הדיירים: משפחה בת ארבע נפשות: בעלי ואני ושני בנינו, בני 24 ו-20 – האחד סטודנט והשני חייל.
הדירה: פנטהאוז בן למעלה משלושים שנה בקרית אונו. הדירה משתרעת על כ-185 מ"ר, הנחלקים לארבעה וחצי חדרים ושלוש מרפסות.
החזון: רציתי דירה שתיראה כמו לופט מעוצב או כמו בית מלון חמים המאפשר בתום יום עבודה ארוך להירגע וליהנות מהטבע והנוף.
משך השיפוץ: כחודשיים וחצי.
עלות השיפוץ: כ-450 אלף שקל, שכללו מטבח חדש, עבודות אלומיניום, פרקט בכל הבית, שיפוץ חדר האמבטיה והשירותים וקמין הכולל ארובה לגג.
הכל התחיל כתחביב
אני אומנם עובדת כשכירה בחברה ציבורית, אך כתחביב למדתי עיצוב פנים. לאחר שרכשתי ניסיון בשיפוצן ועיצובן של שתי דירות קודמות, החלטתי שאת הדירה שלנו אעצב בעצמי ואהפוך אותה לבית החלומות שלנו.
כבר בכניסה לבית ניתן לראות דלת כניסה גבוהה בהרבה מהסטנדרט, היוצרת מראה שונה וזאת בגלל שאחד הבנים הוא בגובה שני מטר. החלל הציבורי כולל מטבח, פינת אוכל, סלון ופינת התרגעות מול הטלוויזיה. הרצון היה ליצור אווירה פתוחה ומשוחררת בחלל המרכזי על ידי יצירת זרימה בין החללים. לשם כך נעשה חיבור בין הסלון לבין המטבח לפינת האוכל ולשתי המרפסות הצמודות. כל הבית חופה בפרקט עץ אלון איכותי צבוע בוונגה.
הסלון: רציתי ליצור חלל אינטימי עם פתח יציאה רחב למרפסות, ולשם כך שברתי את הקירות. בצדו של הסלון יש קמין גדול המחמם את כל החלל הציבורי. הוספתי כמה שיותר ויטרינות על מנת להכניס את החוץ פנימה, וכעת היושבים בסלון נהנים גם מהנוף וגם מקשר עין ישיר עם היושבים במטבח.
בחרתי בווילונות אווריריים וקלים שלא יכבידו על העין. השולחן בסלון עשוי מעץ, והספה הארוכה מזמינה התכרבלות ורגיעה. גופי התאורה נבחרו משום שרציתי כמה נגיעות של זהב, והם התאימו לכך – החלק החיצוני של גוף התאורה הוא לבן, ואילו בפנים הוא צבוע בזהב.
פינת הטלוויזיה: מי שנכנס לדירה לא רואה את הטלוויזיה אלא רק כשהוא נכנס פנימה, משום שהיא מוסתרת על ידי קיר קטן. הטלוויזיה ניצבת על שידה שנקנתה בחנות עתיקות, והישיבה מולה היא על "כיסאות במאי" שנקנו בחנות ריהוטים בראשון לציון. הקיר בנוי מלבני סיליקט, שכהחלטה נשאר עירום כדי שיהיה אפשר ליהנות מהמראה שלו ללא תוספות מיותרות. בעת הצורך יש מסך שיורד מלמעלה ומכסה את הקיר, עליו אנחנו מקרינים באמצעות מקרן נסתר.
אי ענק לבישול משותף
המטבח: היה בנוי בצורת האות ח' ולא נוח לעבודה של יותר מבן אדם אחד בגלל הנדסת אנוש לא נכונה. שיניתי את מיקומו וכעת הוא צמוד לסלון. השינוי הכי משמעותי היה הוספת האי באורך של כשישה מטרים המצויד בכיריים דומינו (שתי להבות חשמליות ושתיים המופעלות בגז) וכיור בגודל מטר, ועכשיו שלושה אנשים יכולים לעבוד על האי במקביל. נשקף ממנו נוף מרגיע – כפרי ואורבאני כאחד – ומאפשר קשר עין עם המתרחש בחלל הציבורי. המקרן מאפשר צפייה נוחה בטלוויזיה תוך כדי עבודה במטבח.
בנוסף, יש במטבח ארונות גבוהים ומראה מאוד גדולה בצבע ברונזה עליה משתקפת המרפסת. כך גם מי שמתבונן מהכיוון השני של הסלון זוכה לראות את הנוף והצמחייה.
