הפרעת קשב וריכוז של ילד ודאי אינה הבשורה הגרועה ביותר שיכול הורה לקבל, ודאי לא בעידן של מודעות יתרה לתופעה, שהיקפה רחב במיוחד (3%-10% מהאוכלוסייה, על-פי ההערכות המקובלות). אולם הורים רבים אינם מתארים לעצמם במה כרוכה התמודדות עמה, ומוצאים עצמם חסרי אונים לנוכח שיטות טיפול, עזרים ומוצרים, המוצעים להם מכל עבר וגובים לצד המחיר הנפשי גם מחיר כלכלי כבד.
"הפרעת קשב היא בעיה רפואית לכל דבר ועניין", אומרת איריס מנור, פסיכיאטרית מומחית ומנהלת המרכז לקשב בשירותי בריאות כללית. היא פוגעת בכל תחומי החיים - ויסות שינה, מצבי רוח, למידה ועוד. הטיפול לפני הכול צריך להיות תרופתי כי מדובר בבעיה פיזית. מעבר לזה, כשפונים לטיפולים נוספים, יש שני חוקי ברזל: בטיחות ויעילות. כל חומר בטוח ויעיל - לגיטימי".
הטיפול המקובל כיום הפרעת קשב וריכוז כולל שילוב על-פי הצורך של טיפול חינוכי (דידקטי), רגשי (פסיכולוגי) ותרופתי (סביבו קיים ויכוח תמידי, לצד גיבוי של המערכת הרפואית).
חגי שור, רוקח מומחה לקשב וריכוז ובעל בית המרקחת "שור טבצ'ניק", מסביר: "בעוד שהריטלין ממומן על-ידי הקופה (רק עבור מי שאובחן עד גיל 18), ומחירו כ-15 שקלים לקופסה ועד 60 בחודש בהתאם למינון, קיימות תרופות שפועלות לטווח רחוק יותר - כמו ריטלין LA (היעילה ל-8 שעות) וקונצרטה. אלה יקרות יותר, מחירן נע בין 150 ל-300 שקל לחפיסת ריטלין LA ועד 400 שקל לחפיסת קונצרטה - והשתתפות הקופה יורדת ל-50% בביטוח המשלים. עם זאת בחירת התרופה היא כורח, בהתאם לתופעות הלוואי, ולא לפי המחיר או משך הזמן הנוח לשימוש".
במקביל, קיימות לדברי שור תרופות המיובאות באופן פרטי - באישור ופיקוח משרד הבריאות. מגוון התרופות רחב ומחירן נע מ-300 ל-1,300 שקל, בהתאם לסוג ולמינון הנדרש, מבלי שיהיו מוכרות בקופות-חולים. עם זאת במסגרת ביטוחי בריאות פרטיים, לעתים ניתן לקבל עבורן מימון.
על הרובד הזה צצות כל העת הצעות נוספות להורים המבולבלים: "הרפואה האלטרנטיבית מציעה למעשה ניסוי וטעייה", אומרת ל', אם למודת ניסיון לבן 16. "ביופידבק, נוירופידבק, דיקור, שיאצו, הומיאופתיה - כל ילד ומה שמתאים לו. ניסינו לא מעט טיפולים אלטרנטיביים וכלום לא עבד. את כל פעם מתמלאת תקווה ומנסה משהו חדש; בסופו של דבר, אנחנו מוציאים בין 1,000 ל-1,500 שקל בחודש רק על זה".
ל' מזכירה כי כבר בשלב האבחון משלמים ההורים אלפי שקלים על אבחון פסיכודידקטי, שאינו ממומן על-ידי קופות-החולים, וכ-1,000 שקל על אבחון ממוחשב (TOVA): "גם מחירן של תרופות "קונבנציונליות" נע, בהתאם לסוג התרופה, מכ-100 שקל בחודש עבור ריטלין, ל-400 שקל בחודש".
"כואב לי על ההורים שניסו אינספור שיטות, השקיעו לא מעט כסף והלכו לאיבוד", אומרת ד"ר מלי דנינו, מנכ"לית אגודת ניצן לקידום ילדים, מתבגרים ובוגרים לקויי למידה. "אנחנו לא פוסלים אף טיפול, אך מה שלא מתבסס על מחקר אי אפשר לדעת מה באמת היעילות שלו. לכן אנחנו בניצן עובדים עם שיטות מבוססות מחקרית".
עד כמה סובל היום השוק מגימיקים ומניפולציות?
