורים מתקשים לקבל את השונה ורוצים שהילד שלהם יהיה כמו כולם, אבל ברגע שהם קוראים על התופעה במקורות שאני מפנה אותם אליהם, הם מבינים שזו תכונה שלא הולכת להיעלם ועליהם לקבל אותה. מצד שני, יש גם המון הקלה כי סוף סוף הם מבינים יותר מה עובר על הילד. בלי תמיכה מהבית התהליך יתפספס, ולכן שיתוף הפעולה של ההורים והילד הוא קריטי להצלחה. אני בודקת בפגישה את המוטיבציה גם של הילד וגם של ההורים".
מאיזה גיל אפשר להתחיל לטפל?
"אפשר להתחיל לטפל כבר בגילאי 5-6, ועדיף להגיע מוקדם כי אני פוגשת מבוגרים שהם רגישים מאוד ושלא טופלו כאשר היו ילדים והמצב שלהם קשה בתחומים רבים כמו תעסוקה, מערכות יחסים זוגיות וכדומה. ההורים, שמבינים שהילד שלהם מיוחד ומכילים אותו, מסייעים לו להיות מבוגר מוצלח באמצעות הכלים שהם והילד מקבלים".
כמה זמן נמשך הטיפול?
"הכל תלוי בילד ובקצב שלו. יש ילד שניתן לראות אצלו תוצאות כבר לאחר מפגשים בודדים, ואל ילד אחר זה יקח מספר חודשים. כל התהליך הוא מאוד ממוקד - אני מאבחנת ומבררת מה הבעיה, בודקת מה הילד מצפה שישתנה (לדוגמא, הוא רוצה להפסיק לפחד לישון בחדר שלו לבד), ומתחילים לעבוד.
"כשמבינים את הפוטנציאל של טיפול בילד רגיש, אפשר להשיג תוצאות מדהימות. מדובר בילדים שהם כמעט תמיד אינטילגנטים מאוד, וצריך לעזור להם בעיקר בביטחון העצמי ובהתגברות על ההצפה שהוא חווה. שאר האנשים בעולם קולטים המון גירויים ביומיום שלהם, אבל יש להם מסננת שמאפשרת להם לא להיות מוצפים מכך. ילד שנמצא בהצפה מרגיש אובדן שליטה, מגיב בהתפרצות, חוסר שקט, עוררות יתר ומנסה להתגבר עליהם תוך כדי המסרים השליליים שהוא מקבל עליהם מהחברה. העזרה שהוא מקבל מסייעת לו לחיות בשלום עם עצמו ולהרגיע את עצמו באמצעות הטכניקות השונות".