המדען הבא: הכוכבים הצעירים של עולם הסטארט-אפ הישראלי
עם חברות בינלאומיות המשקיעות מיליארדי דולרים, ישראל נהנית ממעמד של אומת סטארט אפ והעתיד נראה מבטיח. לרגל יום המדע הישראלי, אספנו עבורכם כמה מהפיתוחים המקוריים של צעירים מחטיבות הביניים, התיכונים והמכללות: מעזרה לכבדי שמיעה ועד פתרון זיהום האוויר, הכירו את הדור הבא שרוצה לשנות את העולם
המוח הישראלי לא מפסיק להמציא לנו פטנטים, וככל הנראה זו הסיבה שברחבי העולם ישראל נחשבת ל"אומת הסטארט-אפ". מיליארדי דולרים הוזרמו בשנים האחרונות מטעם חברות בינלאומיות שבחרו להשקיע בחברות הישראליות השונות, כאשר השנה החולפת נחשבת לשנת שיא בתעשייה המקומית.
הגופים שמניעים את החדשנות בישראל, דוגמת משרדי ממשלה, תעשיית ההיי-טק, האקדמיה והמשקיעים, מבינים כי כדי לשמר את מעמדה של ישראל בתחום, נדרשת השקעה בדור הצעיר ועליהם להשכיל ו"לסמן" את אותם צעירים וצעירות מבטיחים כדי שאלה יוכלו למשוך קדימה את החדשנות הישראלית בדורות הבאים. הנה כמה מאותם צעירים שלחלק מההמצאותיהם תוכלו להיחשף במסגרת אירועי יום המדע בשלישי הקרוב.
בטי שמייב ומאי שושן, תלמידות כיתה י"ב בביה"ס המקיף ע"ש גרינברג קריית טבעון של אורט ישראל. השתיים פיתחו מוצר שעשוי לשפר באופן ניכר את מצבו של כל מי שאיתרע מזלו ושבר את אחת מרגליו.
שמייב ושון פיתחו מערכת לוויסות זרימת דם ולחץ תוך-גבסי, המטפלת בבעיה רפואית מוכרת של שליטה בלחץ שבין הגבס לבין האיבר המגובס. כיום, כאשר מגבסים איבר כלשהו, לא קיימת אפשרות לשליטה על הלחץ בתוך הגבס בזמן תהליך ההחלמה של המטופל. עקב כך עלול להיווצר לחץ לא תקין בגבס, אשר מעכב את תהליך ההחלמה ויכול לגרום לנזק בלתי הפיך לרקמות ולעצבים.
"הפתרון שבחרנו הוא פיתוח מערכת לוויסות לחץ בעזרת תוסף חדש לגיבוס המוכר בצורת שקית מלאה באוויר שתחליף את השכבה הרכה בגבס" מספרות השתיים. "המערכת מחוברת לחיישן, בקר, משאבה וממשק משתמש. על-פי קריאות החיישן, הבקר ייתן הוראות למשאבה שתאפשר שליטה על רמת הלחץ בכל עת".
הפרויקט יצא לדרך לאחר חיבור שנעשה בין שמייב ושון לבין ד"ר רון למדן מהמחלקה האורתופדית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם, שהעלה בפניהן את הבעיה הקיימת. השתיים לקחו את האתגר בשתי ידיים ולאחר תהליך של פיתוח ומחשבה חזרו אל ד"ר למדן עם אב טיפוס שמהווה בסיס של ממש לפיתוח מוצר סופי. על הפיתוח החדש זכו שתי המדעניות הצעירות במקום השני בתחרות הלאומית למדענים ומפתחים צעירים של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד והאיחוד האירופי.
בשבוע הבא ייצגו שתי הצעירות המבטיחות את ישראל בתחרות העולמית Intel ISEF בפיטסבורג, פנסילבניה שבארה"ב, ובספטמבר יגיעו יחד עם 4 צעירים אחרים לתחרות המדען הצעיר האירופי במילנו. לרגל היום המדע, יפגשו השתיים עם שגריר האיחוד האירופי בישראל לארס פאבורג־אנדרסן ועם מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עידו שריר ויציגו בפניהם את הפרויקט עליו עמלו.
שומרות עלינו מסכנות המטבח הביתי
נסרה זבידאת ורים אבו-ריא, הן בסך הכל תלמידות בכיתה י' בבית הספר אלחכמה בסח'נין וכבר חתומות על מחקר מעניין ויישומי במיוחד. זבידאת ו אבו-ריא, המשתתפות בתכנית "מדעניות העתיד" של משרד המדע שמטרתה לחשוף נערות לנושאי מדע וטכנולוגיה, ערכו חקר שעשוי לשפוך אור על הבישול שלנו.
הנערות בדקו את רמת החומציות וכמות הרעלים שנפלטים משלושה סוגי שמנים איתם כולנו נפגשים כמעט מדי יום במטבח: שמן זית, שמן קנולה ושמן תירס. השתיים חיממו את כל אחד מסוגי השמנים והעלו את הטמפרטורה שלהם לרמות גבוהות וגילו כי ככל שהשמן מחומם יותר, כך עולה גם רמת החומציות שלו. מהניסוי עלה כי שמן זית היה בעל חומציות הגבוהה ביותר, אחריו שמן התירס ולבסוף הקנולה. לממצאים אלה השלכות חשובות לאנשים הסובלים מבעיות בעיכול.
