התמודדות עם ילדים בזמן מלחמה: בזמנים שבהם נראה כמעט בלתי אפשרי לחשוב על כל דבר אחר מלבד האסון הנורא שפקד את ישראל, אנו נדרשים בכל זאת לדאוג, כמו תמיד ואולי אף יותר, לבריאות הפיזית והנפשית של הילדים שלנו. בזמן שכולנו מבולבלים, מודאגים, כועסים וככל הנראה גם בוכים מדי פעם את נשמתנו – הילדים עדיין רוצים וצריכים תשומת-לב.
אם כן, ליהי שמעי רגב, המלווה תהליכי ריפוי ויחסים במשפחה, מסבירה כיצד ניתן להתמודד עם האתגר. "ראשית, חשוב מאוד להיות ערים ומחוברים לעצמנו כעת, ולכל המתחולל בתוכנו עכשיו. צריך להכיר בעובדה שכרגע אנחנו במצב הישרדותי מבחינה גופנית ורגשית, ואנחנו חווים סימנים פיזיים ורגשיים של מצוקה. לצד זאת, יש להכיר בכוחות, במשאבים וגם בעוגנים שלנו, ולהבין מה עוזר לנו בימים כאלו. מאוד עוזר ליישם דיבור פנימי מיטיב עם עצמנו, מדיטציות או פעילות גופנית".
בנוסף, מסבירה שמעי רגב כי חלקנו נמצאים כרגע במצב של "קיפאון", חרדה או בכלל נדבקים למסכים. חלקנו האחר, מבשל ארוחות, אורז, משנע או נמצא במלא קבוצות וואטסאפ ומעביר מידע ממקום למקום. "זה הזמן להכיר את היכולות שלנו, כשכמובן להיות בעשייה ובנתינה זה דבר נהדר. מדי פעם חשוב גם לקחת הפסקה, מנוחה ולעשות עם עצמנו הזנה מחדש באמצעות שיחה עם חבר\ה, יציאה החוצה, בהייה בחלון, בישול או אפילו ניקיון". בנוסף, שמעי רגב מסבירה כי גם בזמנים האלה חשוב "להיות בהודיה", כלומר "לשמוח על מה שיש, להרחיב את הלב ולהרגיע את עצמנו".
לדבריה, ניתן לעשות זאת באמצעות הפחתת הביקורת, השיפוטיות וההלקאה העצמית. "גם ככה יש לנו בשפע מכל אלה, רוב הזמן. אבל כעת חשוב להתבונן על כל מה שכן יש לכם, על מה שכן עשיתם ועל מה שמיטיב אתכם ועם האחרים". באשר לילדים, מומלץ לפי שמעי רגב לשתף אותם במה שקורה במדינה, אבל בלי מראות הזוועה כמובן, אלא להסביר על המצב עד כמה שהלב שלהם פתוח לשמוע. "ענו להם באהבה על השאלות שעולות מהם כעת. הם מבולבלים, כואבים ומרגישים את הכאב שלכם גם".
בנוסף, מגע הוא כלי מרפא ומרגיע, לכן מומלץ ליצור מגע עדין, מחבק ומקנה ביטחון עם הילדים ועם בן או בת הזוג. שמעי רגב מרחיבה: "מומלץ לחבק וללטף, כל עוד זה מתאים ונעים גם לצד השני. כדאי גם לשים דגש על שיטה להרפיה, כמו מנוחה ושינה טובה, עד כמה שניתן כעת. זה משיב אלינו את הכוחות, מחדד את התודעה, ומחזיר את האופטימיות ללב".
דרך נוספת להתמודד עם הדברים היא להקל על עצמנו כרגע במה שאפשר: "בקנייה של האוכל, למשל, או באפשרות לתת לילדים לאכול בסלון. אפשר לעגל את הנוקשות סביב הצפייה במסך, כמובן, בלי צפייה בחדשות. זה הזמן גם לסלוח לעצמכם, אם הייתם חסרי סבלנות לאחרונה. אנחנו אנושיים וזה טבעי שלא נוכל להיות אסופים, מווסתים ומחוזקים כל הזמן", מסכמת שמעי רגב.
*הכתוב במאמר זה אינו מהווה תחליף לכל סוג של טיפול רגשי או רפואי