"לפני שנתיים מצאתי את עצמי חברת וועד אצל שלושת ילדי (11, 7 ו-3) שאחראית על ארגון המדורות לכולם", מספרת רווית חבקוק, מנהלת השיווק של "החווה בתל אביב", מתחם עירוני הצמוד לגני יהושע וכולל מרכז פנאי למשפחה, "משנה לשנה המאמץ כדי להפיק את האירוע גדל: ההפקה נעשתה גדולה יותר, השטחים הפנויים הצטמצמו והתחילו עימותים בין הורים על שטח עד שהיינו, אנחנו ההורים, היינו צריכים לעמוד ולשמור על השטח ועל העצים. הרעיון של מדורות מאורגנות בתשלום הגיע מהמצוקה האישית שלי כאמא. חשבתי שתמורת תשלום סמלי אפשר להקים משהו הרבה יותר מאורגן. בלי הסכנה של המדורות הגדולות והמסוכנות בין בתים וחוטי חשמל שהילדים מתרוצצים ביניהן ושגם מזיקות לסביבה".
מאז תפס האירוע המאורגן תאוצה. "בלי לשמור שטח, בלי להצטופף, בלי לאסוף קרשים ובלי לסחוב מחצלות ושקים של תפו"א! בקיצור, בלי לשבור את הראש ואת הגב. הכל מחכה לכם כאן, כולל המרשמלו!", כך מבטיחים באתר החווה הביקוש גובר. במקום מספרים על כשלושים קבוצות שפוזרו על גבי שבוע שלם . מי שירצה להזמין מדורה, יצטרך להמתין לאחריי החג עצמו (שבוע הבא) או לחכות לשבוע הבא. התשלום שיגבו מכם על אירוע כזה בכל מקרה הוא צנוע באופן יחסי – כ-50 שקלים בממוצע למשפחה. המחיר ינוע בין 1500 ש"ח לקבוצה של 40 משפחות שמעוניינת במדורה בלבד עם המחצלות ופוטונים ל-2,500 שקלים לקבוצה שמבקשת לקיים פעילות נרחבת יותר הכוללת: מדורה, הכנת תפוחי אדמה על האש, פיתות (עם שוקולד) בטאבון, צליית מרשמלו ושתייה חמה להורים, כמו גם הפעלות של מדריך צמוד וטיול עששיות בחווה.
פעילות דומה מציעים גם בחווה החקלאית "לגעת בטבע" בכפר הירוק בחמש השנים האחרונות. שם מספרים על תפוסה לא פחות מלאה – עשרה ערבים שבכל אחד מקיימת מדורה אחת או שתיים, בנוסף לכ-30 גנים שלטענת המקום נדחו מפאת חוסר מקום.
במקרה של יורם נרי, מקים מרכז המבקרים במקום ששייך גם הוא לראשות המקומית, הוא מסביר, הפעילות החלה פשוט בעקבות דרישות שעלו בקרב ההורים הגננות. "לפני חמש שנים בערך הגיעה אליי גגנת, ביקשה לקיים פעילות ל"ג בעומר במקום וביקשה בנוסף להקים מדורה. מאז זה משהו שעולה בקרב הרבה הורים בחג", הוא מסביר.
בכפר הירוק האירוח מורכב מ"קבלת הפנים" – הילדים מוזמנים להאכיל את בעלי חיים בחצר חיות המשק, מוזמנים להשתעשע על שני מתקנים מתנפחים ומקבלים בצק להכנת פיתה בטאבון ושוקולד. משם הם יכולים לבחור פעילות לצד המדורה – הכנת קומזיץ והבאת אוכל מהבית, פעילות עם מפעיל או די.ג'י. או לחלופין סיור במשק החקלאי בעגלה הרתומה לטרקטור שמסתיים בהגעה למדורה הדולקת. המחיר במקרה הזה: 25 ₪ למשתתף ומינימום של 1,000 שקלים לקבוצה.
אז מה הקאץ'? אם אין לכם בעיה להוציא את הסכום הנקוב, כביכול אין ממש. המדורות קטנות ומהונדסות, כאב הראש של ההורים פוחת והילדים ככל הנראה נהנים. גם החושך מתחלף בתאורה נעימה, ואתם פטורים מהניקיונות של לפני ואחרי. ובכל זאת, חווית איסוף הקרשים וההכנות בהן לוקחים הילדים חלק נעלמת.
מיכל דליות: להמנע בכל תוקף מלקנות מדורה מוכנה
"כשאני שומעת על הרעיון הזה קופצים לי מול העיניים צנצנות של רטבים לספגטי", מתייחסת מיכל דליות "סופר נני" לטרנד החדש, "כי היום בסופר אפשר לקנות רטבים שונים לספגטי, אבל בזמנו היינו מכינות בבית את הרוטב עגבניות: אחד עם רסק עגבניות ובצק מטוגן, אחד עם רוטב בשמל. המדורות המוכנות נכנסות לתוך רובריקה כזאת של 'קח מן המוכן ואל תתאמץ'. יותר ויותר ילדים ניזונים מהמוכן. אני חושבת שאם ברטבים מוכנים הייתי ממליצה לעשות בבית לבד, אבל מכיוון שאני יודעת שהיום אנשים עסוקים אומרת שאפשר גם וגם, במדורות – ממש לא. אני חושבת שממש כדאי להימנע בכל תוקף מלקנות מדורה מוכנה מכיוון שכשהילדים גדולים הם מקימים מדורה לבד, אבל כשהם קטנים, לג בעומר, אפילו אם מסתכלים באופן לגמרי חילוני, הוא הזדמנות להיות ביחד, ללכת בשבתות לאסוף קרשים, לעטוף בבית תפו"א. לא משנה איך המדורה נראית, החוויה של הילד, החושך האש, וגם הידיעה שאמא ואבא עושים את זה איתי או שעשו עבורי, היא שחשובה. אתם תתפלאו בסיכומו של דבר כמה תהנו מהמדורה הקטנה הזאת שעשיתם לבד".
אבל הטענות ל"פינוק יתר" כבר מוכרות למארגני הפעילויות. "המטרה שלנו", מסבירה רווית, "היא להקל על ההורים ולהגן על הילדים מהסכנות. שמענו כבר את הטענות שזה ל'צפונים', טענות שמדובר בפינוק, אבל אני לא רואה מה הערך בהתרוצצות ילדים בין מדורות ענק שמסוכנות להם ולסביבה. במהלך הפעילות אנחנו כן מוסיפים תכנים ערכיים ומסבירים לילדים על נושאי איכות הסביבה ולמה המדורות שלנו קטנות יותר. וחוץ מזה, את ההורים שמגיעים אלינו ממש לא תשמעי מתלוננים על זה".