הדיירים: זוג צעיר עם ארבעה ילדים בגילאי גן ובית ספר. האם מורה, האב מהנדס. הוא גם תכנן את השלד של תוספת הבניה בבית.
הבית: בית פרטי שממוקם בשכונת בית אליעזר הוותיקה בחדרה. המגרש שעליו בנוי הבית הוא בגודל של 800 מ"ר. מדובר בבית ישן בן 50 שנה, שלפני השיפוץ גודלו היה 50 מ"ר. היו בו שלושה חדרים, מטבחון קטן, מקלחת ושירותים וגג רעפים.
השיפוץ כלל תוספת בניה של 93 מ"ר בקומת הקרקע ועוד 30 מ"ר בקומה עליונה. גודלו הכולל של הבית לאחר השיפוץ הוא 173 מ"ר, לא כולל המרפסות. כעת הבית בן חמישה חדרים: בקומת הקרקע יש שלושה חדרי שינה לילדים, פינת משפחה, חדר רחצה הכולל מקלחון ושירותים, חדר כביסה, סלון ומטבח הנפתחים אל הגינה, מזווה ושירותי אורחים. בקומה העליונה נמצאת סוויטת ההורים שכוללת חדר שינה, חדר ארונות, חדר רחצה ומרפסת גג גדולה הפונה לגינה.
משך השיפוץ: כשמונה חודשים.
עלות השיפוץ: כ-1.2 מיליון שקל. העלות כוללת את שיפוץ הבית מבפנים ומבחוץ, בניית התוספת בשתי קומות, בניית ממ"ד, החלפת תשתיות המים, הביוב והחשמל, חומרי גמר וריצוף, וכן מטבח חדש וכלים סניטריים.
החזון: להפוך את הבית למרווח ומואר, בעיצוב נקי, ללא אלמנטים קישוטיים. כמו כן, הדיירים ביקשו סוויטת הורים נפרדת ומרוחקת מחדרי השינה של הילדים, מטבח נפרד מן הסלון אך לא מנותק ממנו עם מזווה נח לאיחסון, מרפסת שירות נוחה ופטיו.
המדרגות כאלמנט פיסולי
ההתמודדות הקשה בתכנון הייתה צורתו המלבנית של המגרש (800 מ"ר): אורכו 37 מטרים, רוחבו 8.5 מטרים וחזיתו הארוכה נושקת לבית שכן. קושי נוסף היה החיבור הצורני: הדיירים בקשו תוספת בעלת חזות מודרנית בעוד לבית הקיים היה מראה כפרי, אשר נבע בעיקר מצורתו של של הגג וצבעם של הרעפים. אילוצים אלו התוו למעשה את התכנון כולו.
בשל צורתו הארוכה והצרה של הבית, נקבעה הכניסה במרכז הפאה הארוכה של הבית, כך שהיא יוצרת הפרדה בין החלל הישן לחדש. מן הבית הישן נותרה למעשה רק המעטפת. כל קירות הפנים נהרסו וכך גם המטבח, חדרי הרחצה, הכלים הסניטריים והריצוף. לתוך המעטפת הקיימת הוכנסו כעת הפונקציות הפרטיות של הבית: חדרי השינה של הילדים, חדר המשפחה, חדר הרחצה וחדר הכביסה. לתוספת הבנייה החדשה הוכנסו הפונקציות הציבוריות של הבית: הסלון, המטבח והמזווה. מעל שטחה של התוספת נבנתה סוויטת ההורים.
מבואת הכניסה: זוהי בעצם נקודת המפגש בין החללים הציבוריים של הבית לחדרים הפרטיים. המבואה גדולה ומרשימה, והיא גם נקודת החיבור בין קומת הקרקע לקומה העליונה. גובה החלל במבואת הכניסה הוא כפול מבשאר אזורי הבית, וחשיבותה של עובדה זו משמעותית גם לנראות החיצונית של נקודת הכניסה לבית מבחוץ, אך גם לתחושה בחלל הפנימי.
דלת הכניסה עשויה זכוכית חלבית כבדה ומכניסה אור לתוך הבית. מולה ממוקמות מדרגות העלייה לאגף השינה של ההורים. המדרגות הן יצוקות בטון, קלילות ואווריריות המהוות אלמנט פיסולי בחלל הכניסה. כל מדרגה נוצקה מבטון על ידי הלקוח עצמו בחצר הבית, בדיוק רב, במסירות ובאהבה. כיסא הקש והשטיח מוסיפים צבע לחלל הכניסה שרובו בגווני לבן ואפור. בקו אלכסוני מול דלת הכניסה ממוקם ארון שירות. הוא גדול ומרווח, חבוי בתוך נישה בקיר ודלתות הזכוכית החלבית שלו תואמות את חיפוי הקיר במטבח הסמוך.
