הורים רבים מפרשים בכי, דרמות והשתטחויות על הרצפה, כהתנהגות של ילד מפונק. אבל לפעמים הוא פשוט רוצה להגיד לכם משהו. מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה ויצירה, מסבירה איך תוכלו להבין את דבריו באמצעות הציורים שלו
מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה ויצירה | mako| פורסם 20/09/1114:15
המרווחים בצביעה מעידים על כך שהילד הולך לאיבוד במרחב הדף וכך גם בחיים, וזקוק לתמיכת הוריו | צילום:
תומר ושחר צלמים
השבוע המדור יעסוק בנושא שמטריד הורים רבים: פינוק. לטעמי, בשנים האחרונות ישנה אינפלציה של השימוש במילה הזאת. אני מתייחסת להתנהגות 'מפונקת' של ילדים כמו לחום. זהו סימפטום למשהו שמתחולל אצל הילד, שיש לו סיבה, ובכל ילד הסיבה שונה. פענוח הציורים יאפשר לנו להבין למה לשייך את ה'חום' הזה. אם אנו מתייחסים לפינוק הזה כאל משהו שקורה לכל הילדים וזהו, אנו מפספסים את הסיבה שעומדת מאחורי ההתנהגות, ומפספסים את הילד, את הדיבור הפרטי שלו. את מה שהוא רוצה לומר לנו דרך הפינוק הזה.
יש לעשות הפרדה ברורה בין פינוק שלילי לפינוק חיובי. לחבק, לנשק, לתת, להביא לילד כוס שוקו למיטה או לסדר במקומו את הצעצועים לאחר יום ארוך בו הוא עייף ועצבני זה בסדר. זה לא הורס לו את החינוך. העניין הופך לשלילי כשאנחנו מתחילים לעשות עבור הילד באופן עקבי פעולות שהוא מסוגל לעשות עבור עצמו. אם כל יום ההורים מסדרים את החדר של הילד, למשל, זה לא תורם לו, וזהו כבר פינוק שלילי. גם דחיפת יתר לעצמאות וגם הגנת יתר מצד ההורה יובילו לפינוק. בשני המקרים אין קשב לצרכיו של הילד. במקרה הראשון מדובר בהורה שמעוניין שילדו יתבגר כבר, ובשני בהורה שמקשיב רק לחרדותיו.
הילד לא מפונק, אלא נדחף לעצמאות יתר
כשהורים מגיעים ומתלוננים על פינוק, לרוב מדובר באי שיתוף פעולה: בכי, דרמות, השתטחויות וצרחות. ההורה מבקש מהילד דברים, והוא מתעלם, מתנגד ואפילו זורק חפצים. הפרשנות של רוב ההורים להתנהגות זאת היא שהילד מפונק – אינו מסוגל להתמודד עם דרישות המציאות.
את הציור שנראה השבוע צייר ילד בן שש שסבל מהמון קשיים חברתיים, והוגדר כ'מפונק', לאחר שהיה פורץ בבכי כשחבריו לא נתנו לו מיד את מה שביקש. נתמקד בחמש נקודות שונות בציור, שדרכן אפשר להבין מהן הסיבות שגרמו להתנהגות הילד שתוייג כ'מפונק'.
הגזע מסמל בציורים את גזע האישיות, והגזע פה הוא דק, שברירי ועקום | צילום:
תומר ושחר צלמים
גזע העץ הדק
הגזע מסמל בציורים את גזע האישיות, והגזע פה הוא דק, שברירי ועקום. הוא נראה גבעולי, כאילו שהוא יכול לעוף ברוח. כשאני רואה גזע כזה, מיד אפסיק להתייחס אל הילד במונחים של פינוק. מדובר בילד שמאמין שאינו מסוגל. יש בו משהו אמיתי שאומר: אתה לא שווה כלום, והוא מתנהל בתחושת תלות אמיתית בסביבה שלו, וצריך לטפל בו.