בבדיקת הרעלים שערכו בעזרת חימום מוגבר וחימום מחודש של השמנים, עלה כי השמן שהתחמצן ופלט את הכמות הגבוהה ביותר של רעלים הוא שמן התירס, לאחר מכן הקנולה והשמן שפלט הכי מעט רעלים והתחמצן הכי פחות הוא שמן הזית שדווקא נכשל בבדיקה הראשונה.
"מדובר במחקר חשוב כיוון שהוא נוגע לבריאות היומיומית של כולנו", אומרת סיהאם חמזה, רכזת "מדעניות העתיד" שעבדה עם הבנות. "ההשלכות חשובות למטבח של אנשים עם רגישויות כאלה או אחרות. ההצלחה של הבנות מתבטאת בכך שהגיעו למקום בו הן מעניקות עצות פרקטיות לשימוש, דוגמת האזהרה שלא להשתמש באותו שמן כמה פעמים כי הסיכון רק גדל, וכי חשוב לשמור על טמפרטורה מבוקרת גם בזמן האחסון".
ישנה את חייהם של כבדי השמיעה. הפרויקט של ניראל בן שבת
לשנות את חייהם של כבדי השמיעה
ניראל בן שבת מהמחלקה להנדסת חשמל במכללת אפקה להנדסה בתל אביב, יזם ופיתח במסגרת פרויקט הגמר שלו פרויקט מסקרן במיוחד החוצה את גבולות האקדמיה ועשוי לשנות את חייהם של ציבור החירשים. בן שבת פיתח אב-טיפוס למערכת המזהה דיבור וממירה אותו לכתוביות.
הפרויקט, שעושה שימוש בטכנולוגיית עיבוד-דיבור, מתעתד לשפר את חייהם של כבדי השמיעה באמצעות מערכת היודעת לזהות קלט קולי של קבוצת מילים, משפטים או ביטויים בעברית ומתרגמת אותם לטקסט המוצג על גבי טלפון חכם או תצוגה עילית לעין.
התוצאה מאפשרת לכבדי שמיעה ולחירשים לנהל שיחה שוטפת בכל מקום וזמן. בימים אלה, לוקח בן שבת את הפרויקט צעד קדימה וחובר לחברו לספסל הלימודים, כבד שמיעה בעצמו, כד לשפר יחד את הרעיון. הפרויקט בתערוכת פרויקטים מיוחדת אותה תערוך מכללת אפקה להנדסה בקמפוס המכללה, במסגרת אירועי יום המדע הישראלי
נלחמים בזיהום האוויר
מוחות מבריקים עם עתיד מבטיח מצאנו גם במחלקה ליזמות ולחדשנות במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון. במסגרת תכנית אקסלרטור, עובדים סטודנטים ובוגרי המכללה על מיזמים ומביאים אותם לשלב פיתוח מתקדם. אחד הפיתוחים רלוונטי במיוחד לתקופה האחרונה בה הדיון הציבורי נסוב סביב זיהום האוויר והשלכותיו.
יעקב אבקוב, בוגר המחלקה להנדסת מכונות במכללה, פיתח מערכת לניטור זיהום אוויר. "המערכת יכולה לקחת דגימות אויר בכל מקום במרחב האווירי בגבהים משתנים מאפס עד 1,500 מטר, מבצעת רישום של נ"צ שעה ותאריך, ובאיזה מיקום נלקחה הדגימה". המערכת של אבקוב צפויה לסייע במיפוי זיהומי אויר וביצוע אנליזה מדויקת לגזים הנמצאים באוויר באזורים שונים ותוצג גם היא במסגרת אירועי יום המדע במכללה.
הפתרון למטאוריטים. מבט לחלל - פרויקט חלו"ם
תלמידי חטיבת הביניים יגנו עלינו ממטאוריטים
גם בתחום החלל יש לישראל לא מעט סיבות לאופטימיות בעתיד. אחת מהן היא קבוצת תלמידי כיתה ט' בחטיבת ביניים "רבין" באזור האחראית על פרויקט חלו"ם – חיישן לאיתור וזיהוי מטאוריטים. התלמידים פיתחו קונספט למערכת שמטרתה לאתר מטאוריטים במסלול התנגשות לכדור הארץ וגם סיפקו דרך מעניינת להתגוננות.
"חקרנו את בעיית המטאוריטים המאיימים על כדור הארץ ועלינו על פתרון יצירתי", מספרת שני זולא שהשתתפה בפרויקט. "בכל שנה משוגרים עשרות לוויני תקשורת לחלל, כאשר כבר כעת נעים בחלל אלפי לוויינים שחלקם יוצאים משימוש לאחר מספר שנים. חשבנו שאפשר להשתמש בהם לטובתנו. הרעיון היה להציב טלסקופ גדול על כל לוויין תקשורת מאסיבי ובכך לספק מיפוי של הסביבה החללית סביב כדור הארץ".
בהנחיית מהנדסי לוויינים מהתעשייה האווירית הציעו התלמידים, להשתמש בלוויינים ישנים בחלל, הנמצאים לקראת סוף פעילותם המבצעית, שישמשו מעין 'חומה' נגד מטאוריט מסוכן. ההתנגשות עם החומה תסיט את המטאוריט ממסלולו ותרחיק אותו מהמסלול לכדור הארץ. הפרויקט פותח כחלק מתכנית חינוכית שמפעילה התעשייה האווירית בחטיבות ובתיכונים ברחבי הארץ בשיתוף עמותת "תעשיידע" להנגשת תחומי המדעים לתלמידים. באחרונה אף הוזמנו התלמידים להציג את רעיונותיהם בכנס החלל העולמי שתארח סוכנות החלל הישראלית באוקטובר בישראל.
