בפרק האחרון של "מבחן ההורים הגדול" (התחרות ממשיכה הערב, אחרי החדשות, קשת 12) ארבעת המשפחות התחרו באחד האתגרים הקשים והמסעירים ביותר. האתגר שבחן איך הילדים מגיבים במפגש עם אדם זר בגינת המשחקים, עורר דיון סוער וכלל לא מעט דמעות.
כל המשפחות מחנכות את ילדיהן, בשיטתן, לא ללכת עם אף אדם שאינם מכירים. אך הדעות היו חלוקות בסוגייה האם אפילו שיחה עם אדם זר מסכנת את הילדים. "אצלנו אין מדיניות כזאת שלא מדברים עם זרים", שתפו משפחת עירון, "תדבר עם קבצן שפנה אליך ברחוב, תן לו איזה חיוך אולי תשמע סיפור מגניב". לעומתם, משפחת בלינדרמן לא רואים בעין יפה אף מצב שבו אנשים זרים פונים לילדים שלהם, וכשנשאלו איך יוצאים ככה לעולם השיבו, "מובטחים, זהירים ומאובטחים".
בסופו של האתגר, ההורים המנקדים בחרו את המשפחות ששיטת החינוך שלהם הכי מוצלחת בעיניהם, והעלו לחצי הגמר את משפחת עירון מגישת החינוך הטבעי, ומשפחת רומנלי שמחנכים את ילדיהם על פי שיטת המשחקיות. רגע לפני שהמשפחות מתחלפות וההורים שבחנו, עוברים הם לצד הנבחן, תפסנו לשיחה את מנחת ההורים, ד"ר יפעת מצנר-חרותי, שנתנה לנו כמה עצות כיצד להנגיש את הנושא לילדים בדרך הנכונה ביותר, מבלי לייצר פחד וחרדה, אבל להדהד את הנושא בצורה שתשמור עליהם ועל ביטחונם כשהם נמצאים מחוץ להשגחתנו.
- להזכיר את כללי הזהירות לפני היציאה מהבית
ד"ר מנצר-חרותי מסבירה כי יש להזכיר את הכללים לפני יציאתו של הילד מהבית, ומשתפת באופן אישי על הדרך שהיא פועלת: "לפני שהבן שלי יצא מהבית לבד, נתתי לו תזכורת ושאלתי אותו אם הוא זוכר שלא מדברים עם אנשים שהוא לא מכיר. הסברתי לו שלפעמים אני שואלת שאלות כדי לוודא". - רוב האנשים הם טובים
קשה לתווך לילדים צעירים את הסכנות במפגש עם זרים מבלי להכניס בהם פחד. אנחנו לא רוצים שהם יסתובבו בעולם בחשש, אבל מנסים גם להגן ולשמור עליהם. כהורים אנחנו צריכים לשקף לילדים את המציאות ברכות, אבל יחד עם זאת להבהיר כי ישנם אנשים עם כוונות אחרות וצריך לשים לב.
- לתרגל סיטואציות ולשאול שאלות
"לתרגל עם הילדים כדי להבין אם הם מבינים את העניין, גם בשאלות שלא קשורות", אומרת ד"ר מצנר-חרות ומסבירה: "זה יכול לתת להורה מושג אם הילד בשל. אפשר להדגים ולשאול, 'מה תעשה אם יגיע איש ויבקש שתבוא איתו כדי להראות לך משהו?', הדרך הזו יכולה להוות בקרה טוב להורים שיוכלו לראות אם הילדים מבין את כללי הזהירות. במידה והוא עונה 'אני אבוא איתו', אז יש מקום לחדד שוב ולהסביר שאנחנו לא הולכים עם אף אחד שאנחנו לא מכירים". - להסביר ולתת מענה על שאלות
"אנחנו עוזרים לילד לחזק את האינטואיציה עם ההסברים שלנו, וכמו בכל דבר אחר בחיים גם עם הדוגמא האישית שלנו". על פי ד"ר מנצר- חרותי, עלינו לתת מקום לשאלות, גם אם הן רבות, ולהעניק לילד את האינפורמציה הנדרשת, זה כמובן ברמה המותאמת לגיל הילד. - לעזור לילד לפתח אינטואיציה
"אנחנו מלמדים את הילדים שלנו מגיל מאוד צעיר לפתח מצפן פנימי ולשים לב מתי מישהו עובר את הגבול", אומרת ד"ר מצנר-חרותי, "אם אדם זר מציע לך משהו מפתה - דווקא זה מה שאמור לעורר אצלך את החשד. הרי למה אדם שאנחנו לא מכירים יציע לנו דברים כאלה". חשוב שנזכיר לילדים שלנו שאנחנו סומכים על הקול הפנימי שלהם ושיקול הדעת שהם מפעילים, ועומדים מאחוריהם. - ההורים הם המקום הבטוח
"הילד שלנו צריך לקבל הרגשה שאנחנו לא מתעלמים ומבטלים רגשות. עלינו להעביר מסר שבבית שלנו אפשר להרגיש ולדבר על הכל", היא אומרת, "זאת אומרת שאם קרה משהו אני כהורה אשמש מקום בטוח. את האמון הזה אנחנו קונים בדברים קטנים. כשהילד מספר לנו משהו, או כשאנחנו מגלים שהוא שיקר מתוך פחד לספר לנו, אנחנו צריכים להראות לו שאין מה לפחד מאיתנו, אנחנו לא מפחידים - אנחנו המקום הבטוח".
"חשוב לציין שרוב הפגיעות בילדים מתרחשות על ידי אנשים שמוכרים לילד. עלינו לא רק להזהיר, אלא גם להשאיר מקום במידה וקורה משהו. אנחנו ההורים, רוצים להיות המקום הבטוח שאפשר לספר לו הכל", מסכמת ד"ר מצנר-חרותי.
ד"ר יפעת מצנר-חרותי היא מרצה ומנחת הורים בישראל ובעולם.