ילדים לא תמיד יודעים להביע את עצמם במילים ודרך הציורים שהם מציירים הם מסוגלים להביע את עצמם בצורה יותר טובה. מיכל וימר, תרפיסטית בהבעה ויצירה ומפענחת ציורי ילדים ומבוגרים מציינת כי ניתן לזהות כמעט כל דבר שקורה בחייו של ילד באמצעות ציוריו.
"אפשר לראות דרך ציורים מוכנות של ילד לכיתה א', למשל, או איך הוא מרגיש ביחסיו עם אחיו. כל ילד הוא נוסחא מאוד מדוייקת של עצמו. ציורים יכולים לשמש סוג של מצפן עבור ההורה ובאמצעותם הוא יכול להבין למה הילד שלי מתנהג כך ולא אחרת. באמצעות הציורים הוא גם יכול להבין איזה פתרון יכול להתאים לילד שלו ולא רק ללכת אחר הפתרונות שמתאימים לכל הילדים", היא אומרת.
קשתות של הגנה ועננים קמוצים
לדבריה, מגמות שונות בציוריו של ילד יכולים להדליק נורה אדומה למצוקה שהילד חווה, שכן לרוב זה מופיע בציורים לפני שזה בא לידי ביטוי בהתנהגות וכך גם ניתן לאתר בעיות בזמן. וימר מציגה מספר דוגמאות באמצעותן ניתן לזהות סימני מצוקה של הילד:
"דוגמא אחת היא של ילד בן חמש וחצי, שצייר ברמה יותר גבוהה לפני שאמו סבלה מדיכאון אחרי לידה. עכשיו הוא חזר לציור רגרסיבי (בתמונה למטה), כלומר, הוא צייר דמויות כפי שצייר אותן בגיל שלוש וחצי. רגרסיה בשלבי הציור, זה אחד הסימנים הקלאסיים הראשונים שילדים נמצאים במצוקה. הם חוזרים אחורה בשלבי הציור. גם ההורים יכולים לראות את זה, כי הם מכירים את הציורים שהילד מביא כל יום מהגן.
"דוגמא אחרת היא של ילדה שסובלת מהמון פחדים מבעלי חיים שמתקרבים אליה. ניתן לראות בציוריה שהיא מקיפה כל דמות שהיא מציירת. אני קוראת לזה קמרי הגנה. בדוגמא נוספת ניתן לראות ציור של ילד שבו העננים מאוד קמוצים. לפני איזה אירוע שעבר, הוא היה מצייר אותם תפוחים מאוד. זה בדיוק מה שקורה בגוף שלנו כשאנחנו במתח. האיברים הפנימיים שלנו מקטניים את הנפח שלהם. כלומר הציור הוא סוג של מצפן למה שקורה בגוף, וכתוצאה מזה למה שקורה בנפש".
* מיכל וימר היא תרפיסטית בהבעה ויצירה, מומחית לפענוח ציורים וכתבי יד של ילדים, בני נוער ומבוגרים, ומחברת הספר "המדריך השלם לפענוח ציורי ילדים".