"לרוב לא מדובר במניפולציה, אלא בכוונות טובות: מה שעוזר לאדם מסוים גורם לו לפתח משהו סביב התחום הזה. עם זאת, צריך לזכור שזה לא בהכרח יעזור גם לילד שלי". * כמה מוציאים היום הורים על טיפול בילד הלוקה בהפרעת קשב?
"תלוי בקשיים, ביכולת ובהכנסה של ההורים, וגם לא מעט במערכת המצויה בקהילה. יש רשויות שלקחו על עצמן השקעה בנושא ועושות הרבה עבודה בבית הספר, ומציעות זמינות גבוהה יותר של שירותי סיוע".
נוירו-פידבק (אימון ממוחשב)
מהות: תהליך אימון של המוח לעבוד טוב יותר באזורים בהם הוא לא עובד טוב מספיק, באמצעות חיבור לחיישנים שממפים את הפעילות המוחית ומתגמלים אותו בהתאם.
יעילות: לדברי ד"ר מנור, "קיים דיון מאוד רציני סביב השיטה. היעילות קיימת, אבל כתוספת לטיפול תרופתי. הרבה מקומות בארץ הפכו את העניין ל'מסחרה' וכדאי לוודא שמי שיערוך את הטיפול יהיה רופא מבין עניין".
עלות: 200-250 שקל לטיפול. סדרת טיפולים יכולה לנוע מ-15 טיפולים, ועד פעמיים בשבוע למשך חצי שנה.
תוספי תזונה והומיאופתיה
מהות: מדפי הפארם וחנויות הטבע עמוסים תוספי תזונה המבטיחים הקלה על תופעות נלוות והגברת קשב וריכוז - מאומגה 3 ועד מיצוי פטריות כזה או אחר.
עלות: מחירי תוספי תזונה הניטלים באופן קבוע יכול להגיע למאות שקלים בחודש ואלפים בשנה, בהתאם למוצרים הספציפיים. כשמשולבת גם הדרכה, המחיר נוסק למאות שקלים עבו מפגש הדרכה וליווי.
ביו-פידבק
מהות: משוב של הגוף (להבדיל ממשוב של המוח בשיטה הקודמת) - הילד המטופל מתחבר למחשב באמצעות אלקטרודות המודדות פרמטרים כמו מתח שרירי הגוף, הזעה ולחץ דם, המשקפים את התהליכים הפנימיים שהוא עובר (כעס, תסכול וכד') בניסיון לתרגל שליטה עצמית ותפקוד במצבים שונים.
יעילות: מחקרים התנהגותיים מצביעים על יעילות מסוימת לטווח הקצר, אולם מחלוקת קיימת סביב היעילות לטווח ארוך.
עלות: 200-250 שקל לכל טיפול בסדרת טיפולים.
אימון אישי (קואוצ'ינג)
מהות: הרבה מרכיבים של התופעה מתבטאים בהתנהגות, והלוקים בה נתקלים באתגרים יומיומיים שחורגים הרבה מעבר לליקויי למידה: גם התמודדות עם מטלות כמו הגעה בזמן, ארגון יומן או תיק לבית הספר ואפילו קניות בסופר דורשת מיומנות והכוונה. על רקע זה צצים לא מעט מאמנים אישיים שמציעים את עזרתם בסדרת אימונים.
יעילות: ד"ר דנינו מאמינה כי "הדבר החשוב ביותר הוא לא השיטה, אלא הקשר עם המטפל". מאמנים שונים יציעו תהליך שונה - ומומלץ לחפש המלצות מאנשים שהתנסו ספציפית עם אותו מאמן.
עלות: 200-250 שקל למפגש שבועי.
טיפול פסיכולוגי
מהות: ניסיון להעניק לילד דרכי התמודדות עם בעיות הקשב והריכוז, באמצעות ארגז הכלים הפסיכולוגי - שכולל לא מעט גישות ומטפלים שונים. לא מעט הורים מוצאים עוגן דווקא בכיוון הזה.
יעילות: כאמור, בשורה התחתונה תלויה במטפל הספציפי ובטיב הקשר עם הילד. ככלל, למעט הטיפול התרופתי, מדובר בכיוון שמגובה בכמות הגדולה ביותר של מחקר.
עלות: עלות מפגש בטיפול פסיכולוגי תגיע למאות שקלים, בהתאם למטפל - אולם קופות-החולים כולן מציעות סבסוד, במגבלת מספר טיפולים ובחירת מטפל, שיוזיל את העלות לכמה עשרות שקלים למפגש.