פינת האוכל: הייתה יותר גדולה בעבר ובמיקום שונה, ואני צמצמתי את השטח לטובת הגדלת המטבח. כעת היא פתוחה לנוף, אך מנגד שוררת בה גם תחושת אינטימיות.
המרפסות: כאמור, יש בדירה שלוש מרפסות – אחת מרכזית, השנייה היא באזור פינת האוכל והשלישית צמודה לחדר השינה שלנו. הפכתי את המרפסת הראשית לזמינה ומזמינה על ידי פתיחת קיר גדול מכיוון הסלון, וזה התאפשר באמצעות העתקת אחד מחדרי הילדים למיקום בו היה בעבר המטבח.
מאז השיפוץ השימוש במרפסת הפך יומיומי ומהנה, והוא כולל אירוח והתרגעות, כשהמנגל והצמחייה הענפה בהחלט מסייעים בכך ומעניקים תחושה כפריות. במרפסת הקטנה יש דק מעץ והיא משמשת בעיקר כמרפסת עישון.
סוויטה מפנקת שעושה חשק לישון
הפרוזדור שהוביל לחדרים היה אפלולי וחשוך. כדי לשנות זאת הקטנתי את חדר האמבטיה המרכזי והמשכתי את הפרוזדור, ויש גם חלון ענק שמשקיף על כך הנוף. זה מכניס המון אור ויוצר סקרנות אצל מי שמבקר – הוא נורא רוצה לראות מה יש שם.
חדר השינה של ההורים: הפך למעין סוויטה. החדר חובר לאמבטיה ללא דלת שמפרידה ביניהם, ויש גם מרפסת פרטית. בנוסף, פתחתי נישה עם מדפים, והיא מוסיפה עניין לחדר. יש גם ארון נעליים ענק מוסתר, שידה עתיקה, ארון בגדים, ועל אחד הקירות תליתי טפט שמשדר הרבה שקט בזכות הצבעים הרגועים שלו. הרצפה היא פרקט לבן שממשיך גם לחדר האמבטיה.
חדר האמבטיה: האריחים הוורודים שמסביב לג'קוזי קיימים עוד משיפוץ קודם שנערך בדירה, והשארתי אותם כי הם מעניקים תחושה חמימה ולאו דווקא עדכנית. בעבר הייתה שם מרפסת. יש גם נישה עם מדפים וארון גדול.
חדרי הילדים: מעוצבים באופן שיגרתי ומספקים מענה לצרכים של הבנים. למשל, חדר אחד נבנה כחדר אקוסטי עמוס במערכות שמע, משום שהבן הוא איש סאונד. בחדר השני יש ארון גדול בגוון זית ירוק, ופרקט למינציה משופשף (אני ממליצה עליו לכל אמא לילדים שרוצה פרקט ששומר על המראה שלו לאורך זמן).
דבר המעצבת: יש האומרים ששיפוץ דירה זה דבר נורא. ואני אומרת: עם חשיבה ותכנון מראש של כל פרט ופרט ההצלחה וההנאה מהתהליך מובטחים. בכלל, התהליך היה חוויה מהנה ומלמדת מהרגע הראשון שבו התקבלה ההחלטה לשפץ.
טיפ: להיצמד לרצונות ולצרכים האישיים ולא לתת לאחרים להשפיע על קבלת ההחלטה (אלא אם כן יש להם עצה חכמה). וכמובן – לא להתפשר על בעלי מקצוע טובים ואמינים אשר הופכים את העשייה לחוויה נהדרת.
פריט אהוב: הפריט המיוחד והשימושי ביותר הוא האי / בר שבמטבח – הוא פשוט חגיגה. למרות שהיה לי רצון באי גדול, פחדתי שלא אסתגל לצורת העבודה החדשה שהוא דורש. אחרי יומיים בלבד לא הבנתי איך עבדתי קודם.
פרגון לאנשי מקצוע: חנות "ריהוטים" (רחוב אצ"ל 15 באזור התעשייה החדש בראשון לציון). יש להם גלריה ענקית והיצע גדול והמחירים סבירים מאוד, כשכל הפריטים שלהם הם ברמה מאוד גבוהה.
מטרופרק – רכשתי מהם את הפרקט לבית. איכות החומרים שלהם גבוהה, הם עומדים בזמנים ומאוד אכפתיים ומתעניינים גם אחרי שהפרקט כבר מותקן בבית.
המעצבת: עידית דוד
יש לכם בית להשוויץ בו? יש תמונות לפני השיפוץ ולאחריו? כתבו לנו