אלף פעמים אמרתם וביקשתם לאסוף את הצעצועים, להפעיל את המדיח, למיין את הכביסה או לסדר את הסלון – ותמיד קיבלתם מהילדים את אותן התשובות: "אחר כך", "אין לי כוח" או "עוד מעט". האם אפשר ליצור מהמטלות הביתיות חוויות נעימות או שאולי מדובר במשימה בלתי אפשרית?
כמו בעבודת צוות במקום העבודה, גם בבית אפשר להפעיל את כל בני המשפחה באופן יצירתי למען מטרה משותפת. אז במיוחד בשבילכם, קבלו הצעה לפעילות מגבשת, שעל הדרך גם תיצור מחויבות ואחריות אצל הילדים:
מה צריך?
1. לוח הודעות או בריסטול.
2. סטיקי נוטס (פתקים נדבקים) צבעוניים.
3. טושים עבים.
מה עושים?
1. על לוח הודעות או בריסטול כותבים כותרת: משימות שצריך לבצע במהלך השבוע.
2. מתחתיה יוצרים טבלה ובה שלוש עמודות: משימות | בביצוע | סיימתי.
3. מחלקים לכל בני הבית פתקיות. כל בן משפחה מקבל צבע אחר.
4. כל אחד כותב את המשימות שהוא צריך/יכול/רוצה לעשות, בפתקיות שלו, ומדביק אותן בעמודת המשימות. בשלב מסוים הלוח יתמלא בצבעוניות שמחה ומעוררת עשייה.
5. בכל פעם שמישהו מבצע אחת מהמשימות שלו, הוא מעביר את הפתקית לעמודת בביצוע.
6. כשהמשימה בוצעה, הפתקית עוברת לעמודת סיימתי.
טיפים:
- אם יש ילדים צעירים, אפשר לצייר ציור במקום לכתוב.
- אפשר ליצור זוגות של בני משפחה שיעבדו על משימות יחד. החלוקה לזוגות תעניק ערך מוסף לעבודה, וכך גם המבוגרים יוכלו להעביר את הידע והניסיון שלהם, ותוך כדי כך להרוויח עולם שלם של סקרנות ופרספקטיבה מהילדים.
- אפשר ליצור עמודה נוספת של משימות שהיה לנו כיף לעשות.
- אפשר ליצור מזה משחק ולשלוח תמונות לקבוצה המשפחתית, וגם לשוחח עם הילדים באמצעות ציורים ובדיחות פרטיות על גבי הפתקיות הצבעוניות.
איך זה עוזר לנו?
התבוננות במכלול המשימות והעמדתן מול העיניים גורמות למוטיבציה לפעולה ויוצרות מעורבות של כל בני הבית. ממש כמו בעבודה, זה מזכיר לנו מה אנחנו עוד צריכים לעשות, ומפנה לנו מהראש את מה שכבר עשינו. כמו כן, כשאנחנו משתתפים בנטל, אנחנו לומדים ערכים לחיים כמו עבודת צוות, קבלת אחריות, עידוד לפעולה, פרגון ועזרה הדדית. במקביל, השימוש בכלי הזה נותן לילדים הצצה לעולם המבוגרים בניהול משימות; היכולת שלהם ללמוד בעקיפין איך לעשות את זה בעצמם תלווה אותם גם כשיגדלו.
הכלי הזה יכול לעזור גם בניהול משימות אישיות. מתבגרות, מתבגרים או סטודנטים יכולים להשתמש בלוח זה כדי לנהל את הזמן השבועי שלהם. המתודה הזו עוזרת ללמוד איך לעבוד עם סדרי עדיפויות, וסיום משימה אחר משימה מביא למשמעות ולתחושת הצלחה גם אצל הילדים וגם אצל המבוגרים.