צמרת עץ הפונה כלפי מטה
סגנון הצמרת הוא סימבול לדפוס חשיבה. צמרת דלה הנוטה ככה מטה מעידה על כך שההערכה העצמית של הילד נמוכה ואין לו מאגר הישגים שעליו הוא יכול להסתמך.
איברים חשובים שחסרים בציור של דמות, מעידים על תחושת חוסר יכולת לתקשר עם הסביבה | צילום:
תומר ושחר צלמים
הדמות האנושית דקה ושברירית
הדמות שצייר הילד גם היא כמו עפה ברוח. ילדים מציירים את עצמם ואת האחר באותה נשימה, וכשאנו רואים דמות כזאת: שברירית, רכה ורגרסיבית לעומת מה שמצופה מילד בגילו לצייר, יש להתייחס לכאב האותנטי אותו מפגין הילד. בציור אין זיוף, הוא הולך ישר מהמח, דרך השריר ואל הדף. אם שוללים בעיה מוטורית, ורואים רכות, בלבול ורגרסיה כאלה, חייבים להאמין לילד, לתמוך בילד רגשית. כשההורים מאמינים בילד הם יכולים מאוד להעצים אותו.
איברים חסרים
לדמות האנושית חסרים איברים. מחסור באיברים חשובים, כמו עיניים, פה, אוזניים או אצבעות ידיים מראה על תחושת חוסר יכולת של הילד לתקשר עם הסביבה, ומעידה על מצוקה.
הגזע הזה אמנם נראה פחות שברירי, אך למעשה יש בו המון רווחים ואין בו גבולות | צילום:
תומר ושחר צלמים
גזע עץ עם מרווחים לבנים
אולי הגזע הזה נראה במבט ראשון פחות שברירי, אך למעשה אין בו גבולות והוא כאילו נשפך החוצה. הציור שברירי, עצבני וחסר גבולות. המרווחים בצביעה, וגם בצביעת השמיים, מעידים על כך שהילד כמו הולך לאיבוד במרחב הדף, וכך גם בחיים. הילד נדחף מוקדם מדי על ידי הוריו לעצמאות יתר. במקרה הפוך, בו ההורים מגוננים על הילד יתר על המידה, נראה בציור צפיפות גדולה המעידה על חרדה.
כמה טיפים להורים:
1. הדבר החשוב ביותר זה להיות בצד של הילד ולא נגדו. להאמין לו ולהקשיב. אני מציעה לראות את הציור כמו נייר לקמוס שנותן הצצה לאיך הם רואים את העולם. הצורך של הילד להתנהג פתאום כמו תינוק נובע מפחד. הצורך שלו לשלוט בסביבתו ולקבוע מה לעשות גם הוא נובע ממצוקה. חשוב להבין זאת ולתת לו מענה, במקום לכעוס ולהתרגז. 2. רוב ההשטתחויות-פינוק של ילדים קורות במקומות כמו קניונים, ולא על גדות נחל. באי השקט שיש במקומות הצרכנות האלה הילדים נכנסים לבלבול כלפי מה הם צריכים בפועל. שימו לב היכן הילד מפגין פינוק כזה. יכול להיות שתמצאו שם רמז לעומס שאינו יכול לעמוד בו. 3. שימו לב לדרך שבה אתם מדברים על חייכם מול הילדים: חשוב להפגין לילדים מסוגלות, הצלחה, אמונה ולא תבוסתנות. גם אם ההישגיות אצלכם לא נמצאת בתחום הקריירה, כל משפחה יכולה למצוא את מקומות ההצלחה שלה, ואותם להדגיש. ילד לא יוכל להרגיש מסוגל כשאביו רק מתלונן כל היום על עבודתו ועל הבוס, והאם אומרת שהוא לוזר. חשוב לשמור על האווירה בבית בהתאם לאווירה שאתם מעוניינים שאותה יחווה הילד.
* המדור אינו מתיימר לתת את כל הכלים לפענוח ציורי ילדים, אלא קורס קטן המעניק מספר טעימות מהתחום בלבד. בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה ארבעה בלבד. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.