טיפולים אלטרנטיביים
מהות: הרפואה האלטרנטיבית מציעה שלל טיפולים מוכרים גם לטיפול ספציפי בהפרעות קשב וריכוז - שיאצו, דיקור וכד'.
יעילות: לא מוכחת יעילות מדעית, ודאי לא ארוכת טווח. יש מי שיודעים להעיד על שיפור כזה או אחר - אולם ההמלצה הרשמית היא לשלב טיפולים כאלה עם טיפול מסורתי.
עלות: מ-250 שקל לטיפול; קופות-החולים מציעות בחלק מהמקרים החזר עבור מספר מסוים של טיפולים, מה שיכול להוזיל את העלות גם לפחות ממאה שקלים לטיפול.
הדרכות הורים
יעילות: נחשב כלי חיוני ומומלץ להתמודדות לצד טיפול תרופתי. "המיקוד שלנו הוא קודם כל בהורה", מסבירה ד"ר דנינו, "אם לא ישים את מסכת החמצן שלו הוא לא יוכל לעזור לילד".
עלות: בארגון ניצן מציעים הדרכות הורים ב-165 שקל לשעה וחצי. מחוצה לו, המחיר יכול לנסוק גם ל-300 שקל לשעה.
ספורט טיפולי
מהות: מרכיבה על סוסים ושחייה ועד יוגה ואמנויות לחימה - מגוון ענפי ספורט מוצעים תחת הכותרת "לבעלי הפרעות קשב".
יעילות: לשיטות השונות סניגורים שונים, ולא מעט מעידים כי הן עושות נפלאות עבור ילדים - לאו דווקא כאלה הלוקים בהפרעות קשב. מנגד, יש מי שמציעים לקחת את כולם בעירבון מוגבל: "רכיבה טיפולית היא טרנדית", טוען מטפל בתחום הפרעות הקשב, "ובביטוחים המשלימים של קופות-החולים מנסים להכניס דברים טרנדיים. הנוירולוגים והפסיכיאטרים שחותמים על ההפניות לא תמיד מאמינים בכיוון הזה, אבל נאלצים להיכנע לתכתיבי המערכת. רק במקרים מסוימים ההפניה אכן מתאימה - רכיבה, למשל, מתאימה לילדים עם בעיות מגע או בעיות אמון - אבל צריך לזכור שאין פתרון קסם. עבודה על שליטה יכולה לעזור, אבל כדאי לפנות למטפלים מומלצים ותמיד כתוספת - הבסיס הוא לרוב תרופתי, לצד הדרכת ההורים".
עלות: 150-250 שקל למפגש, פעם או פעמיים בשבוע. קופות-החולים מציעות לרוב, ברובד המשלים של הביטוח, החזרים עבור טיפולים מטיפולים שונים - אולם מספר הטיפולים לניצול מוגבל, שמפחיתות את העלות לעשרות שקלים לטיפול. מי שירצה להתמיד לאורך זמן ייאלץ להשלים את המימון מכיסו.
6 טיפים להורים לילדים עם בעיות קשב
1. ים של מידע: עולם האינטרנט מציע היום שפע של מידע - מהסברים על השיטות, עבור בגיבוי מדעי וכלה בהמלצות מעשיות מניסיונם של הורים אחרים. עשו "שיעורי-בית" לפני שתצאו לדרך.
2. סלקטיביות: השתמשו בתבונה בעודף המידע: "גם כשקוראים מאמר באינטרנט צריך להיות זהיר", אומרת ד"ר מנור, "לראות מי חתום. לא כולם רופאים, הרבה כותבים הם 'מטעם' ומשתמשים באמירות כלליות כמו 'ידוע ש' בלי הפניות מתאימות".
3. הכל כלול: "אנחנו לא מאמינים בטיפול מסוים אלא הוליסטי", אומרת ד"ר דנינו, "באינטגרציה בין הדברים. אולם חשוב שיהיה איש מקצוע שרואה את כל התמונה".
4. בעל ניסיון: ד"ר מנור: "יש להקפיד שהמטפל אכן יודע מה זו הפרעת קשב. לא כולם בעלי ידע דומה בתחום. תלוי בהתמחות, יש מומחים לכל דבר".
5. מיצוי זכויות: בדקו היטב מה זכויותיכם במסגרת הביטוח הרפואי (בקופת-החולים או מחוצה לה).
6. סיוע חינם: באגודת ניצן מציעים מערך יועצים חינמי בפריסה ארצית - למי שמעוניין במידע והכוונה.