פינת האוכל כפטיו
פינת האוכל: מחברת בין מבואת הכניסה לסלון. אחד החלומות של דיירי הבית היה תכנון חצר פטיו, אך בשל רוחבו הצר של הבית לא ניתן היה לכלוא חצר פנימית בתוכו מבלי להאריך עוד יותר את המבנה הארוך גם כך. אז במקום לכלוא גן בתוך חלל הבית, פינת האוכל מוקפת חלונות משלושת צדדיה וכך הופכת להיות מובלעת שבעצם כלואה בחלל הגן. הדיירים בחרו בשולחן זכוכית לפינת האוכל, אלמנט נוסף המדגיש את שקיפותו של חלל זה ועוזר גם הוא לטשטש את הגבול שבין פנים וחוץ. בהתאם, גם כסאות פינת האוכל עשויים פלסטיק שקוף.
הסלון: מנותק מפינת האוכל על ידי נישת קיר חיצונית. מטרת הניתוק היא ליצור הפרדה מבנית בין פינת האוכל והסלון, ולתחום כל אחד מהם, תוך שמירה על קשר עין ביניהם. בעתיד, ימוקם קמין בתוך הנישה.
ריהוט הסלון הוא לבן ומינימילי, עם נגיעה קטנה אך עזה של צבע באמצעות כרית אדומה המונחת על הספה ושטיח אדום שנפרס על אריחי הרצפה האפורים. השטיח דומה לשטיח שבכניסה ויוצר קשר בין שני החללים.
המטבח: גם הוא בעל אופי מינימלי. הארונות התחתונים מרחפים ומשטח קוריאן לבן מתוח מקיר המזווה אל קיר היציאה לגינה. מולם ניצב המקרר שמוסתר בתוך נישה, ובצמוד ישנו דלפק אכילה המהווה חיץ אוורירי בין הסלון למטבח. מעל הדלפק גופי תאורה כסופים שמוסיפים ניצוץ לחלל.
ארונות המטבח הוכנו על ידי נגר. כל היחידות הן מגרות מרחפות. גם מדיח הכלים חבוי בתוך מגרה מרחפת. חיפוי הקיר בזכוכית חלבית תומך אף הוא בשקיפות אותה ביקשו הדיירים להשיג.
הפרטים המשלימים מוסיפים צבע
שרותי האורחים: ממוקמים מתחת למדרגות, בקרבת החלל הציבורי של הבית. בחדר יש גם מקלחון קטן. משיקולי תקציב, אך משיקולים עיצוביים, כל קירות חדרי הרחצה חופו באותם אריחי ריצוף בהם רוצף הבית כולו, אך הם נוסרו ליחידות צרות וארוכות. הן מחפות את הקירות עד לגובה 1.20 מ'. בהתאם לאופי המינימליסטי של יתר הבית, וכפי שרצו הדיירים, הארונות בשירותים הם בצבע לבן, כשבחדר פזורים פריטים משלימים שמוסיפים צבע.
חדרי הילדים: מוקמו בתוך מעטפת הבית הישן. כל הקירות של החלל הישן נהרסו והוא חולק מחדש לשלושה חדרי שינה, שאחד מהם הוסב לממ"ד. חדר אחד גדול יותר משני החדרים האחרים ובו לנים שני ילדים יחדיו. בכל חדר יש חלון גדול ומלבד הארונות, הריהוט בחדריהם לא חודש.
חדר המשפחה המחבר בין מבואת הכניסה לחדרי השינה, תוכנן כך שיוכל להיסגר בעתיד לחדר נוסף. כעת יש בו פינת טלוויזיה המשמשת את הילדים.
חדר הרחצה של הילדים: כולל מקלחון, שירותים וארונות מרחפים מקיר לקיר. על פי בקשת הדיירים לא הוכנסה אמבטיה לחלל זה. מחדר הרחצה קיימת גישה לחדר כביסה ולמרפסת חיצונית המשמשת לתליית כביסה. גם כאן העיצוב נקי ומינימלי בגוונים של אפור ולבן עם ארונות מרחפים. פריטי טקסטיל ונוי מכניסים צבע לחלל, דוגמת השטיח הירוק, עציץ במבוק ואגרטל עם פרחים.
דבר המעצבת: היה לי העונג לעבוד עם דיירי הבית. פרט לעובדה שהם זוג מקסים, הם ידעו להגדיר בדיוק את הצרכים שלהם, את השאיפות ואת החלומות. יחד עם זאת הם נתנו לי יד חופשית בתכנון והיו פתוחים לכל רעיון.
טיפ: חשוב לשבור חללים ארוכים וצרים באלמנט בולט שיחלק את החלל לשניים ויאזן אותו. כך למשל, מיקומה של מבואת הכניסה במרכז הצלע הארוכה של הבית יצרה חלוקה שאיפשרה שימוש מועט במסדרונות ארוכים. כמו כן, תקרות גבוהות מגדילות את תחושת המרחב, וריבוי החלונות תרם לתחושה של חלל פרופורציונאלי על ידי טישטוש הגבול שבין פנים וחוץ.
פריט אהוב: המדרגות לקומה העליונה שבעל הבית יצק מבטון.
פרגון לאנשי מקצוע: רם גת מטבחים שבנו את משטחי הקוראן במטבח ובחדר הרחצה; חברת אופן גלרי שעיצבה את הדלתות בכל הבית.
המעצבת: תמר שחק | אדריכלות ועיצוב פנים; טלפון: 050-2284424